אורן: יזמים בתחום התשתיות מגישים הצעה הדוקה או בלתי אפשרית ואז מחפשים איך הממשלה תציל אותם

"חייבים לשפר את התחבורה הציבורית אי אפשר לדחוף לציבור אגרות גודש וקנסות כשאין תחבורה ציבורית נאותה. רק כאשר התחבורה הציבורית תגיע לרמה נאותה כמו רכבות קלות בערים, אוטובוסים משופרים, נתיבי תחבורה ציבוריים שפנויים לנסיעה של תחבורה ציבורית, תחנות מרכזיות ברמה סבירה - רק אז יהיה אפשר ללחוץ הרבה יותר לכיוון של ירידה מהרכבים הפרטיים ותחבורה ציבורית על גווניה וזה יפנה את הכבישים שאותם צריך לפתח", כך אמר שר התשתיות, ישראל כץ, בכנס התשתיות שעורך הבוקר themarker במלון הילטון שבתל אביב.



כץ סבור כי "בתוך 10 שנים מדינת ישראל תיראה אחרת": הפריפריה תתקרב ותיראה כמו מדינות אחרות דוגמת שוויץ. "אין שום סיבה שעניין הניתוק בין אזורים ישאר על הפרק ויש לכך משמעות כלכלית מובהקת". כץ גם דיבר על "חזון הרכבת לאילת" שלדעתו יציל את העיר אילת ויחבר אותה לים התיכון. "הרכבת לאילת תוכל לעסוק גם בהובלת מטענים ולפנות את הכבישים" אמר כץ. כץ העריך כי רכבת הקלה בתל אביב צפויה לשרת 100 מיליון נוסעים בשנה וליצור "אלפי מקומות עבודה".



כץ התייחס לשאלת המיקום של קו הרכבת הקלה ואמר כי "מדינה שכבשה כל כך הרבה שטח במלחמת ששת הימים לא יכולה לקבוע איפה יעבור המסלול? לקחתי על עצמי להכריע בחודשים הקרובים איפה יעבור המסלול".



כץ אמר כי "כשנכנסתי למשרד דיברו איתי שבתוך שנה צריכה להיות רפורמה שלמה בתחבורה הציבורית כמו תיאום לוחות זמנים בין מרכיבי התחבורה השונים (אוטובוסים ורכבות) וכרטיסים חכמים. אני רוצה שזה באמת יקרה בתוך שנה. החולשה העיקרית של הדברים היא היעדר ביצוע והיעדר עמידה בלוח הזמנים. אני מתכוון לבצע את הדברים כך שגם אמון האזרחים בדברים הללו יגבר והמדינה תהיה מדינה אחרת".



החשב הכללי במשרד האוצר, שוקי אורן, אמר כי שתיים מתוך 5 הרגליים בתכנית "בלימה ותנופה" שהציג משרד האוצר הם הרפורמות בתחום נמלים והחשמל וכן פיתוח תשתיות.



אורן אמר כי "השם הנרדף לתוכניות חירום הוא חוסר תכנון ואז שואלים פתאום למה אין מים ולמה אין דברים אחרים. אין קיצורי דרך: תחום התשתיות לוקח הרבה זמן ויקח הרבה זמן. אתה רוצה מים מותפלים? זה לוקח כמה שנים טובות. אתה רוצה תחנת חשמל? זה לוקח כמה שנים. יש מי שאומר "תנו לנו מחיר וניתן לכם מים" אבל אז פתאום מתברר שיש הרבה שאלות בדרך והדברים לא כל כך פשוטים. הפרוייקטים האלה מחייבים תכנון ארוך טווח ואם זה לא יקרה לא נצליח". אורן אמר כי "התפקיד שלנו במשרד האוצר הוא לאפשר לדברים האלה לקרות אבל זה לוקח זמן ולא נעשה פרטאץ'".



החשב הכללי אמר כי המשבר הפיננסי נמצא במגמת שיפור אבל חלק מהמחוייבות שלנו הוא למצוא את פתרונות המימון לסיוע לפרויקטים הללו. "אין בישראל בעיה של מקורות מימון שכן החיסכון הפנסיוני הוא אדיר וגם לבנקים לא חסר כסף. הבעיה העיקרית היא רק הסיכון והתשואות. "הכסף הפנסיוני הוא המקור הטוב ביותר למימון הפרויקטים הללו שכן החיסכון הפנסיוני הוא ארוך טווח אבל כך גם נושא התשתיות. הבנקים, שמתעניינים במרווח הבנקאי, הם אלה שצריכים להכנס לטווח הקצר יותר אבל כמעט כל החוב הארוך צריך לעבור לגופים המוסדיים" אמר אורן. לדבריו "ההגנות שהמדינה מעניקה לפרויקטים מתמודדת גם עם משברים כלכליים וזאת מתוך מטרה להקל על הגופים המממנים".



המדינה לא תחלץ את היזמים



אורן דיבר על תופעה בה נלחם גם קודמו בתפקיד, ד"ר ירון זליכה כשדיבר על המכרזים שכבר נסגרו. "קורה שגופים מגישים הצעות הדוקות מדי במקרה הטוב או לא אפשריות במקרה הרע ומרגע שזכו במכרז, הם עובדים ומחפשים דרכים כדי לשפר את התוצאות בפועל. לא יתכן שיוגשו הצעות שאינן מחזיקות מים אבל לא ייתכן שהממשלה היא זו שתצטרך לפתור את הבעיות הללו תחת האצטלה של משבר כלכלי. אין כאן כוונה לבוא ולפתור את הבעיות של היזמים. הם צריכים לפתור את הבעיות וגם הגורמים המממנים צריכים לדעת לקחת סיכונים. המדינה לא יכולה לשאת בכל הסיכונים".



אורן דיבר על הרגולציה במשק החשמל כמו היזמים הפרטיים שאמורים למכור את החשמל לחברת החשמל ועל ידי כך לקבל מימון כך שכל העומס מוטל על חברת החשמל. "החלטת השרים לפיה המדינה תגבה את חברת החשמל היא קריטית כדי להבטיח את התשלומים הללו. אם המדינה לא תיקח כאן אחריות העסק הזה לא יתקדם כמו שצריך".