מחקר: תוכנית ויסקונסין עדיפה על שירות התעסוקה

תוכנית ויסקונסין מובילה לשיפור ניכר במצבם של מקבלי קצבת הבטחת ההכנסה, והישגיה גדולים הרבה יותר מאלה של שירות התעסוקה - כך עולה ממצאים ראשונים של המחקר המלווה של התוכנית, שנערך במשותף בידי הביטוח הלאומי ומכון ברוקדייל.

זו הפעם השנייה שבה נערכת בדיקה אקדמית מקיפה של ביצועיה של תוכנית ויסקונסין. המחקר הראשון נערך ב-2005, עם תחילת יישומה של התוכנית בישראל, ולימד כבר אז על הישגים ניכרים לתוכנית. ב-2007, לאחר שנערכו שינויים בתוכנית כלקח מהשנתיים הראשונות, ושמה הרשמי שונה מ"תוכנית מהל"ב" (מהבטחת הכנסת לתעסוקה בטוחה) ל"אורות לתעסוקה" נערך מחקר נוסף.

המחקר בדק את שמונת החודשים הראשונים של יישום התוכנית במתכונתה החדשה, החל בדצמבר 2007, ונערך תוך השוואה לביצועים של שירות התעסוקה. את המחקר ערך מכון המחקר הכלכלי-חברתי החשוב בישראל, מכון ברוקדייל, בשיתוף הביטוח הלאומי. המחקר בדק את הישגי התוכנית בהשמה לעבודה של מובטלים כרוניים (מקבלי הבטחת הכנסה). המחקר לא בדק את עלויות הפעלת התוכנית.

תוצאות ההמחקר החדש עדיין לא פורסמו רשמית, אבל ממצאים ראשוניים שהגיעו לידי TheMarker מלמדים כי הישגיה של תוכנית ויסקונסין בהשמה בעבודה של מקבלי הבטחת הכנסה גדולים באופן משמעותי מאלה של שירות התעסוקה. בעקבות יישום התוכנית עלה שיעור המועסקים בקרב משתתפי תוכנית ויסקונסין מ-41.8% ל-52.2%, כלומר, ב-10.4%. זאת לעומת גידול של 2.3% בלבד שנרשם בקרב מקבלי הבטחת הכנסה באזורים שבהם מטפל בהם שירות התעסוקה.

בנוסף, באזורים שבהם יושמה תוכנית ויסקונסין (התוכנית פועלת באשקלון, ירושלים, חדרה ונצרת) גדל גם היקף המשרות של מקבלי הבטחת הכנסה.

לפי מכון ברוקדייל, 37% מהאנשים שהשתלבו בתעסוקה עבדו במשרה מלאה בשכר ממוצע של 3,600 שקל בחודש. 63% נקלטו במשרות חלקיות, בשכר ממוצע של 1,900 שקל בחודש. אף כי זהו שכר נמוך, מדובר בשיפור משמעותי מבחינתם של מקבלי הבטחת ההכנסה.

לפי המחקר, 20% מהמשפחות שהופנו לתוכנית היו כאלה שלא היתה להן הכנסה קודם לכן (משפחות ללא מפרנס) ובעקבות ההשתתפות בתוכנית לפחות אחד מבני הזוג התחיל לעבוד. שינוי זה שיפר את מצבן של משפחות אלה: ההכנסה החודשית שלהן גדלה ב-900 שקל בממוצע, למרות הירידה בקצבת אבטחת הכנסה שהן מקבלות.

ההצלחה של תוכנית ויסקונסין בשיפור התעסוקה של המשתתפים בה היא גורפת: הצלחה נרשמה בכל הגילאים, בכל רמות ההשכלה, בכל המגזרים וגם בקרב מקבלי אבטחת הכנסה חדשים או ותיקים. הנתון האחרון בולט, מכיוון שבדרך כלל קיים קושי רב בהשמה לעבודה של הגרעין הקשה של מקבלי אבטחת ההכנסה - מי שאינם עובדים וחיים רק מגמלה במשך שנים רבות.

בנוסף, המחקר מלמד כי המדינה חסכה מהפעלת התוכנית. שיעור המשפחות שהמשיכו לקבל הבטחת הכנסה לאחר שמונה חודשים בתוכנית ויסקונסין ירד ל-58%, לעומת 77% באזורים בהם מקבלי אבטחת ההכנסה מטופלים בידי שירות התעסוקה - חיסכון של 19% בתשלום הקצבאות. כמו כן בקרב אלה שממשיכים לקבל גמלה מהמדינה, 60% עברו לקבל גמלה מוקטנת לאחר שהצליחו להשתלב במשרות חלקיות - לעומת 43% בלבד באזורים שבהם פועל שירות התעסוקה.

ממצא נוסף הוא שהפעלת תוכנית ויסקונסין אינה כרוכה יותר בהענשה של משתתפיה. שיעור המשתתפים שגמלתם נשללה מהם בשל סירוב לצאת לעבוד לא היה גדול יותר ממספר מקרי שלילת הגמלה בשירות התעסוקה.

אף כי המחקר המלווה מעיד חד משמעית על הצלחתה של תוכנית ויסקונסין, גורלה של התוכנית ממשיך להתנדנד. האישור להמשך הפעלת התוכנית במתכונת כלל ארצית הוצא ברגע האחרון מחוק ההסדרים, ובשלב זה לא ברור אם יש רוב לאישור התוכנית בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. התנגדות של ש"ס ושל ישראל ביתנו, וכן דרישות של ועד עובדי שירותי התעסוקה, מעכבות את מתן האישור להרחבת התוכנית. אם האישור לא יינתן עד 31 ביולי, המועד שבו תם הזיכיון הנוכחי שלה, התוכנית עשויה להיסגר.