קפיצה גם במדד האמידים

אם הופתעתם מהמדד הגבוה שפורסם בשבוע שעבר, הרי שלפי מדד המחירים לצרכן האמיד שמפרסם U-Bank מדי חודש, ל-200 אלף משקי בית בישראל סל המוצרים והשירותים התייקר עוד יותר והסתכם בעליה חדה של 1.25%.

לדברי פרופ' אבי דגני, יו"ר גיאוקרטוגרפיה, מכון המחקר שאוסף ומעבד את נתוני המדד לבנק, סעיפי המדד שרשמו ירידה החודש – מזון, פירות וירקות, אחזקת דירה וריהוט וציוד לבית – מהווים משקל נמוך יותר במדד האמידים. לעומת זאת, הסעיפים שרשמו התייקרויות חדות, כגון סעיף ההלבשה והנעלה שרשם עליה של 12.2%, מהווים במדד האמידים משקל גבוה יותר מאשר במדד הכללי של הלמ"ס. גם יתר הסעיפים שרשמו התייקרות החודש – בריאות, חינוך ותרבות, תחבורה ותקשורת – מהווים משקל גבוה יותר בסל המוצרים והשירותים של ציבור האמידים, ולכן בעבורם המדד עלה יותר מכפי שפורסם על-ידי הלמ"ס.

"בעבר נוכחנו לדעת שמדד האמידים עלה באופן מתון יותר מהמדד הכללי, בין היתר בשל התייקרות סעיפי הדיור, המהווים במדד האמידים משקל נמוך יותר", אומרים כלכלני הבנק. לדבריהם, מרכיב הדיור במדד המחירים לצרכן של הלמ"ס משפיע כמעט מדי חודש על השינויים במדד. בבנק מזכירים, כי לאחרונה נתגלעו חילוקי דעות בין הלמ"ס לבין האוצר בעניין שינויי המחירים של דירות (בבעלות דיירים). כך למשל, לפי נתוני הלמ"ס מחירי הדירות בארץ התייקרו בין ינואר 2008 לינואר 2009 ביותר מ-10%, בעוד באוצר טוענים שמחירי הדירות לא עלו בצורה כה משמעותית בתקופה זו.

לדברי כלכלני U-Bank, "הקושי בקביעת השינוי במחירי הדירות נובע, בין היתר, ממיעוט יחסי של עסקאות הנדל"ן. זה בעייתי לקבוע שינוי במחירי הדיור מדי חודש בהסתמך על עסקאות מעטות שמתבצעות בטווח זמן זה, מה גם שלקביעה זו יש השפעה גדולה על המדד".

U-Bank עורך מחקרי עומק בקרב ציבור האמידים, באמצעות גיאוקרטוגרפיה, מזה כשנה וחצי. מדובר בסדרת מחקרים מתמשכים שנועדו למפות את ההוצאות של ציבור זה בישראל – כ-200 אלף משקי בית המחזיקים תיק נכסים פיננסים, פנויים להשקעה, בהיקף של 0.5-1.5 מיליוני שקלים. לצורך זה, הבנק ממפה גם את ההוצאות של כלל הציבור, לצורכי השוואה.