היקף האופציות שחולקו לבכירים במחצית הראשונה של 2009 זינק בכ-30% לעומת המחצית הראשונה של 2008 - כך עולה מבדיקה בקרב 68 חברות ישראליות שנסחרות בנאסד"ק ושתוכניות האופציות שלהן מנוהלות על ידי בית השקעות תמיר-פישמן. לעומת זאת, הגידול בהיקף האופציות שחולקו לבכירים במחצית הראשונה של 2008 לעומת המחצית הראשונה של 2007 היה 1.2% בלבד. "אפשר לומר בהחלט שישנו גידול בהקצאת אופציות לעובדים מאז תחילת המשבר, לעומת התקופה שקדמה למשבר. הגידול קיים בחברות בחו"ל וגם בישראל", אומר יניב שריון, ראש תחום אופציות בתמיר-פישמן. בית ההשקעות מנהל את תוכניות האופציות לעובדים של חברות רבות, בהן בזק, בנק לאומי, בנק מזרחי, אלווריון, נייס ואינטל ישראל.
לדברי שריון, "הגידול הבולט הוא בכמות האופציות המוקצות לבכירים. הגידול בכמות האופציות המוקצות לכלל העובדים אינו ברור ומשמעותי, אך כמות האופציות לאדם בהחלט גדלה. מדובר בחישוב שמבוסס על כמות האופציות, ואינו משקף גידול בשווי הכלכלי של הכמות שהוענקה, לאור ירידות הערך של המניות".
הקריסה במחירי המניות במשבר הנוכחי יצרה הזדמנות ואפשרות לרווח גדול בתחום הקצאת האופציות לעובדים. חלוקת האופציות הן למעשה מתן אפשרות לעובדים ולמנהלים בחברה להשתתף ברווחיה וליהנות מהצלחתה - ולכן הן נחשבות תמריץ לעובדים. העובדים מקבלים אופציות הנמצאות מחוץ לכסף, ותרומתם לחברה אמורה לגרום לכך ששווי המניה יעלה - ויתאפשר להם להרוויח יותר מהאופציות שחולקו להם.
בחודשים האחרונים המצב הוא שונה. חברות שמחלקות כיום אופציות לעובדים מאפשרות להם להרוויח כסף רב מעצם התיקון הצפוי במחירי המניות ומההתאוששות הכללית בשוק, ולא בהכרח מפעולתם בחברה.
מי שיפסיד מההנפקות האלה יהיו בדרך כלל בעלי המניות מקרב הציבור והגופים המוסדיים - שאין להם זיקה למקבלי האופציות המונפקות וחלקם בחברה מדולל.
אין מנגנון ענישה
יותר ויותר חברות חילקו באחרונה אופציות לבכירים, בהם דירקטורים ואנשים שיש להם השפעה מכרעת על קבלת ההחלטות בחברה.
מסקר של רשת השירותים המקצועיים בישראל, PWC, שנערך באחרונה על אופציות שניתנו למנכ"לי חברות המרכיבות את מדד ת"א 100, עולה כי כמעט בכל ההקצאות לא נקבעו יעדי ביצוע המהווים תנאי למימוש האופציות, למעט משך הזמן שחלף והמשך ההעסקה בחברה.
עוד עולה מהסקר כי בכ-60% מהמקרים, מחיר המימוש נקבע כממוצע של מחיר המניה בחודש שקדם ליום הענקת האופציות. עוד עולה מהסקר כי השיעור החציוני מהון המניות שקיבל מנהל היה כ-0.1%, ונע בין 0.001% ל-4%. השווי החציוני של האופציות שחולקו למנהל היה כ-600 אלף שקל.
90% מהנשאלים בסקר של PWC הסכימו שמנגנוני התגמול במגזר הפיננסי מוטים לכיוון ביצועים בטווח הקצר, ואינם מענישים בגין ביצועים מאכזבים. בנוסף, ב-70% מהמקרים שנבדקו עלה כי המענקים השנתיים שניתנו למנכ"ל ולסמנכ"ל נקבעו באמצעות שיקול דעת של הדירקטוריון, ולא באמצעות מדדים ויעדים קבועים מראש.
"החברות פיטרו עובדים בהיקפים גדולים, אך הן ממשיכות להקצות את אותה כמות אופציות שהן הקצו בעבר לכלל העובדים. כך נוצר גידול בהיקף האופציות הניתנות לעובדים מסוימים בחברה", מסביר שריון את העלייה בהיקף האופציות שחולקו.
מתמחרים מחדש
שריון מצביע על אופנה שתופסת באחרונה תאוצה בתחום האופציות לעובדים: "חברות בחו"ל, ובכלל זה ישראליות שנסחרות שם, מבצעות תמחור מחדש לאופציות ישנות שעקב ירידת מחירי המניות התרחקו מהכסף. החברות משנות את מחיר המימוש של האופציות וקובעות אותו כנמוך משמעותית מהמחיר המקורי. כך מוחלפות האופציות הישנות הפחות אטרקטיוויות באופציות חדשות שאטרקטיוויות יותר".
עם החברות שביצעו תמחור מחדש נמנית חברת הביוטק נסווקס, שהודיעה על מחיקה של 4 מיליון אופציות שניתנו לבכירי החברה - בהם למנכ"ל ולנשיא - והנפקה מחודשת במחירי מימוש נמוכים יותר.
עם החברות שהקצו באחרונה אופציות לעובדים נמנות חברת ארלדן, שחילקה 600 אלף אופציות, מתוכן כ-292 אלף ליו"ר הדירקטוריון ולמנכ"ל; הדסית ביו, שהעניקה 1.5 מיליון אופציות לעובדים, מתוכן 480 אלף לדירקטורים ו-350 אלף למנכ"ל; לייפוייב, שהקצתה למנכ"ל ולדירקטור כ-385 אלף כתבי אופציה; פילת מדיה, שהקצתה 3.3 מיליון אופציות להנהלה הבכירה; דלק, שהעניקה 47 אלף אופציות פאנטום (תגמול כספי לפי ביצועי המניה) למנכ"ל; בבילון, ששינתה את תנאי האופציות לטובת המחזיקים בהן כך שמחיר המימוש יעודכן בחלוקת דיווידנד; דוניץ, שחילקה למנכ"ל 400 אלף אופציות, בשל מימוש כתבי אופציה קודמים; וברן, שבה ההקצאה כוונה למייסדים פעילים בחברה.
מחירי המימוש של האופציות המוקצות נקבעים בדרך כלל לפי מחיר המניה בימים הסמוכים להקצאה, וכך נהנים העובדים מהמחירים הנמוכים - בפרט אם מחירי המימוש נקבעים לרמה נמוכה ממחיר המניה.
דוגמה כזו היא חלל תקשורת, שהקצתה למנכ"ל לפני כחודש וחצי 50 אלף אופציות במחיר מימוש של 24 שקל - הרבה מתחת למחיר המניה בבורסה, שהיה באותו זמן 39 שקל. אם היה מחליט המנכ"ל דוד פולק לממשן כיום, הוא היה רושם לעצמו רווח של יותר מ-750 אלף שקל.