מגדלים בישראל: השמיים הם הגבול

היסטוריה של עיר יכולה להיקרא על פי בנייניה. ברומא, אלה הם הקולוסיאום ומקדשי הפורום העתיק; בברלין, הרייכסטאג ושרידי החומה שחצצה בין חלקה המזרחי של העיר לחלקה המערבי; ובניו יורק - שדרות המגדלים המרהיבות.



ומה עם תל אביב? גם אותה אפשר לבחון כיום יותר ויותר על פי מגדליה, בין שמדובר במגדל שלום החלוצי, שהוקם על הריסות גימנסיה הרצליה, או במגדלי עזריאלי האיקוניים, או מגדל נוה צדק, שנהפך לביטוי קיצוני של המאבק הציבורי נגד הבנייה לגובה.



המגדלים נהפכו ליצירות העירוניות הבולטות ביותר בישראל, לחיוב וגם לשלילה. הצפיפות ההולכת וגוברת ברצועת החוף לצד יד מכוונת של רשויות התכנון הביאו בעשור האחרון לשינויים ניכרים בקו הרקיע הישראלי.



ואולם, מה שהיה עד כה מתגמד לעומת מה שיהיה, עם כניסתן לזירת המגדלים של ערים נוספות כמו פתח תקוה, נשר, נתניה ואשדוד; אלה מבקשות להשתוות למתחמי מגדלים כמו אזור הבורסה ברמת גן, ואולי אף להאפיל עליהם.



בתל אביב לבדה מתוכננים כמעט 100 מגדלים חדשים שייבנו בשנים הקרובות; בירושלים אושרה תוכנית מקיפה לבנייה גבוהה במרכז העיר, כך גם בפתח תקוה, וגם בהוד השרון מתחרים עכשיו על הקמת המגדל הראשון, שיהיה בגובה של לא פחות מ-20 קומות.



בניסיון לשרטט תמונת מצב עדכנית של קו הרקיע הישראלי המשתנה, נבחרו שבעה מגדלים שונים. כל אחד מהם מייצג מגמה אחרת בבנייה לגובה, החל בהצגה של טיפולוגיה חדשה, דרך מיקום גיאוגרפי ועד למרדף אחרי שיאי הגובה.







מגדל פרישמן הוא קרוב לוודאי המגדל האחרון שייבנה בלב תל אביב. בעקבות ההכרזה של אונסק"ו, ארגון החינוך, התרבות והמדע של האו"ם, על העיר הלבנה כאתר מורשת עולמית בשנת 2003, נאסרה בנייה לגובה בלב העיר, אולם התוכניות של המגדל הופקדו כבר בשנות ה-80, ולכן אושרה הקמתו. במשך שנים ניצב במקום בור עמוק, שריד לסיבוב הקודם של התוכניות למגדל, אחד הבורות המפורסמים בתל אביב, אם לא המפורסם שבהם.



ערכי הנדל"נים המאמירים בעיר הביאו להתחדשות הפעילות הכלכלית מסביב לאתר לפני שלוש שנים, ולבסוף לרכישה של המתחם כולו על ידי חברת אירוסאט תמורת 68 מיליון שקלים.



במגדל החדש יהיו 29 קומות (107 מטר) המיועדות לכ-70 דירות יוקרה, עם קומה מסחרית הפונה אל הרחובות דיזנגוף ופרישמן. בחלקו הדרומי של המגדל, הפונה לרחוב אסתר המלכה, תוקם גינה ציבורית קטנה שתשמש רחבת כניסה למגדל ותהיה פתוחה, כך יש לפחות לקוות, לא רק לדיירים המבוססים אלא גם לתושבי הסביבה.



מטלה ציבורית אחרת היא הקצאת 100 מקומות חניון בחניון החדש שיוקם מתחת למבנה. את עיצוב הפנים מתכנן המעצב הידוע אלכס מייטלס. הבנייה אמורה להסתיים בעוד שלוש שנים. הטריפלקס בצמרת המגדל, למי שמעוניין, מוצע למכירה תמורת 99 מיליון שקלים.







מאבק המגדלים בין תל אביב ובין רמת גן פרץ בשנות ה-60, עם החלטתה של בורסת היהלומים להקים את משכנה החדש מצדו הרמת-גני של האיילון. ראש העיר אז הצליח לפתות את ראשי הבורסה בהיתרים לבנייה לגובה והטבות שונות, וכך הוקם מגדל שמשון, הראשון מבין סדרה של מגדלים הניצבים כיום באתר. למרות התשתיות הדלות ותכנון עירוני לוקה בחסר, מתחם הבורסה הצליח להתפתח היטב.



המגדל המעניין ביותר שעומד לקום במתחם זה בשנים הקרובות, מגדל עלית, עתיד גם לזכות בתואר המבנה הגבוה ביותר בישראל. המבנה עתיד לקום בחלקו האחורי של מפעל עלית לשעבר ויתנשא לגובה 70 קומות. מעבר לגובהו, הוא יוצא דופן גם בתוכנית המעורבת שלו. האדריכלים מגדירים את הפרויקט כ"עיר בתוך בניין, להבדיל מבניין בתוך עיר": שתי קומות מיועדות למסחר, 19 קומות מיועדות למשרדים, עשר קומות מיועדות למלון בוטיק ועוד 40 קומות של מגורים; סך הכל - 100 אלף מ"ר בנוי. בתוכניות הנוכחיות מופיע גם מנחת מסוקים בצמרת המגדל.







מגדל רסיטל, בן 24 קומות (95 מטר), יקום על המגרש שכיום שוכן בו בית השמחות רסיטל בדרך מנחם בגין בתל אביב, מעוז סלבריטאי מובהק של שנות ה-90. המגדל החדש הוא חלק מהזרוע הצפונית של המע"ר (מרכז העסקים הראשי) של העיר, שיוקם בין מגדלי עזריאלי ובין תחנת רכבת מרכז. הוא כולל בין השאר פרויקטים כגון מגדל אגד, בית גזית ומגדלים אחרים שיתנשאו עד לגובה של 65 קומות.



מעבר לחשיבותו כאחד מהמגדלים הראשונים שנבנים בזרוע הצפונית של המע"ר, הפרויקט הראשון שכבר יצא לדרך במסגרת התוכנית הוא בניית שלב ב' של מגדל המשרדים בית קרדן. מגדל רסיטל מתוכנן לעמוד בתקנים מחמירים לבנייה ירוקה והמחשבה מאחורי התכנון היא מיקסום החשיפה בחזיתות בעלות הנוף הפתוח לאיילון ולפארק הסמוך, שם מוקמו קירות המסך. נוסף על כך, ישולבו במגדל מערכות מתקדמות של ויסות אוטומטי ובקרה של יחידות עומס חשמל. בשטח המגרש תיבנה רחבה מגוננת ומרוצפת שתיפתח לשימוש הציבור ולאורך נתיבי האיילון מתוכננת טיילת בעבור הולכי רגל ורוכבי אופניים. המגדל המתוכנן יכלול כ-22 אלף מ"ר בעבור משרדים (ועוד 16 אלף מ"ר תת-קרקעיים לחניה).







פרויקטים של פינוי-בינוי היו אחת ההבטחות הגדולות להתחדשות עירונית בארץ, אבל קשיים ביורוקרטיים מחד גיסא והעדר שיתוף של תושבים מאידך גיסא הציבו קשיים במקומות רבים. לפיכך, פרויקט פינוי-בינוי במזרח ראשון לציון, בין הרחובות גבעתי, בני ציון, הנגב ודוד אלעזר, הוא השני בלבד שיוצא לדרך, מתוך 122 מתחמים מיועדים בארץ. בשטח שיפונה, בשטח כולל של 60 דונמים, ייבנו שורת מגדלים בגבהים הנעים בין 22 ל-33 קומות. הם יכללו 1,400 דירות בשטח בנוי של 170 אלף מ"ר בסך הכל.



בניגוד לרוב המוחלט של המגדלים בישראל, הפרויקט אינו מיועד למגורי יוקרה, אלא לתושבי השכונה ולמעמד הבינוני. לכן מבחינות רבות הפרויקט מסמן נקודת ציון חדשה בעירוניות הישראלית - בנייה לגובה גם בשכונות בשולי הערים שלאו דווקא נתפשות כמתחמים מובהקים למגדלים. אם הניסיון בראשון לציון יצליח, ייתכן שפרויקט הפינוי-בינוי ברחבי הארץ יקבל צורה חדשה בדמות מגדלים, במקום ביניה מרקמית עירונית טיפוסית.



לאחרונה החלה הקמת הבניין הראשון ומרבית הדירות בו כבר שווקו, "במחיר שווה לכל נפש", כהגדרת היזם. עם זאת, בדומה למגדלים אחרים יש סיכוי כי דמי האחזקה עתידים להיות גבוהים מתשלומי ועד הבית השגרתיים, ועלולים להכביד בסופו של דבר על הדיירים החדשים.







מגדל המשרדים החדש בגובה 28 קומות (100 מטר), שיוקם בקצה המזרחי של רחוב ויצמן בתל אביב, ישמש כהרחבה למתחם בתי המשפט המחוזי והשלום. המבנה המקורי תוכנן בשנות ה-60 על ידי יעקב רכטר ונחשב ליצירת מופת אדריכלית מודרניסטית ישראלית. כיום, בנו של רכטר, אמנון, מוביל את עבודות התכנון.



המגדל החדש נבנה על שטחו של מגרש החניה של העובדים, בחלקו המערבי של המתחם, ולדברי רכטר הצבתו באתר נועדה לאפשר את "המבט האיקוני" הקיים מרחוב ויצמן לעבר המבנה הקיים. המרכיב הבולט ביותר במגדל הוא החזית המגוונת, קיר מסך כפול שמאפשר חיסכון ניכר באנרגיה ויכולת יוצאת דופן לשלוט בהצללה בחללים הפנימיים. החזית המיוחדת גם מאפשרת ליצור בניין שקוף, ללא זכוכיות רפלקטיוויות - מעין אמירה על שקיפותו של הצדק.



זהו אחד מהמגדלים היחידים בארץ שנבנה כמבנה ציבור והראשון שמאכלס מערך של בתי משפט עם עשרות אולמות, לשכות, מערכות תנועה נפרדות לקהל, לאסירים ולשופטים, ושאר שימושים ייחודיים הנדרשים על ידי משרד המשפטים. המגדל נמצא בתהליכי תכנון, לקראת בחירת היזם. בעתיד תתאפשר תוספת של עוד 30 מטרים לבניין החדש.







לצד נסיקתם האינטנסיווית של המגדלים במרכז הארץ, גם ערים מרכזיות כגון אשדוד, חיפה ובאר שבע מבקשות להקים מגדלים בתחומן, מעין איקונים עירוניים מובהקים המייצגים יכולת כלכלית ופיתוח. המגדל הגבוה ביותר שמתוכנן בימים אלה מחוץ לגוש דן הוא "מגדל העיר", מגדל מגורים יוקרתי בגובה 40 קומות הממוקם במתחם כיכר העיר באשדוד.



מצדי הכיכר שוכנים כיום קניון, מבני משרדים, בית העירייה, מוזיאון אשדוד (מרכז מונארט) והיכל התרבות החדש. מטרת התוכנית של יער אדריכלים היא לשדרג את הכיכר ולעצבה מחדש באמצעות שיפור החיבור להיכל התרבות הסמוך והעצמת הפעילות והשימוש בכיכר.



אשדוד היא אחת הערים החדשות שנבנו לאחר קום המדינה. תוכנית המתאר שלה התוותה רובעים מופרדים ומובחנים, שמונעים כיום כל פעילות עירונית אינטנסיווית. כיכר העיר היא לפיכך אחד המרכזים היחידים הפעילים בעיר, והמגדל אמור לסמן את מיקומה הגיאוגרפי ואת חשיבותה.



המגדל עצמו יכלול כ-140 דירות יוקרה בגדלים שונים, ובשל צורתו המיוחדת, כל הדירות ייהנו ממבט פתוח לים.







סוגיית הבנייה לגובה במרכז ירושלים היתה שנויה במשך שנים במחלוקת בוערת בין תושבים וארגונים ירוקים לבין העירייה. לפני כמה שנים אושרו שתי תוכניות שהסדירו לראשונה את פיזור המגדלים בעיר ואת חלוקת זכויות הבנייה: הראשונה, תוכנית לגוש 50 של האדריכלית אילה רונאל, והשנייה התוכנית למרכז העיר של אריה קוץ (ניר-קוץ אדריכלים).



בית החולים "ביקור חולים", השוכן בצומת הרחובות שטראוס-הנביאים במרכז הבירה, הוא אחד המוסדות הראשונים שמבקש להרים מגדלים בשטחו. הכוונה היא להקים שני מגדלי אשפוז בגובה 17 קומות כל אחד, המיועדים לעירוב של שימושים רפואיים, מחלקות של בית החולים, בית ספר לאחיות, שירותי רפואה פרטית וייתכן שאף קליניקות פרטיות.



במקרה הזה עומד מאחורי התוכנית איש העסקים הישראלי-רוסי ארקדי גאידמק, שרכש את בית החולים תמורת 35 מיליון דולרים וכבר החל להזרים כסף למימון עבודות השימור של המבנה ההיסטורי של בית החולים. לפי שעה מתירה תוכנית בניין העיר בנייה של 6,000 מ"ר בלבד, אולם גאידמק מבקש כעת להותיר לו אחוזי בנייה גבוהים יותר. לטענתו, זכויות הבנייה המקוריות אינן הולמות את תפקידו של ביתהחולים כמבנה חשוב ומרכזי בעיר, וכזרז לפעילות עירונית אינטנסיווית.