שללת דמי אבטלה? קבל בונוס

תוכנית לתמרוץ עובדי לשכת התעסוקה מזכה עובדים בשכר עידוד (בונוס) של עד 20% ממשכורתם, אם הצליחו, בין היתר, לשלול זכאות לדמי אבטלה ממי שסירבו למשרה שהוצעה להם. התוספת לשכר, שמגיעה לסכומים של מאות שקלים לעובד, מוענקת לעובדי לשכות התעסוקה ברחבי הארץ שהצליחו לעמוד ביעדים על פי סדר החשיבות הבא: השמה מוצלחת של מובטלים, קבלת הזמנות חדשות ממעסיקים, וכן, כאמור, רישום אחוז מסוים של מובטלים שסירבו לקבל משרה ועל כן נשללו מהם דמי האבטלה.

בארגונים החברתיים ביקרו אתמול את תוכנית התמרוץ. "היא עלולה לגרום להפניית מובטלים למשרות לא מתאימות, רק כדי שעובדי לשכות התעסוקה יוכלו לשלול מהם את הגמלה ולעמוד בקריטריונים לקבלת הבונוס", אומרים שם. אך בשירות התעסוקה לא רואים בכך בעיה. "שירות התעסוקה מתגאה בהיותו מי שפיתח וקיבל פרס התייעלות על הנהגת שכר העידוד", אמר סמנכ"ל ההשמה בשירות, יעקב זיגדון. לדבריו, "שכר העידוד המונהג בשירות נותן תמריץ משמעותי על השמות רבות יותר ואיכותיות יותר".

יש לציין כי אחת הביקורות שהשמיע בעבר שירות התעסוקה נגד יישום "תוכנית ויסקונסין" (במסגרתה קיבלו גופים פרטיים זיכיון להפעלת מרכזי השמה למובטלים), היא כי עובדי התוכנית מקבלים תוספות שכר על שלילת זכאות לדמי אבטלה. בעקבות הביקורת, שונו הנהלים וכיום עובדי התוכנית זוכים לתוספות שכר רק בגין "השמות איכותיות" - כלומר הפניית אדם למשרה בה הועסק לפחות תשעה חודשים. בשירות התעסוקה לעומת זאת, התוכנית לתמרוץ עובדים מגדירה "השמה איכותית" כשיבוץ מובטל או מובטלת במשרה בה הועסקו רק שלושה חודשים. בנוסף, גם אם הועסקו במשרה במשך חודש אחד בלבד - יקבלו עובד הלשכה בגינם שליש מהניקוד הדרוש לקבלת הבונוס.

"העובדה שהשמה איכותית בשירות התעסוקה היא מתקופה מינימלית של שלושה חודשים, מעלה חשש כבד שהשירות ישתמש בשיטת הדלת המסתובבת", אמרה אתמול ל"הארץ" פעילה חברתית המעורה בשוק העבודה. לדבריה, "אנשים יופנו לעבודה ויפוטרו ממנה בתוך שלושה חודשים, הפקידים יקבלו את הבונוס ואז יעבירו לאותה משרה דורשי עבודה חדשים".

שכר העידוד הממוצע עמד עד כה על 10% משכר העובדים בלשכות שזכו בו, וניתן בחודש האחרון לכ-70% מלשכות בתעסוקה בישראל. בכל חודש נמדדת מחדש מידת הצלחתם של העובדים בכלל הלשכות לעמוד ביעדים שנקבעו להם. סך שכר העידוד שניתן בשנת 2008 ללשכות התעסוקה עמד על שני מיליון ו-183 אלף שקל, מתוכם כ-44 אלף שקל שכר עידוד בגין שלילת זכאות לדמי אבטלה למי שסירב למשרה. בשנת 2009 עלה הסכום: עד חודש מאי בלבד שולמו מיליון ו-841 אלף שקל ללשכות התעסוקה. בשנת 2008 עמד הממוצע החודשי של סירובים למשרות על 2,321 איש, ובשנת 2009 עד חודש מאי נרשם ממוצע של 2,499 סירובים בחודש.

סמנכ"ל ההשמה דחה את הטענות כי ביסוס שכר העידוד, גם אם ביחס נמוך, על שלילת דמי אבטלה, עלולה ליצור פתח לשלילות מסיבות לא נכונות. לדברי זיגדון, "סירובים הם חלק מליבות העיסוק. אם אדם לא מסכים לקבלת עבודה אין ברירה. זה מהווה שוט, אך אנו מתייחסים אליו בצורה מינורית עם הרבה חמלה".