בכל מה שנוגע לאתרי תוכן בישראל, נראה כי ארוחות החינם עומדות להסתיים במהלך 2002. בקרוב, כך מסתמן, ייאלצו הגולשים הישראלים להיפרד מכמה דולרים מדי חודש לטובת מימון פעילותם של יצרני התוכן. לנוכח מצבם העגום של אתרי תוכן בארץ ובעולם, ניתן לומר שהכתובת נמצאת על הקיר כבר מספר חודשים, אבל בשבוע האחרון היא הפכה ברורה מתמיד.
בישראל פעילים כיום כעשרה אתרים בולטים ועוד כמה עשרות אתרי נישה קטנים המוציאים מדי חודש סכומי כסף גדולים על ייצור תוכן מקורי. בתחילה ניסו חלק מיצרני התוכן, כגון IOL, "הארץ" ו"גלובס", להגיש חשבון לגולשים שנהנו משירותיהם, אבל עד מהרה התברר שעל כל גוף שמנסה למסד מודל תשלום על תכניו צצים שלושה שהציעו את אותו מוצר בחינם.
אט אט השתרשה מוסכמה בקרב הגולשים, לפיה על תוכן אינטרנטי לא משלמים. תרבות החינם ינקה מהתקוות הגדולות שעורר אז האינטרנט ברחבי העולם. הימים היו ימיה הראשונים של הרשת, ורבים האמינו שאוסף של כבלי תקשורת שמחברים כמה מיליוני מחשבים יהפוך את העולם לכפר גלובלי מאוחד, נטול שיקולים קפיטליסטיים, בו ניתן להשיג הכל, מהר ובחינם.
ליצרניות התוכן, ובכללן גם גופים בעלי גב כלכלי חזק כוואלה ו-Ynet, נמאס עד מהרה מן העובדה שעל עסקי הליבה שלהן - תכנים שבהפקתם מושקעים מאות אלפי דולרים בחודש - הן לא מרוויחות אגורה שחוקה.
מרבית האתרים נאלצו לחפש אפיקים אחרים של הכנסות, כגון פרסומות וחסויות, אולם התפוצצות בועת הדוט.קום וקריסתם של מודלים עסקיים כ-Eye Balls העמידו אותם בפני שוקת שבורה.
עם העמקת ההפסדים החלו להישמע זמירות חדשות. מנהלי אתרי תוכן החלו לרמוז שאופציית התשלום תישלף בקרוב שוב מן הנפטלין ותהפוך למציאות קיימת.
שוכבים על הגדר
את האות לפתיחת המערכה נתן לפני כארבעה חודשים מנכ"ל MSN ישראל, דורון ליבשטיין, שהכריז כי בתוך 18 חודשים ייגבה תשלום על רוב תכני הפרמיום של פורטל MSN ישראל. ליבשטיין ציין כי MSN ישראל והעולמית עורכות בדיקה על מה וכיצד הצרכנים מוכנים לשלם, ועל פיה יוחלט כיצד יתומחרו שירותי התוכן. "ספקי תוכן חוששים להיות הראשונים שיעשו את הצעד, אבל ברגע שנעבור מחסום זה תשלום עבור תוכן יהפוך לעובדה", אמר ליבשטיין.
בשלב ראשון, ציין ליבשטיין, מדובר בגביית תשלום עבור שירותים כהרחבת תיבת הדואר האלקטרוני וניוזלטרים. באשר לתכנים החדשותיים הלא מקוריים של MSN, אמר ליבשטיין: "זה תלוי בעומק הכיס של ספקי התוכן שלנו ונאלץ להמתין להם".
ליבשטיין לא יצטרך להמתין הרבה. בתחילת השבוע דיוווח "הארץ" כי ידיעות אינטרנט, הנמנית עם קבוצת "ידיעות אחרונות", מתכוונת אף היא לסגור את כל אתר Ynet למנויים, למעט דף הבית, האינדקס והקהילות. העורך הראשי של Ynet, יון פדר, אמר בתגובה שהוא אינו מאשר ולא מכחיש את הנאמר.
מקורות בידיעות אינטרנט אמרו של-Ynet כוונה לעבור לגביית תשלום עבור תכניו, אולם לא לפני הרבעון השני של 2002, מכיוון שמודל התשלום עדיין לא גובש וטרם נבנתה מערכת חיוב למנויים על תכנים.
"בישראל יש שוק תוכן ייחודי שבו פועלים כ-10 אתרים. במבנה כזה קל יותר לעבור למודל של גביית תשלום עבור תכנים", אמרו ב-Ynet. "זאת, בניגוד לארה"ב שבה ההיצע גדול בהרבה, ועל כל אתר שיגבה כסף יהיו רבים שלא יגבו. אין שום סיבה שהמבנה של שוק התוכן בישראל לא ינוצל לייצור הכנסות".
לא כסף גדול
ומה בנוגע לתמחור? ב"נמר של נייר" הובאה הערכה לפיה Ynet יחייב מנויים בסכום של 5-6 דולרים לחודש עבור תכניו ויבחן אפשרות לשווק למנויים "חבילות ערוצים" על פי בחירתם. כדי לטשטש את עוצמת "המכה", ישווקו החבילות ככל הנראה דרך ספקיות האינטרנט, כתוספת לא גדולה לחשבון הגלישה החודשי.
אתר תוכן ש"נשכב על הגדר" עבור עמיתיו הוא אתר מפה, שנסגר למנויים לפני כחודש. אורן חפץ, מנהל הפיתוח העסקי של מפה, מסר כי בחודש הראשון של הפעילות נרשמו 1,700 איש לשירות המנויים של האתר, כשמ-1,000 מתוכם כבר נגבה תשלום בפועל. זאת, ללא פעילות שיווקית ופרסום אגרסיווי של השירות. במקביל, מקיימת החברה מגעים למכירת תכנים לגופים מוסדיים כרשויות מקומיות, בנקים וחברות ביטוח.
מפה גובה תשלום חודשי של 15 שקל עבור תכניה - 180 שקל במנוי לשנה. לדברי חפץ, החברה צופה כי 60% מהכנסותיה יגיעו מהשוק המוסדי ו-40% ממנויים פרטיים. מפה, המעסיקה פחות מ-20 עובדים, צופה מעבר לאיזון עד סוף 2002.
גורם מאתר תוכן גדול סקפטי יותר לגבי פוטנציאל ההכנסות מתכנים: "לא מדובר בכסף גדול. אתרי התוכן לא יעברו לרווחיות בזכות גביית תשלום עבור תכנים, אבל זה בהחלט עשוי לשפר את מצבם".
win win game
"ככלל, לקוח מוכן לשלם על כל מענה לצורך שלו", אומר דורון ליבשטיין. "התכנים שמייצרים הכי הרבה הכנסות כיום ברחבי העולם הם משחקים, פורנוגרפיה, הימורים, שידוכים, מוסיקה ולוחות. גם בישראל אנשים משלמים מבלי משים על תכנים. שירות דואר אלקטרוני הוא תוכן שישראלים משלמים עליו מדי חודש דרך חשבון האינטרנט שלהם. ישראלים גם משלמים על ניוזלטרים כעדכנט, על חדשות מדיה ב-ice, על משחקים בוי-גיימס, על ההיכרויות בקופידון ועוד.
"כבר עתה מופעל שירות הרחבת תיבת דואר בהוטמייל.קום מ-2 מ"ב ל-10 מ"ב תמורת דולר אחד בחודש. בישראל יש 700 אלף תיבות הוטמייל פעילות, חצי מהן עם הסיומת co.il. אנחנו בטוחים שלפחות 100 אלף מהם יסכימו לשלם כמה דולרים על שירותי פרמיום, והרי לך הכנסות נאות מתוכן", אמר ליבשטיין.
"אין מנוס מגביית תשלומים על תכנים. הלקוח מקבל תמורת כמה דולרים תכנים איכותיים, ויצרן התוכן מקבל תוספת הכנסה חיונית כדי להצדיק את קיומו. בסופו של דבר זהו win win game", סיכם.
מלחמת חינם
צורי דאר
6.12.2001 / 20:44
ספקי תכנים ישראליים מכריזים מלחמה על תרבות החינם הרווחת באינטרנט