החקיקה בישראל תתוקן כך שמעסיק אשר מעכב את תשלום השכר לעובדיו ייחשב כמי שעבר עבירה פלילית - כך סיכם אתמול יו"ר ההסתדרות עופר עיני עם שר התמ"ת בנימין בן-אליעזר ועם יו"ר ש"ס אלי ישי. עד כה לא היתה סנקציה משמעותית על מעסיקים שמלינים שכר. זה יהיה תיקון החקיקה האחרון בשורה של תיקוני חקיקה שההסתדרות יזמה.
לפני שלוש שנים קיימה ההסתדרות שתי שביתות במגזר הציבורי בגלל אי תשלום שכרם של עשרות אלפי עובדים בשורה של עיריות, מועצות מקומיות ומועצות דתיות. רוב הרשויות הללו המשיכו להלין את שכר העובדים למרות השביתות. עתה מקווים בהסתדרות שההרתעה המוגברת תביא לפתרון הבעיה.
לפי הסיכום, שר התמ"ת יהיה רשאי להטיל קנס של 35 אלף שקל על מעסיק שמלין את שכר עובדיו. השר יכול להגדיל את הקנס על כל יום נוסף שבו נמשכת ההלנה. במקרה של הלנת שכר חוזרת, סכום הקנס יכול להיות כפול. המעמיד אף עשוי להיות מועמד לדין פלילי אם הלנת השכר נמשכת 90 ימים ויותר. במקרה כזה בית הדין לעבודה יוכל לגזור עד חצי שנת מאסר על המעסיק.
בלחץ איגוד לשכות המסחר הוכנס לחוק סעיף "ממותן", שלפיו שר התמ"ת יוכל לפטור את המעסיק מהרשעה פלילית אם המעסיק יוכיח שהלנת השכר נעשתה מסיבות שאינן בשליטתו, כגון חובות של לקוחות או צמצום האשראי על ידי הבנקים.
משפטני ההסתדרות ציינו אתמול שההליך הפלילי אינו מונע מהעובד ששכרו הולן לפנות לבית הדין לעבודה כדי לתבוע מהמעסיק פיצויי הלנה. "ההליך החדש נועד להרתיע מעסיקים, ואנו מקווים שהמדינה לא תצטרך להשתמש בו לעתים קרובות", אמרו. "בכל מדינה נאורה אין סיבה שלא להפוך עבירה חמורה כמו הלנת שכר לעבירה פלילית".
עופר עיני סיכם עם בן אליעזר וש"ס: הלנת שכר - עבירה פלילית
חיים ביאור
15.7.2009 / 15:24