מספר המשרות הפנויות במשק מצטמצם; ירידה בהיקף פיטורי עובדים

נמשכת ההאטה בביקוש לעובדים חדשים במשק אך במקביל חלה התמתנות בקצב ההרעה של שוק העבודה בישראל - כך עולה מניתוח שנעשה במשרד התמ"ת.



מהניתוח עולה כי ברבעון השני של 2009 עמד לרשות מחפשי העבודה בישראל היצע של 15,600 משרות פנויות בממוצע ליום - ירידה של 25% לעומת ההיצע שעמד לרשותם ברבעון הראשון של 2009. זו רמת ההיצע הנמוכה ביותר של משרות פנויות שהיתה בכל השנים בהם נערך סקר בתחום זה על ידי התמ"ת.



לדברי בני פפרמן, מנהל מינהל מחקר וכלכלה, מאזן התעסוקה (איוש משרות בעובדים חדשים פחות פרישה של עובדים) הוא אמנם שלילי אך חלה עלייה ממאזן שלילי של של 32 אלף עובדים ברבעון הראשון של 2009 למאזן שלילי של 10,500 עובדים ברבעון השני של השנה. "השיפור במאזן התעסוקה השלילי נובע מירידה בהיקף פיטורי העובדים".



למרות השיפור, מאזן התעסוקה ברבעון השני של 2009 עדיין ברמה נמוכה מאוד לעומת מאזן תעסוקה חיובי של 8,500 ברבעון השני של 2008.



מהניתוח עולה כי חלה ירידה בשיעור הפסימיות של המעסיקים בנוגע להיקף הפעילות הכלכלית שלהם יכולתם לקלוט עובדים חדשים בעתיד הקרוב, אם כי הציפיות מצביעות עדיין על ירידה בהיקף הפעילות וביכולת הקליטה של עובדים חדשים אצלם.



לדברי פפרמן, הירידה במספר המשרות הפנויות ברבעון הראשון של 2009 איפיינה במיוחד שלושה ענפי משק: תחבורה ותקשורת (60%-), שירות אירוח ואוכל (24%-) ומסחר (19%). "אחד הפרמטרים החובחנים את תחושתך הבטחון התעסוקתי של העובדים הוא נכונותם לוותר על משרות ביוזמתם לשלם החלפתן במשרות אחרות, ככל הנראה טובות יותר. מהניתוח עולה כי שיעור הפרישה של העובדים הנעשית מיוזמת העובדים מתוך סך כל הפרישות (ביוזמת העובדים + פיטורים) ירד מ45.7% ברבעון הראשון של 2009 ל-42.7% ברבעון השני.



"ממצא זה מעיד על ירידה בתחושת הבטחון של העובדים ביכולתם להחליף משרות ביוזמתם", אמר פפרמן. לדבריו, פחות עובדים מוכנים לעזוב את מקום עבודתם הנוכחי, כנראה מתוך חשש שהם לא יוכלו להגשים את שאיפתם להיקלט במשרה טובה יותר. עוד עולה מהניתוח שיש ירידה בהיקף פיטורי העובדים מ-83 אלף ברבעון הראשון של 2009 ל-70 אלף ברבעון השני.



"בחלק מהמשתנים בשוק העבודה נמשכה ההרעה בעוד שבמשתנים אחרים חלה התמתנות במימדי הירידה שלהם לעומת הרבעונים הקודמים", אמר פפרמן. לדבריו, מוקדם לקבוע אם מדובר בתחילתו של שינוי חיובי בשוק העבודה או אם מדובר בשינויים חיוביים זמניים, שיחזרו להיות שליליים ברבעונים הבאים, כפי שקורה לעתים בזמנים של מיתון כלכלי".