האירוע הראשון, המפורסם יותר, הוא מציאת מאגר הגז הענק מול חופי חיפה, מה שפחות או יותר סידר את המאזן לדלק, החברה הציבורית שבשליטת תשובה, לשנים הקרובות. אבל מה שנתן לאלעד גרופ, חברת הנדל"ן הענקית הפרטית של תשובה, לנשום - לפחות בתחילת המשבר - היה אירוע שעד היום נשמע כאילו נלקח מסיפורי אלף לילה ולילה.
היה זה כשחברות הנדל"ן והפיננסים נפלו כמו זבובים, בתי המלון היקרים של מנהטן התרוקנו מאורחים ואפילו הקופות במסעדות ובחנויות בפלאזה הפסיקו לצלצל. שיחת הטלפון שהגיעה לפלאזה בישרה על בואו של נסיך סעודי לביקור בן שבוע. והוא לא יבוא לבד. בצד השני של הקו ביקשו לשמור לנסיך ולפמלייתו 92 חדרים, כולל הסוויטות הנשיאותיות. המחיר שנסגר: 100 אלף דולר ליום, לא כולל בזבוזים על אוכל ועל קניות במלון.
השבוע הראשון עבר והנסיך לא הראה סימני התקפלות. להפך, התברר שהנסיך מעדיף לחוות את המפולת הפיננסית בארה"ב הסוערת ולא בסעודיה השקטה. הנסיך אף ביקש ממנהלי הפלאזה המופתעים לשבור את הקיר המחבר בין שתי הסוויטות המפוארות ששכר, אחת לו ואחת לאשתו, ולחבר אותן לסוויטה ענקית, על חשבונו כמובן. בסופו של דבר, נשארו הנסיך ופמלייתו שלושה חודשים. מיליוני הדולרים שהוא השאיר בפלאזה לא הפריעו לנסיך להוציא סכומים עצומים נוספים בחנויות בעיר.
כששואלים את מנכ"ל אלעד גרופ מיקי נפתלי כיצד הוא מסביר את התנהגותו של הנסיך, הוא משיב, "אני לא פסיכולוג". כנהוג בענף המלונאות, מעדיף נפתלי לא לחשוף את הפרטים העסיסיים מהביקור. הוא יודע שבסעודיה יש עוד 5,000 נסיכים שעשויים לספק לו עסקות חלומיות כאלה. ואכן, לא מזמן הוא זכה לראות את הנסיך השני חותם על צ'ק לטובת אלעד. "באחרונה מכרנו דירה לנסיך סעודי בפרויקט שלנו בלוס אנג'לס, שיש בו 78 דירות יוקרה ועוד 20 דירות לאנשי שירות", מספר נפתלי. "התנאי שלו, והוא התעקש עליו, היה שהוא קונה בנוסף לדירה שלו שתי דירות למשרתים - אחת למשרת שלו ואחת למשרת של אשתו".
מה המצב בפלאזה בימי מיתון אלה?
"החורף שלנו היה חריג לטובה בגלל הביקור המלכותי, אבל באופן כללי היתה ירידה בתפוסה. מאז מארס החלה מגמה אטית של עלייה. התפוסה כעת היא 70%, וזה נחשב טוב למלון בניו יורק בסיווג חמישה כוכבים פלוס".
מותג נוצץ במיוחד
קשה למצוא מקום טוב יותר לראיין בו את נפתלי בניו יורק מאשר הלובי של הפלאזה. המלצרים מכרכרים סביבו בלי הפסקה, מגישים לו תה בכוסות פורצלן, רקיקים מיוחדים, פיצוחים קלופים בצלוחיות חרסינה ומגשי פירות צוננים מלווים בגבינות משובחות. זהו אחד המלונות המפורסמים בעולם, אין אמריקאי שלא שמע עליו ואין סלבריטאי שלא ביקר בו.
בעבר התארחו בפלאזה דמויות כמו מרילין מונרו וחברי להקת החיפושיות, אלפרד היצ'קוק הזכיר אותו לא מעט בספריו, והוא הופיע בלא פחות מ-40 סרטים. גם כיום עמוסים עיתוני ניו יורק בסיפורים על הכוכבים, האירועים, המסיבות, ההשקות והקמפיינים שנערכים בו בתכיפות.
ביום שבו ריאיינו את נפתלי, פורסם שהפלאזה נבחר בידי רשת הטלוויזיה האמריקאית nbc לארח את הזוג שיתחתן ב-today, אחת מתוכניות הבוקר הנצפות בארה"ב. למחרת צילמה מאריה קארי בפלאזה קליפ לאלבומה החדש, אירוע שייצר באז בין אתרי האינטרנט ותוכניות הרכילות בטלוויזיה. לא רק זוגות של אנשים מהיישוב מבקשים להתחתן בפלאזה. בעבר התחתנו במלון בני משפחת קנדי, השחקנים קתרין זטה ג'ונס ומייקל דגלאס, וכן המיליארדר ובעל הפלאזה לשעבר דונלד טראמפ ואשתו לשעבר מרלה מייפלס. שרה ג'סיקה פרקר, כוכבת תוכנית הטלוויזיה "סקס והעיר הגדולה", חגגה כאן יום הולדת 40.
יום קודם לראיון נפגש נפתלי במלון עם הכוהנת הגדולה של סגנון החיים, מרתה סטיוארט, ושמח לספר שסטיוארט עידכנה מאות אלפי אנשים שעוקבים אחריה בטוויטר ש"האוכל במסעדת אוק-רום טוב, הקינוחים טובים במיוחד, החנויות נהדרות ויש המון תיירים".
"בכל העולם יש עניין גדול בפלאזה", אומר נפתלי. "אנחנו פועלים בעשר מדינות וזה לא יאומן עד כמה הפלאזה פותח לנו דלתות בכל מקום. יש להודות שלא אנחנו יצרנו את הפלאזה. אנחנו פשוט זיהינו את ההזדמנות וערכנו בו שינוי דרמטי, כי הבניין היה במצב בעייתי. כל הנשיאים היו כאן ולכולם יש סיפורים על המלון. אנשים עושים כאן גם עסקים. בכל יום אני שומע סיפור חדש - גם אם אני בסין, בסינגפור, ביפאן או בקנדה. כמעט בכל יום יש כאן אירוע אחר. זו חוויה בקנה מידה עולמי.
הפלאזה קיבל גם כותרות שליליות, שהתרבו בעיקר מאז תחילת המשבר, והוא אף ספג שתי תביעות מרוכשי דירות. "הדברים הוסדרו", אומר נפתלי. "הפלאזה הוא נכס ידוע ויוקרתי, לטוב ולרע. כל דבר מגיע לכותרות. כותבים עלינו בעיקר באופן חיובי, אבל זה לא מגיע לישראל. מדי פעם יש משהו שלילי".
אחת התביעות המפורסמות נגד הפלאזה היתה של סגן שר האוצר לשעבר של רוסיה, אנדריי ואווילוב, שרכש בפלאזה שתי דירות גג צמודות ב-53 מיליון דולר ותיכנן להשקיע מיליוני דולרים בשיפוצן. נפתלי מתאר את ההתרחשויות: "חצי שעה לאחר שהרוסי הגיע לסגור את העסקה ולשלם, הגיעה אשתו, בחורה בשנות ה-20 לחייה שצעירה ממנו ב-30 שנה. היא התלוננה שהדירות קטנות מדי ושהיא צריכה דירות גדולות יותר. לכן הם ביקשו לקנות עוד שני פנטהאוסים משני צדי הדירות שלהם, אבל אמרנו להם שהדירות מכורות ושאין מה לעשות. ואז הם הגיעו עם תביעה של 40 מיליון דולר".
הם תבעו אחרי שהם שילמו?
לא, כאן נהוג שרוב התשלום על הדירה מתבצע בסגירת העסקה (קלוזינג). זה יוצר מצב שבו לקונה יש אפשרות ליצור לחץ על היזם. היה להם סיפור, אבל היה די ברור שהם לא היו מעוניינים לסגור. הם גם רצו בחזרה את המקדמה שנשמרה בנאמנות. אמרנו להם, 'מה זאת אומרת לא מעוניינים? יש חוזה בינינו ולכן גם דחינו הרבה קונים אחרים'. התעקשנו שחתימה על חוזה לרכישת דירה אינה חתימה על אופציה. הבעיה של ואווילוב היא שמאז שהוא קנה את הדירות, קרסו הבורסות וכל הטייקונים ברוסיה נפלו. שאלנו אם קשה לו ואם הוא ירד מנכסיו, הוא השיב שהכל בסדר אצלו. אבל הבנו שהיו ניסיונות לחסלו ושהוא הועמד פעמיים למשפט ויצא מזה בשלום. אנחנו בדרך כלל לא עושים תחקיר על אנשים שקונים אצלנו, אבל כאן לא היתה ברירה".
הוא טען שהחלונות קטנים מדי.
"החלונות כאן נבנו לפני 102 שנה. הבניין עמד על תלו כשהם קנו את הדירה. הכל סיפורים".
מה עשיתם?
"הגשנו נגדם תביעה והם הבינו שיש כאן שני צדדים. ואז הם ביקשו להתפשר".
מה היתה הפשרה?
"הסיכום היה שוואווילוב יקנה את הפנטהאוס הקטן ב-14 מיליון דולר. את הפנטהאוס השני הוא העמיד למכירה באתר אינטרנט של מתווכים מובילים בעיר. הוא כתב תיאורים חיוביים וטען שהפנטהאוס מדהים. אפילו אנחנו לא מעזים לשבח כמוהו, כך שברור שהתביעה שלו היתה תירוץ".
הוא גר כאן?
"לא, הוא מוכר גם את הדירה שקנה".
ביום שבו ביקרנו את נפתלי בפלאזה פורסמה ב"ניו יורק אובזרוור" ידיעה שסיפרה שטייקון איטלקי בשם לואיג'י זונינו, הבעלים של חברת נדל"ן ציבורית באיטליה בשם ריסאנמנטו (risanamento) שהשווי שלה צנח ב-90%, מתקשה לשלם על הדירות שקנה. לדברי נפתלי, זונינו קנה כמה דירות ב-45 מיליון דולר והפקיד 9 מיליון דולר כמקדמה. "הוא השקיע מיליונים רבים נוספים בשיפוץ, אך העסקה עדיין לא נסגרה. לפי דיווחים, הוא במצב קשה".
אתם לא לוחצים עליו?
"לוחצים, אבל אנחנו גם משתדלים להיות עדינים עם הלקוחות. יש אולי מאה אנשים בעולם שיכולים לקנות דירה כזו. אנחנו מבינים שהמצב קשה ונותנים לו הזדמנות לסגור. בשנה שעברה הציעו לנו 60 מיליון דולר על הדירה הזו".
איך בכלל הסתיימה מכירת הדירות בפלאזה?
"סיימנו למכור את כל הדירות. הצלחנו למצב את הפלאזה כפרויקט היקר והיוקרתי ביותר, ולא רק בניו יורק. זה פרויקט שייצר סכומים מדהימים. מכרנו כאן דירות ב-70 אלף דולר למ"ר. ברור שכיום קשה למכור דירות במחירים האלה. חלק מאלה שקנו מאתנו דירות ורוצים למכור לא מקבלים את המחירים שהם שילמו - זו דרכו של עולם".
באיזה סכומים מדובר?
"אנחנו בתחום של מיליארד דולר רווח מהפלאזה". נפתלי כמובן מעדיף לא לפרט כיצד הגיע למספר המדהים הזה, אבל החשבון הוא כזה: הפלאזה נרכש על ידי אלעד תמורת 675 מיליון דולר. החברה השקיעה עוד 400 מיליון דולר בשיפוצו, כך שההוצאה הגיעה ל-1.075 מיליארד דולר. ההכנסות ממכירת הדירות היו 1.4 מיליארד דולר. בנוסף, מלון הדירות והמלון עצמו נמכרו לשותפות של אלעד עם המיליארדר הנסיך אל וואליד בן טלאל (50% לכל צד), לפי שווי של 560 מיליון דולר. החלקים המסחריים של המלון (קומת החנויות) מוערכים על ידי אלעד ב-300 מיליון דולר, כך שסך המזומנים ושווי הנדל"ן שנותר ברשות החברה מגיע ל-2.26 מיליארד דולר.
בכמה מכרתם את הדירה הכי יקרה בפלאזה?
"השתדלנו לשמור על פרטיותם של הקונים, אבל היו פרסומים שלפיהם הדירה היקרה ביותר נמכרה ב-60 מיליון דולר. זה היה חיבור של כמה דירות, והקונה השקיע בנוסף באמנות ובעבודות עץ בדירות שרכש".
כמה עולה לילה בפלאזה במיתון?
"לאורחי ועידת themarker הצענו מבצע מיוחד ב-300 דולר, אבל כמובן שאף אחד אחר לא יכול לקבל את המחיר הזה. כיום המחיר הנמוך ביותר הוא 450-500 דולר, ועד 1,000 דולר ללילה".
ב-themarker פורסם שאתה עובד כרגע על הקמת קרן נדל"ן חדשה, שתאגד חלק מהנכסים שלכם בקנדה.
"כן, יש הרבה הזדמנויות בארה"ב, וזה זמן טוב לממש נכסים ולנצל הזדמנויות חדשות. אמנם באחריות ולא בפראות, אבל אנחנו רוצים ליהנות מהמשבר. יש לנו גם יכולות וגם צוותים על הקרקע. אנשים רוצים להשקיע אתנו. יש לנו הצעות מקנדה, מישראל ומגופים באסיה. בשבוע הבא אני טס לשם. מיצבנו את עצמנו טוב יחסית. בין השאר, אנחנו מגלגלים את הרעיון של הקרן הקנדית. דברים עוד יכולים להשתנות. צריך להיות אחראים ויצירתיים".
למה הכוונה ביצירתיים?
"לניצול היתרונות של המשבר. יש עסקות במיקומים מצוינים ובמחירים טובים שמתאימים למה שאנחנו רוצים לעשות. אנחנו בתקופה שהיא חלון הזדמנויות. אני בטוח שנעשה עסקות שייראו כבוננזה אמיתית".
כמה כסף אתם רוצים לגייס?
"הרעיון הוא שנעביר נכסים בשווי מיליארד דולר לקרן ונישאר בסופו של דבר עם החזקה של 25% לפחות, כדי שבכל זאת תישאר לנו אחזקה משמעותית. כך שאנחנו מתכננים לגייס ממשקיעים בישראל ובחו"ל 800-750 מיליון דולר".
מה היקף החוב שלכם לבעלי האג"ח הישראלים?
"כ-700 מיליון דולר".
זה נראה כאילו הקרן נולדה מתוך מצוקה שלכם.
"לא, איזו מצוקה? איך יכולה להיות מצוקה אם יש לי שם מיליארד דולר באקוויטי?"
אז למה זה מוצג כפתרון לאג"ח?
"זה לא פתרון לשום דבר. המוסדיים בישראל התעניינו בזה. הם לא חייבים להשקיע. הם יוכלו לא לעשות דבר, כלומר להישאר עם האג"ח שלהם, להיכנס בקרן כהשקעה חדשה או להמיר את האג"ח בקבוצת אלעד לזכויות בקרן".
לא יהיה שינוי בפירעונות האג"ח?
"לא, שום שינוי. אין לי בעיה באג"ח, הפירעון הראשון הוא בעוד שנתיים. אין לחץ. מי שרוצה, יחליף - ומי שירצה, יביא כסף חדש".
זה המהלך הגדול שעליו אתה עובד כעת?
"כן, בין השאר".
מתי תגיע לישראל לרוד שואו?
"בקרוב. זה מורכב, כי קודם יש לעבוד על המבנה המשפטי, להקים את הקרן ולכתוב תשקיף ואנחנו גם מתרגמים אותו לעברית".
"השוק מתחיל לעלות"
דיברתם על הקמת 30 מלונות פלאזה בערים המפורסמות בעולם. התוכנית נפלה?
"יצחק דיבר על 30, אני דיברתי על 20. זה לא נפל, אבל עלינו לנהוג באחריות. אנחנו מנהלים נדל"ן בהיקפים גדולים. היתרון הגדול שלנו הוא קנדה, שכלכלתה יציבה. אנחנו פרושים בה עם דירות ועם מרכזים מסחריים. זה מעניק לנו יציבות. כיום כמעט אף אחד לא עושה עסקות, בין השאר כי קשה לקבל מימון".
הפלאזה השני היה אמור לקום בסינגפור.
"בסינגפור עוד לא התחלנו לבנות. יש לנו שם שותפות עם קרן ההשקעות של דובאי ולפני שבוע הארכנו את ההלוואה על הקרקע".
מה לגבי הפלאזה בלאס וגאס, שבו השקעתם 600 מיליון דולר ברכישת הקרקע בלבד?
"גם כאן הארכנו את ההלוואה, לשלוש שנים וחצי. מדובר ב-14 בנקים, קרנות פנסיה וקרנות גידור - והבאנו את כולם לשולחן. זה מראה על כוח, על יכולת וקשרים טובים עם הבנקים, כי בכל יום יש כאן מקרים של חדלות פירעון. ברור שזה יהיה טפשי להתחיל להקים את הפרויקט כיום. נכון יותר לראות לאן השוק הולך בווגאס, כי צריך להיות עדכניים. הטראומה הפיננסית כאן חזקה ועדיין לא ברור לאן ילך הצרכן האמריקאי. בסופו של דבר אנשים לא יושבים בבונקר, אבל הרגלי הצריכה שלהם משתנים. יש לנו יתרון. אנחנו יכולים לתת לעננים להתפזר ולשנות את המוצר. יש לנו מספיק זמן לסיים אותו אחרי הטראומה".
בינתיים זה עולה לכם 100 מיליון דולר לשנה.
"100 מיליון דולר לכל התקופה של שלוש שנים וחצי. כשהשוק יורד והכל נופל, אנשים חושבים שזה לעולם לא יחזור, אבל המצב ישתנה. צריך ראייה רחוקה יותר ויכולת לראות מעל המים העכורים. צריך לזהות את הנקודה, אבל השוק כרגע בדאון. לטעמי, הכי חשוב לזהות מתי מתחילים להרגיש את הקרקעית, ולוודא שלא ממשיכים לצלול".
ואתה חושב שהגענו לקרקעית?
"מכאן נראה שהשוק מתחיל להתייבש ולעלות. זה לא התאוששות בסגנון 'וי', אבל בנדל"ן רואים את הקרקעית. יש יותר עסקות ומשכנתאות, נכון שמדובר במחירים נמוכים בהרבה, אבל אנשים נכנסים בחזרה לשוק הנדל"ן".
עוד לא ביצעתם אף עסקה.
"לא. אנחנו מנהלים נכסים בהיקף ענק: 14 מרכזים מסחריים ובנייני משרדים ו-22 אלף דירות. היו לי 26 אלף, אבל מכרתי 4,000 בדצמבר. כשיש הזדמנות למכור במחיר טוב - ובקנדה יש הזדמנות - אני מוכר. צריך למכור ולקנות מציאות. אני רואה את עצמי כצייד. צריך לשבת ולדעת להתאפק, ולא לרוץ לעסקה הראשונה שאתה רואה. כיום אני חושב שצריך לדעת, ושתהיה לך את היכולת להחזיק את עצמך ולהתאזר בסבלנות, כי יש גבול לכמות העסקות שתוכל לבצע. צריך להיות סבלניים ולאתר את ההזדמנויות".
ב-2008 רשמה אלעד גרופ הפסד של 287 מיליון דולר.
"כל ההפסד נובע מהערכת שווי נכסים. כשהאווירה שחורה, השמאים מעריכים את הנכסים שלנו בשווי נמוך יותר. אני לא יכול להתלונן, אבל נניח שיש לי נכס מניב בטורונטו, עם 1,800 יחידות דיור, שהתפוסה בו מגיעה ל-98%. בין לפני שנה להיום, התזרים נטו של הנכס לא השתנה, ואפילו עלה מעט. מבחינתי הנכס שווה אותו הדבר, אבל השמאי הוריד את הערכת השווי. אז כשלוקחים את כל הנכסים, ויש לנו המון, אומרים 'וואו'. בנוסף, יש הפרשי מטבע, כי הדולר נחלש ב-2008 - ויש לי אג"ח שקליות.
"אגב, רק בהפרשי מטבע ברבעון הראשון סיימנו ברווח של 90 מיליון דולר. אני עובד עם כל הבנקים בארה"ב, עם כל הבנקים הקנדיים ועם חלק גדול מהבנקים האסיאתיים וכמובן הישראליים. אתה באמת רוצה לדעת מה הרגל החזקה שלנו? הפרישה בצפון אמריקה ובקנדה, שכמעט לא נפגעה מהמשבר".
היה מקום כלשהו שבו לא פרעתם את מלוא החוב (דיפולט)?
"מה פתאום".
מה דעתך על עסקת קרדיט סוויס, שבה הרוויח נוחי דנקנר מאות מיליוני דולרים?
"נוחי עשה עסקה מצוינת. הוא מאוד מוכשר, השותף שלנו בפרויקט בלאס וגאס".
הבנו שהיו ביניכם אי הסכמות ושבאי.די.בי רצו לוותר על הפרויקט.
"לא נכון. כיום בכלל אין מה לספר על חלומות בווגאס, אבל צריך להיות עם ראייה קצת יותר ארוכת טווח ולהבין שבעתיד יהיה טוב יותר".
הבנו שנפגשת עם איל ההימורים סטיב ווין, שבין השאר מחזיק במלונות "מיראז'" ו"בלאג'יו", כדי למזג את הקרקע שלכם עם החברה שלו.
"אנחנו הבעלים של הקרקע הכי טובה לפיתוח בסטריפ בלאס וגאס, אז באופן טבעי אנחנו נפגשים עם הטייקונים של תעשיית ההימורים. נפגשתי כמה פעמים עם ווין, וגם עם שלדון אדלסון. נפגשתי גם עם המיליארדר קירק קרקוריאן, האדם העשיר ביותר בלוס אנג'לס, בן 93 וצלול לגמרי, שמחזיק בין השאר במניות בחברת mgm. בדקנו אפשרות להתמזג עם ווין. היה ויכוח על המחיר. הם חשבו שהמחיר לא טוב, ואז המניה ירדה".
איך הסתיים העימות עם פויו זבלדוביץ', שטען שהבעלות על השם פלאזה בווגאס היא שלו?
"ניצחנו אותו כמובן. זו היתה טיפשות מצדו להתעסק עם זה".
שמענו שבכל זאת יש לכם עסקי הימורים נחמדים.
"זה לא רציני. יש לנו קזינו קטן ומסלול מרוצים בקנדה. מכיוון שהמרוצים לא הביאו מספיק אנשים והממשלה מעוניינת שהמרוצים יימשכו, היא נתנה לנו אפשרות להציב שם גם מכונות מזל. פנסיונרים קנדים מגיעים באוטובוסים ומשחקים במכונות, בוודאי שזו לא וגאס. בסך הכל 1,200 מכונות. הממשלה נושאת בהוצאות על המכונות והתפעול, ואנחנו מקבלים אחוזים מהרווחים. יתר העסקים מסביב, המסעדה למשל, הם שלנו".
לפני המשבר, הייתם בתהליך של הנפקת חברת אלעד בוול סטריט, וזה נפל.
"אני שמח שלא הנפקנו. חברות כאן נפלו ב-90%. חברת הנדל"ן ג'נרל גרוס, למשל, נעלמה מהמפה".
באחרונה הפסדתם עסקה גדולה שהציע קרדיט סוויס.
"בדקנו עסקה לקניית תיק הנדל"ן שלהם באירופה, תיק של כמה מיליארדי דולרים. זה היה מורכב. המטרה היתה לעשות עסקה עם מימון של הבנק וכמעט בלי הון שלנו. נתנו הצעה, והפסדנו לקרן גדולה מאוד שהציעה יותר מאתנו, 60 סנט לדולר".
מה היתה החשיבות של העסקה מבחינתכם?
"מה שעניין אותנו זה להבין את מצבה של כל הלוואה, לבודד את ההלוואות שבהן יש שליטה ויש חשש שהלווה לא עומד בתנאים, ואם אנחנו יכולים לקחת את הנכס. זו עסקה בלי כסף".
אתה עושה עסקים עם הסולטן מברוניי?
"אני רואה תופעה מעניינת: עד היום שלטו הטייקונים מהמפרץ הפרסי, שרכשו הרבה פיננסים ונדל"ן. הטייקונים של המזרח לא נראו. אבל זה השתנה, כי אנשי המפרץ הפסידו הרבה כסף. עכשיו מגיעות אלינו פניות להשקעות מהמזרח והם מוכנים להשקיע הרבה יותר מנסיכויות המפרץ, למעט קטאר. נסו להוציא כסף מדובאי עכשיו - לא תצליחו. כיום יש לי פניות מסינגפור, מהונג קונג ומיפאן".
איך אתה מסכם את השנה הקשה עם תשובה? כמה פעמים ביום אתה מדבר אתו?
"אנחנו משפחה כבר 19 שנה. היו ימים טובים וימים טובים פחות. הוא מתקשר מתי שבא לו. לעתים כמה פעמים ביום, ולפעמים פעם אחת. אנחנו מדברים כמה שצריך. צריך לחכות בסבלנות, יש אינספור הזדמנויות".
מיקי נפתלי: "הרווחנו מיליארד ד' מהפלאזה ויצרנו מותג ל-100 שנה; אני צייד. יושב בשקט ומחכה לטרף"
מאת רותם שטרקמן ואפרת נוימן
16.7.2009 / 11:39