בנק מזרחי טפחות: מדד המחירים לצרכן עשוי לעלות ב-2.5% בפרק זמן של 12 חודשים קדימה

במבט לעבר החודשים הבאים, בנק ישראל נמצא במצב מיוחד ומאתגר: לפניו שני מדדים שמלכתחילה אמורים להיות גבוהים, ומאחוריו מדד אחד שהיה גבוה משמעותית מההערכות המוקדמות. במצב מיוחד זה, מדד המחירים לצרכן עשוי לעלות ב-2.5% בפרק זמן של 12 חודשים קדימה (כולל יוני). אך בסיומו של הרבעון הקרוב (יוני-אוגוסט), יוותרו 9 חודשים שבמהלכם צפוי המדד לעלות ב-0.5% בלבד. מדובר בקצב של 0.7% לשנה. לשם השוואה, תחום יציבות המחירים מוגדר בין 1%-3%.



לכן, קצב האינפלציה ברבעון הקרוב, שעלול להגיע ל-8% בחישוב שנתי, מצריך לכאורה ריסון מוניטארי. ואילו קצב האינפלציה בשלושת הרבעונים שיבואו בעקבותיו מאפשר להותיר את הריבית בשיעורה הנמוך הנוכחי.



מחד, העובדה שהזינוק בקצב האינפלציה ברבעון הקרוב תהיה ברובה תוצאה של גורמים חיצוניים - הטלת היטל בצורת והעלאה של מס ערך מוסף לפרק זמן קצוב, פעולות הנחשבות התאמות חד פעמיות - תומכת בהבלגה מצדו של בנק ישראל. הנגיד אף הכין את הקרקע מבעוד מועד, כשאמר שבנק ישראל לא יקבע את מדיניותו לפי מדד בודד.



מנגד, הירידה בקצב האינפלציה בתום הרבעון הקרוב, אמורה להיות תוצאה של ההאטה הכלכלית והעלייה בשער השקל. לפי הנתונים האחרונים, מידת ההאטה לא ברורה. אם כבר, מדד אמון הצרכן, מדד מנהלי הרכש ונתוני סחר החוץ, מאותתים דווקא על התאוששות במרחק ראייה בביקוש ובהיצע. העלייה המהירה בכמות הכסף מטרידה אף היא בהקשר זה, ככל שהיא מתגברת.



בחודשים האחרונים, הדגשנו כי קצב העלייה במדד הליבה (מדד המחירים לצרכן ללא מוצרי מזון ואנרגיה) גבוה משמעותית מקצב העלייה במדד הכללי. למעשה, כמעט לכל אורך המשבר נרשמה עלייה עקבית באינפלציית הליבה (הקצב השנתי שלה התקדם מ-1% בתחילת 2008 ל-5% בקרוב כיום), ואילו קצב האינפלציה הכללי ירד מ-5%-6% לאזור ה-3%.



במצב זה, ברור שהירידה בקצב האינפלציה בארץ נבעה מהירידה התלולה במחירי הסחורות והאנרגיה, ואילו הביקוש המקומי המשיך להיות חזק. לכן, כל תיקון במחירי הסחורות צפוי להשפיע בעוצמה ובמהירות על קצב האינפלציה, כפי שאכן ראינו במדד יוני.



באשר לשער השקל כנגד הדולר, עלייה בציפיות להעלאת ריבית בעקבות המדדים הקרובים עשויה לתמוך בו. אך לאורך זמן, מצב בו קצב האינפלציה המקומי גבוה משמעותית מקצב האינפלציה בחו"ל, יפעל לרעתו.



כדי לגבש את צעדיו הבאים, בנק ישראל יצטרך לגבש דעה על עוצמת ההאטה במשק ועל מגמת מחירי הסחורות בחודשים הבאים. ככל שההאטה תהיה מתונה יותר ומחירי הסחורות יעלו מרמתם הנמוכה הנוכחית, כך המעבר הצפוי למדדים נמוכים יחסית, בתום הרבעון הקרוב, יהיה בטוח פחות. במצב כזה, הסיכוי שהתאמות המחירים החד פעמיות יאיצו את קצב האינפלציה יהיה גדול יותר. אנו סבורים, שלתרחיש כזה יש הסתברות ממשית.



את הסקירה כתב רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה, בבנק מזרחי טפחות.