ברונפמן עדיין לא מכניס יד לכיס: הפגישה עם הפיקוח על הבנקים הסתיימה ללא סיכום על הנפקת זכויות

מחויבות, אסטרטגיה ארוכת טווח, תיאום עם המפקח על הבנקים, הנחת יסודות – את כל המילים המפוצצות האלו אפשר היה למצוא ביום רביעי האחרון בהודעת קבוצת ברונפמן שראן בעקבות פגישת נציגיה עם המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו. פחות משלושה שבועות לפני כן, פירסמה קבוצת ברונפמן שראן הודעה נוספת בעניין – וגם אז יסודות ההודעה היו דומים להפליא למעט תוספות קטנות כמו בנק מוביל, דרכי פעולה אלטרנטיוות לחיזוק הון הבנק ועוד.



אלא שבשתי ההודעות נעדרו המילים הכל כך חשובות לבנק ולמשקיעים שלו – "הנפקת זכויות". ל-themarker נודע כי גם הפגישה הנוכחית של הפיקוח על הבנקים עם נציגי בעלי השליטה בבנק נגמרה ללא סיכום מעשי על הנפקת זכויות, והצדדים צפויים להיפגש שוב לקראת סוף חודש אוגוסט – כך שעל פי הערכות עד אז לא תהיה הנפקת זכויות בבנק. זאת, למרות שעל בנק דיסקונט להודיע לפיקוח על הבנקים כבר עד סוף יולי – כיצד בכוונתו לעמוד ביעד הלימות הון של 12% החל מסוף 2009. יחס הלימות הון הוא היחס שבין ההון שעל הבנק לרתק והוא אינו יכול לעשות בו שימוש למתן אשראי לבין נכסי הסיכון של הבנק הנגזרים מהאשראי שהוא מעמיד.



בנק דיסקונט בו מחזיקה הקבוצה ב-26% סובל מיחס הלימות ההון הנמוך במערכת – יחס שעמד על 10.4% בסוף הרבעון הראשון של 2009. הבנק אמנם רקם תוכנית שאמורה להביא את יחס הלימות ההון שלו ליותר מ-12% כבר עד סוף השנה – אך עם זאת יישום תקנות באזל 2 צפוי לפגוע בהונו כמו בהונם של רוב הבנקים (למעט מזרחי טפחות) כ-0.8%-1%. כך שלמעשה דיסקונט זקוק להגיע ליותר מ-12% כבר בסוף שנה זו.



לשם כך ולצורך חיזוק הון העצמי הראשוני המקורי – זקוק דיסקונט להנפקת זכויות שמשמעותה הזרמת הון לבנק. אלא שקבוצת ברונפמן שראן מתמהמהת לעשות זאת כשעל פי הערכות מה שמונע ממנה לנקוט במהלך הם חילוקי דעות בתוך קבוצת ברונפמן – בין בני המשפחה. הבנק אינו יכול לבצע הנפקת זכויות ללא קבוצת ברונפמן שראן, שכן הנפקה כזו תדלל את הקבוצה שהתחייבה להחזיק בגרעין שליטה שלא יירד מ-26% כמו שהיא מחזיקה היום.



במקביל מנסים בקבוצה למצוא משקיע שייכנס לגרעין השליטה בבנק – מהלך שלא ידלל את גרעין השליטה. אלא שגם כאן מדובר במהלך מסובך מבחינת בעלי השליטה שכן המשבר במערכת הפיננסית פגע באטרקטיוויות ההשקעה בבנקים מבחינתם של משקיעים זרים ומקומיים, וכן ביכולתם לבצע השקעות בסדר גודל כזה. בנוסף קרנות השקעה פרטיות אינן יכולות להחזיק בגרעין שליטה בבנק.



בנק דיסקונט אמנם הגיש לפני כשבועיים טיוטת תשקיף להנפקת זכויות לרשות ני"ע, כך שהבנק בניהולו של גיורא עופר ושלמה זהר היור נערך למהלך כזה – אך ללא הסכמת בעלי השליטה הוא לא ייצא לפועל. על פי הערכות, גם אישור התשקיף על ידי רשות ני"ע הוא הליך שלוקח זמן ומעכב את הביצוע של הנפקת הזכויות.



הציפייה של המשקיעים בשוק ההון להנפקת זכויות בדיסקונט ביחד עם הסנטימנט החיובי במניות הבנקים בכלל בשבוע האחרון – העלתה את מניות דיסקונט בכ-13.7% כשהיא משלימה זינוק של פי 2.5 כמעט מאז תחילת מארס – אז החלו השווקים בעולם וגם בישראל להתאושש ביתר שאת. מדובר בעלייה החדה ביותר מבין הבנקים כשמדד הבנקים עלה ב-12.7% בשבוע והשלים עליה של 84% מאז תחילת מארס.



למרות זאת, מכפיל ההון (היחס בין שווי השוק של הבנק להונו העצמי) בו נסחר דיסקונט – 0.64% הוא הנמוך מבין מכפילי ההון של הבנקים ומשקף בעיקר את בעיית הלימות ההון הנמוכה שלו ואת העובדה שבעליו – קבוצת ברונפמן שראן – מסרבים בינתיים להכניס את היד לכיס ולהזרים הון לבנק.