פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      החקלאים סידרו שוב את העירונים

      חוק ההסדרים שאושר, הכולל את הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל והיטל הבצורת, הוכיח פעם נוספת שהלובי החקלאי הוא השולט בכנסת. ומה על הרוב העירוני? אותו אף אחד לא מייצג

      במשך שנים מנסים הפוליטיקאים ובעלי ההון לחסל את חוק ההסדרים. מדובר בחוק חשוב שהצליח להעביר רפורמות מרכזיות במשק שהצעידו אותו קדימה, לצמיחה ולמודרניזציה. עם זאת, מדובר גם בחוק שפוגע בבעלי החזקה, הכוח, ההון והשררה - שאינם רוצים לוותר על התרנגולות שמטילות להם ביצי זהב. לכן ההתנגדות לחוק כה גדולה, ומכיוונים כה רבים.

      משום שאנחנו סובלים מראש ממשלה שהחליף את המשנה הכלכלית שלו ומשר אוצר חלש, הצליחו האינטרסנטים לפגוע הפעם בחוק באופן אנוש. הוצאו ממנו רפורמות גדולות וחשובות, כמו מע"מ על פירות וירקות, מס בריאות מינימלי, הרחבת תוכנית ויסקונסין - ואלה רק דוגמאות. גם מה שנשאר בחוק סורס ושונה. הרפורמה הגדולה במינהל מקרקעי ישראל, שהיתה צריכה להביא צמיחה ולהוריד את מחירי הקרקעות, נהפכה לבדיחה קטנה. גם היטל הבצורת שונה ללא היכר. הבה ניקח אותו כדוגמה. אפשר לטעון במשך שעות, מעכשיו ועד שהפרות יחזרו מהמרעה, שאגף התקציבים חטא כאשר לא איפשר הקמת מתקני התפלה כבר לפני שנים.

      אני חולק על עמדה זו. הבעיה היתה הבזבוז האיום של מים שפירים בחקלאות, ועד שזה לא תוקן, אסור היה להקים מתקני התפלה. כך או כך, אנחנו מצויים עכשיו בבצורת שנמשכת כבר שש שנים, ומצב הכנרת והאקוויפרים בכי רע. לפיכך אין מנוס מלנקוט צעדי חירום ולהטיל היטל בצורת, שאמור לחסוך כמה עשרות מיליוני מ"ק מים בשנה.

      הבעיה היא שגם בנושא זה הוכיח לנו הלובי החקלאי שהוא שולט בכנסת. ומה על הרוב העירוני? אותו אף אחד לא מייצג. הוא יישא גם הפעם ברוב הנטל - וזה לא צודק. זה אפילו מרגיז. היכן היו 80-90 חברי הכנסת העירוניים החילונים? היטל הבצורת ייכנס לתוקף מחר ויחול על משקי הבית העירוניים. על המושבים והקיבוצים הוא יחול רק מ-1 בינואר 2010 - ועד אז אלוהי המים גדול.

      וזו רק ההתחלה. כי לפי המחוקקים הנאורים שלנו בכנסת, העירוניים זכאים לפחות מים מאשר בעלי הדם הכחול במושבים ובקיבוצים. החל בינואר 2010, כל נפש עירונית תהיה זכאית ל-5 מ"ק מים בחודש פטורים מהיטל; אבל כל נפש במושב תהיה זכאית ל-7 מ"ק, ובקיבוץ - ל-8 מ"ק. הייתכן עוול שכזה? מדוע הם זכאים ליותר?

      פראיירים לא מתים - הם רק משלמים

      הם טוענים שיש להם שטחי נוי גדולים יותר, וגם פחת שנובע מנזילות בצינורות המים הישנים. אפשר להשתגע. מדוע בית משותף בעיר ייאלץ לייבש את הגינה שלו, המשרתת 20 משפחות, בעוד שמשפחה במושב תקבל מים זולים כי גינתה גדולה יותר? ואם יש אצלם פחת, כלומר בזבוז של מים, מדוע שלא ישקיעו בצינור חדש, כמו שעושה כל ועד בית בעיר?

      אבל זה עוד כלום. כי מתברר שעד כה, במשך כל שנות קיום המדינה, המושבים והקיבוצים קיבלו מים מוזלים לחקלאות, אך השתמשו בהם גם לצריכה ביתית - לשתייה, לכביסה, לרחצה ולהשקיית הגינה הביתית. על מכסה קטנה מסוימת (150 מ"ק למשפחה בשנה) הם שילמו מחיר גבוה כמו בעיר, אך על השאר הם שילמו את מחיר המים לחקלאות - והפערים עצומים. מחיר מ"ק מים לחקלאות הוא כ-1.5 שקל, בעוד שמחיר המים למשק בית עירוני הוא 4-8 שקלים למ"ק. היטל הבצורת מעלה את מחיר המים השוליים בעיר ל-28 שקל למ"ק החל במ"ק ה-17 בחודש למשפחה של ארבע נפשות.

      כל זה קרה משום שהלובי החקלאי התנגד כל השנים לקבוע שעוני מדידה נפרדים בבתי המגורים במושבים ובקיבוצים, והמדינה, כרגיל, נכנעה לו. עכשיו יש אולי סיכוי לשינוי, כי היטל הבצורת קובע שעל הקיבוצים להתקין שעון מים שימדוד את סך הצריכה הפרטית - שעליה יוטל היטל הבצורת החל בינואר 2010. במושבים יהיו חייבים להתקין שעון מים לכל בית ובית.

      אבל אשרי המאמין. עד ינואר יש עוד הרבה זמן. אולי פתאום יגיעו גשמי ברכה, ואז יטען הלובי החקלאי שאפשר לדחות את הטלת ההיטל עליהם. רק העירוניים הפראיירים יתחילו לשלם כבר השבוע - כי פראיירים לא מתים; הם כל הזמן רק משלמים.