מי מפחד מהסכם קיבוצי

>> ב-97' מונה השופט סטיב אדלר לנשיא בית הדין הארצי לעבודה - ומאז הוא נקט אקטיוויזם שיפוטי בפסקי הדין ובמעורבותו האישית בסכסוכי עבודה שנועד לחזק את מעמדם של העובדים מול המעסיקים. השופט אדלר לא ניסה להסתיר שזה היה הקו החדש שהנהיג בבית הדין כאשר אמר, בין היתר: "אני מרגיש צורך לייצג את עניינם של העובדים בתקופה שבה ההסתדרות היא גוף חלש".

כעת דומה שבא תורה של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ליטול את תפקיד מגן העובדים מול המעסיקים. אלא שבינתיים מעמדה של ההסתדרות, ובעיקר של העומד בראשה, התחזק פלאים, ולכן מלאכת ההגנה על האינטרסים של העובדים נעשית במשותף על ידי שני הגורמים: עופר עיני, יו"ר ההסתדרות, וח"כ חיים כץ (ליכוד), יו"ר ארגון עובדי התעשייה האווירית, שיש אומרים כי הוא שואף לתפקיד יו"ר ההסתדרות אחרי שעיני יפרוש מתפקידו.



לא פחות מ-16 תיקוני חקיקה עוברים בימים אלה מתחת ידה של ועדת העבודה - כולם פרי עסקת החבילה שעיני השיג לפני חודשיים, תוך ניצול חולשתו הפוליטית של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. אתמול עבר התיקון שיכול להחשב למהפכני מכולם: בכל מקום עבודה, ללא יוצא מן הכלל, שבו יחליטו לפחות שליש מהעובדים להקים נציגות מטעמם (ועד), המעסיק לא יוכל להתכחש להתארגנות זו ולסרב לקיים הידברות עם הוועד. אם יתכחש - הוא ייחשב לעבריין וניתן יהיה, לראשונה, להפעיל נגדו סנקציה פלילית.



הצעת החוק מנוסחת בשפה שנועדה לא להבהיל יותר מדי את המעסיקים. מדובר בחובתו של המעסיק "להיכנס למשא ומתן" עם הוועד אם חברי הוועד יבקשו זאת ממנו. בהסתדרות מדגישים שבמשא ומתן זה לא מוטלת על המעסיק חובה להגיע להסכם קיבוצי שיחליף את חוזי העבודה האישיים הקיימים במפעלו. אך כל בר דעת יכול להבין כי אין הכוונה לפגישה נינוחה בין הצדדים על קפה ועוגיות. כל פגישה כזו תהיה בגדר מו"מ על שיפור תנאי ההעסקה, או על דרישת המעסיק לקצץ בשכר (עקב קשיים כלכליים). ואז נהיה צפויים לאחת מהשתיים: או שהמו"מ יוביל להבנות שיעוגנו בהסכם קיבוצי, או שהמגעים ייקלעו למבוי סתום, דבר שיוביל לסכסוך עבודה קיבוצי, שבו ההסתדרות תמהר להתייצב לצד העובדים, כמובן.



בשני המקרים המעסיקים ייצאו נפסדים, אלא שמדובר בהפסד על הנייר, הרחוק מאוד מתיאוריו האפוקליפטיים של נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין. ראשית, במפעלים רבים, למשל בחברות היי-טק ובגופים פיננסיים, העובדים עצמם אינם מעוניינים לעבוד במסגרת הסכם קיבוצי, הכובל את ידיהם ובעיקר את התקדמותם בשכר. לכן אין לצפות שהחוק החדש יביא לפתע למבול של הסכמי עבודה. שנית, עצם קיומו של מוסד של הידברות בין המעסיק לנציגות העובדים יכול רק לשפר את ערוצי התקשורת בתוך מקום העבודה ולהבטיח סביבת עבודה המתנהל תוך שיתוף ושקיפות. והרי גם לין, כמי שעומד בראש אחד מארגוני המעסיקים הגדולים, היה רוצה בכך.