ועדת האתיקה של הכנסת החליטה לנזוף ברוני בר-און בגין ההצבעה הכפולה בהצבעה על התוכנית הכלכלית

ועדת האתיקה של הכנסת החליטה להטיל על חבר הכנסת רוני בר-און (קדימה) נזיפה חמורה בגין ההצבעה הכפולה במאי 2003 בהצבעות על התוכנית הכלכלית.



הוועדה דנה בקובלנה על סמך סרטון שבו נצפה בר-און מצביע הצבעה כפולה. הסרטון מתעד את ח"כ בר-און מצביע ממקומו וכן ממקומה של ח"כ לשעבר ענבל גבריאלי, כאשר זו עומדת כשגבה מופנה לעמדת ההצבעה.



בקובלנות נטען כי עצם הצבעתו של בר-און במקומה של גבריאלי מהווה עבירה אתית חמורה ביותר. נטען, כי הצבעתו של חבר הכנסת במקום חברו, אף אם הוא נוכח באולם, הינה אסורה בתכלית האיסור, וכי התנהגות שכזו פוגעת פגיעה חמורה בתקינות החקיקה, בכבוד הכנסת וביסודות הדמוקרטיה.



בקובלנות הובא כתקדים העונש החמור שהטילה ועדת האתיקה על ח"כ לשעבר מיכאל גורלובסקי, שנענש בהרחקה מישיבות מליאת הכנסת ווועדותיה למשך ארבעה חודשים, וזאת על אף שהודה מיוזמתו בהצבעה כפולה.



טענתו העיקרית של בר-און בתגובתו היא שיש להבחין, מבחינת רמת חומרת העבירה, בין מצב שבו חבר הכנסת שבמקומו הצביעו נמצא באולם, ובין מקרה שבו חבר הכנסת אינו נמצא באולם, וממילא גם לא נתן את הסכמתו להצבעה.



עוד טען בר-און להגנתו, כי משך כהונתו בכנסת היה אז שלושה חודשים בלבד, וכי למרות שכיום הנורמה האוסרת הצבעה במקומו של חבר כנסת אחר ברורה לכל, באותה תקופה היא לא היתה ברורה די הצורך.



הוועדה ציינה כי כי טענתו זו של בר-און היא הבסיס העיקרי להתמודדותו עם כל שאר הטענות האתיות המפורטות בקובלנות העוסקות בהתנהלותו בהמשך הפרשיה, כפי שיפורטו להלן.



במהלך עדותו בוועדה, בר-און הבהיר כי הוא כלל לא זכר את האירוע, וכי למד לראשונה על קיומו של הסרטון משליח של ח"כ חזן שפנה אליו בעניין זה מספר חודשים לפני פרסום הכתבה. רק אז, לדבריו, הבין לראשונה כי הצביע הצבעה כפולה.



לדבריו, הקלטת היתה בידי הכנסת והפרקליטות, ומחדלם הוא שהביא לכך שהוא נאלץ כעת, שש שנים לאחר המעשה, לתת את הדין בפני ועדת האתיקה. עוד ציין בפני הוועדה כי לטעמו הקובלנות הוגשו נגדו ממניעים של רדיפה פוליטית, אך הסכים כי יחד עם זאת הוועדה צריכה לבחון את הטענות לגופן.



בר-און אף טען שבבחירתו מחדש לכנסת אחרי שהדבר פורסם ברבים יש כדי להראות למפרע כי במעשיו לא היתה פגיעה באמון הציבור, שכן הציבור שב ובחר בו לכנסת.



לגופו של עניין, בר-און טען כי הוא ראה בהצבעתו הכפולה בנוכחות חברת הכנסת דבר שיגרתי, וכי הוא לא יכול לשלול את האפשרות כי פעל כך גם במקרים נוספים. עוד טען, כי בשל כך לא נצרבה אז בתודעתו כי פעל באופן פסול, אף כי כיום הוא מודע לכך שאין להצביע במקום חבר כנסת אחר, יהיו הנסיבות אשר יהיו.



בעדותו בפני הוועדה אמר בר-און כי מאחר והוא אינו זוכר את אירוע ההצבעה הכפולה, הוא גם אינו יכול לזכור האם ח"כ גבריאלי נתנה או לא נתנה לו את רשותה להצביע במקומה.



בעניין זה החליטה הוועדה כי כיוון שאינה ועדה חוקרת, אין ביכולתה לרדת לחקר השאלה אם נתנה או לא נתנה גבריאלי את הסכמתה, וכי אף אם הטענה היתה נטענת בצורה פוזיטיווית, ואף היו מובאות ראיות בפני הוועדה לכך שח"כ גבריאלי אכן נתנה את רשותה להצבעתו הכפולה של ח"כ בר-און, הוועדה סבורה שמהבחינה האתית אין לייחס לשאלה זו משקל רב.



הוועדה דחתה "מכל וכל את הניסיון להיתלות בנורמות פסולות, שייתכן שניתן אולי לטעון שהיו חברי כנסת נוספים שנהגו אותן שלא כדין. הוועדה רואה בהצבעת חבר הכנסת במקום חברו, בין אם נוכח במליאה ובין אם לאו, בין אם קיבל את 'רשותו' ובין אם לאו, עבירה אתית חמורה, הפוגעת ביסודות המשטר הדמוקרטי, ואף סותרת במפורש את החלטת ועדת הכנסת המופיעה בתקנון הכנסת.



ועדת האתיקה קובעת כי בהצבעתו הכפולה הפר ח"כ בר-און את כלל 1א(4) לכללי האתיקה של חברי הכנסת, הקובע כי חבר הכנסת "ישמור על כבוד הכנסת וכבוד חבריה, יהיה מסור למילוי תפקידיו בכנסת, ינהג בדרך ההולמת את מעמדו כחבר הכנסת, ויעשה לטיפוח אמון הציבור בכנסת".