לראשונה בישראל זכו מתיישבים הטוענים לבעלות פרטית על אדמות הקק"ל להכרה בזכויותיהם על הקרקע. בהחלטה עקרונית של שופטת בית המשפט המחוזי מררז, הילה גרסטל, נקבע כי תביעתם של חברי מושב כפר ורבורג, הסמוך לקרית מלאכי, לקבל לבעלותם 6,000 דונם של קרקע חקלאיות, שרכשו מכספם לפני קום המדינה, לא התיישנה וזכותם בקרקע תקפה. בית המשפט הכיר בכך כי גם אם הקרקע לא נרשמה בטאבו על שם התובעים, אין לשלול מהם את זכויותיהם בקרקע שנרכשה על ידם בשנות ה-40' של המאה הקודמת מחברת יק"א.
התובעים הציגו לבית המשפט חוזי מכר ומסמכים המאשרים כי הקרקע נמכרה לחברי המושב, ובית המשפט קיבל את טענתם כי הרישום בטאבו לא נעשה בשל העובדה שמשרדי הטאבו היו בתקופת הרכישה בעזה, ובשל המצב הביטחוני לא היה ניתן לחברי המושב להגיע למשרדים. עוד עולה מהתביעה, כי לאחר הקמת המדינה הועברו ספרי הטאבו מעזה למצרים, והוחזרו לישראל רק לאחר עשרות שנים. משאלו הוחזרו, לא נבדקה זכאותם של חברי המושב בקרקע והיא נרשמה כקרקע קק"ל. כיום מנוהלות האדמות הללו על ידי מינהל מקרקעי ישראל.
השופטת גרסטל דחתה את טענות המינהל, הקק"ל, משרד האוצר והאפוטרופוס על נכסי נפקדים, שטענו כי מדובר בחוזים היסטוריים שהתיישנו מתוקף חוק המקרקעין, ופסקה כי זכותם של חברי כפר ורבורג גוברת על חוק המקרקעין והיא תקפה גם לאחר כניסתו.
כמו כן דחה בית המשפט את טענות המדינה וקק"ל, כי על התביעה חלה התיישנות וקבע כי כל עוד לא הובא לידיעת המתיישבים כי המדינה והקק"ל כופרים בזכותם על הקרקע, לא חל על התביעה תקתוק שעון ההתיישנות.
לפסיקה חשיבות תקדימית עצומה, מפני שעשרות מושבים וקיבוצים, שעלו לקרקע לפני הקמת המדינה, מחזיקים במסמכים ובשטרי מכר המאשרים, לכאורה, את טענותיהם לזכויות קניין בקרקעות עליהן התיישבו ואותן הם מעבדים שנרשמו מסיבות שונות על שם הקק"ל. מדובר בתביעות בעלות בהיקף מאות אלפי דונם, בהן אדמות באזורי הביקוש במרכז הארץ.
התביעה הוגשה על ידי עוה"ד גד טיכו, דורון, טאובמן וחגי סימנס ממשרד רם כספי ושות' ובסיוע עמותת "אדמתי" בה חברים 145 יישובים שהוקמו לפני המדינה.
פסק דין תקדימי: אדמות פרטיות שנרשמו על שם הקק"ל יוחזרו לבעליהם
עמירם כהן
27.7.2009 / 22:38