"אם נתניהו ימשיך להתערב - תהיה קטסטרופה"

"אם ראש הממשלה ימשיך להתערב בסכסוכים שבין האוצר למשרדי הממשלה או בוויכוחים שבין האוצר לבנק ישראל, זו תהיה קטסטרופה מבחינת משרד האוצר וגם הסוף מבחינת שר האוצר שלא יוכל לשקם את תדמיתו. זה יהווה גם סכנה לעמידה במשמעת התקציבית" - כך אמר בשיחות פנימיות אודי ניסן, מי שנכנס הבוקר לתפקיד הממונה על התקציבים.

ניסן הוא בעל תואר דוקטור בכלכלה, והוא מכיר היטב את אגף התקציבים בו שירת בעבר שבע שנים. עד כה שימש בתפקיד מנהל רשות החברות. מדובר במינוי מקצועי וטוב שביצע יובל שטייניץ.

ניסן אמר באותן שיחות ש"אם הייתי מעריך שנתניהו ימשיך ויתערב בעבודת האוצר, לא הייתי נכנס לתפקיד. הכל עניין של תדירות ונושא. למשל, התערבות במשא ומתן הקואליציוני זה לגטימי, התערבות בתקציב אולי, אבל עכשיו, בעבודה היום-יומית, צריך לאפשר לשר האוצר לעבוד ולהחליט, כאשר ראש הממשלה צריך לתת לו גיבוי".

לאחר שתקציב 2009 ו-2010 עבר בכנסת בשבוע שעבר, אודי ניסן מתסתכל קדימה לשנת 2011 והשנים שאחריה, ורואה סיבות לדאגה. הוא אומר שאי אפשר יהיה להוריד מסים כמו שרוצה ראש הממשלה, כי התקציב לחוץ מדי: "תוואי הורדת המיסים לטווח הארוך לא מסתדר עם הגידול בתקציב ועם גודל הגירעון שאליו צריך להגיע (1% מהתוצר). לפי התוכניות שהתקבלו בממשלה, צפוי גידול בהוצאה האזרחית ויש גם את מתווה ועדת ברודט בקשר לתקציב הביטחון".

לדעתו של ניסן, נכון להוריד מסים, ונכון גם להוריד את משקל הממשלה במשק לרמה של 40% מהתוצר (לעומת רמה של 44% כיום). אך לדבריו "זה יהיה בלתי אפשרי להוריד את מס ההכנסה השולי לרמה של 39% ואת מס החברות לרמה של 18% ברמת ההוצאות הקיימת, כי המדינה צריכה להמשיך ולספק שירותים ציבוריים לאזרחיה ברמה נאותה".

בשיחות עם ידידים, אמר ניסן שהוא רואה כמה מגבלות מרכזיות לתקציב: "יש את מתווה ברודט שיעלה כ-50 מיליארד שקל, יש הוצאות ריבית גבוהות של כ-30 מיליארד שקל לשנה, ויש הוצאות על הסכמי שכר שנחתמו ויעלו גם הם כ-60 מיליארד שקל. כל אלה הן הוצאות עתידיות כבדות שיכבידו על התקציב ועל האפשרות להוריד מסים".

לדעתו של ניסן, צריך לקצץ בתקציב הביטחון כ-5 מיליארד שקל, אבל במצב הפוליטי הנוכחי הדבר בלתי אפשרי. בדברים אלה הוא מתכוון לתלות של נתניהו במפלגת העבודה, באהוד ברק ובעופר עיני - שמתנגדים לקיצוצים.

ניסן מצדד בצמצום חוק ההסדרים אם וכאשר כללי המשחק ישתנו: "חוק ההסדרים אמנם פוגע בסדרי עולם תקינים, אך אתה משיג אתו מטרות טובות. אפשר לקבוע כללי משחק חדשים בנוגע לחקיקה פרטית, כמו הגדלת הרוב הדרוש להעברת חוק פרטי, ואפשר גם לקדם רפורמות על ידי קביעת כלל שהאוצר יוכל להתחיל בתהליך החקיקה, גם כאשר המשרד הייעודי מתנגד. אם דברים אלה ישונו, ניתן יהיה לצמצם את חוק ההסדרים".