הכל פיקס

כדי להיות במיטבך בראיון אישי מול מראיין מקצועי או פסיכולוג תעסוקתי צריך לבדוק עם עצמך שלושה אלמנטים עיקריים:
-איך את/ה נראה.
-מה את/ה אומר/ת.
-מה את/ה מקרין/מקרינה לסביבה.

על מנת להגיע מוכנים לראיון צריך להתייחס בכובד ראש לכל אחד מהאלמנטים הנ"ל. רצוי ומומלץ ביותר להיעזר באנשי המקצוע המיומנים בתחום – על מנת לשקף את עצמךבצורה האופטימלית ולקדם משמעותית את סיכוייך לקבלת התפקיד הרצוי.

זהו האלמנט הראשוני והקל ביותר לשינוי. המראה החיצוני-הראשוני הוא שקובע. הוא משמעותי בנקיטת ראשונית כלפיך, לכן חשוב להגיע לראיון בלבוש תואם את התפקיד, לא להגזים ברישול או בטרחנות. ג'ינס וטי-שירט אינם מתאימים בדרך כלל, ולבוש מעונב יכול התאים לתפקידי ניהול או שירות מסוימים.
חשוב להקפיד על אסתטיקה, מינון סביר של איפור, תכשיטים ולהימנע ממשקפי שמש, צבעים בוהקים ואפילו דומיננטיות בריח (בושם חזק מדי).
טיפ קטן לגבי צבעים: אפור הוא צבע בעייתי בראיון אישי. יש יתרון לצבעים "נקיים" ולניגודים קלאסיים כמו שחור - לבן, וכחול כהה - תכלת.

תוכן הדברים הוא כמובן הבסיס עליו נבנה הראיון האישי. גם כאן המינון הנכון קובע. צריך להתייחס לרקורד המקצועי-לימודי מזמן הווה, וללכת עם המסרים אחורנית (אך לא יותר מדי, לא לפרט בי"ס יסודי למשל). פרטנות יתר הינה מתישה ולא נכונה, קצרנות ודיווח יבש וטכני, אף הוא אינו רצוי.

נכון וכדאי להתמקד באלמנטים המשמעותיים בקריירה, תוך הדגשת שיאים מקצועיים – כמו תפקידי מפתח, קידומים, הישגים מיוחדים או פרוייקטים יוצאי דופן. יש להימנע מהרחבה של דברים טריוויאליים ומובנים מאליהם בתפקידי העבר. בנוסף, צריך להיזהר מדיבור שלילי על מקום עבודה קודם או על הבוס הגרוע שהיה לך.
כדאי לבוא מוכן ומדויק לגבי תאריכים של קבלה או עזיבה של מקום עבודה, עם הסברים בהירים על סיבות העזיבה. בנוסף, חשוב לשמור על כנות ודייקנות, אבל להיזהר מפתיחות או חשיפת יתר.
בתחום המסרים חשוב גם לבטא עניין ומוטיבציה משמעותית בתפקיד המוצע. כדאי לבוא מוכנים ולברר טרם הראיון פרטים על הארגון, תחומיו והנפשות הפועלות בו.

זהו התחום הקשה ביותר לשינוי בראיון האישי. רוב האנשים אינם מודעים למה הם מקרינים, מה הם משדרים בשפת הגוף שלהם ואינם מתעמקים במשמעויות של הניואנסים הקטנים על התדמית הכוללת.
שפת גוף "נכונה" פירושה ישיבה זקופה, קשר עין יציב וישיר עם המראיין. חשובה הנינוחות בשפת הגוף – בידיים וברגליים ללא רעידות, הקפצות או השענות עליהם.
ידיים שלובות – כמובן זה לא נכון.
תנועות ידיים רחבות מדי – גם הן לא נכונות.
להניח חפצים כמו מפתחות או פלאפון על השולחן זוהי חציית גבולות; והטיית ראש כלפי מעלה יכולה לשדר התנשאות.
הוריאציות על שפת הגוף וההקרנה האישיותית – מגוונות ביותר ושונות מאדם לאדם.

שיפור קל – למשל בהימנעות מהטיית הראש ויציבות בקשר עין יכול לשנות באופן משמעותי את ההקרנה הכללית של המרואיין.
כללי היסוד בתחום הם: דינמיות בגוף, ללא תנועתיות יתר, ללא קיפאון וללא פלישה לטריטוריות של המראיין. תנועות גוף הן חשובות ונכונות, אך חייבות להיות תואמות למסרים המילוליים.
הבעת פנים היא נתון בסיסי, אך חיוכים תואמים מהווים בד"כ גורם מרכך וחיובי. קשר עין הנו משמעותי ביותר וחייב שיהיה באמת "מגובה העיניים" – באופן ישיר, ללא הטיית הראש.

ייעוץ לכתבה התקבל על ידי חנה סלע, מנהלת ההדרכה
מכון הדס - הכנה למבחני מיון לעבודה, לראיון אישי, הכוון תעסוקתי-לימודי וייעוץ קריירה.