ממצאי בטיחות חמורים אשר שיאם גידול של 300% במספר ההרוגים בתאונות אוויריות בישראל כלולים בדו"ח בטיחות התעופה האזרחית השנתי ל-2008 של חוקר תאונות אוויריות ראשי במשרד התחבורה, עו"ד יצחק רז, המופץ בימים אלה בין גורמי ענף התעופה בישראל והגיע לידי themarker.
מנתוני הדו"ח - הנחשפים כאן בראשונה עולה, כי מספר הנפגעים בתאונות כלי טיס למינהם הגיע ל-9 הרוגים ב-2008 לעומת 3 הרוגים ב-2007. מספר הפצועים עמד גם כן על 9 פצועים, לעומת 15 פצועים ב-2007.
ב-2008 נמחו 6 כלי טייס רשומים, לעומת 7 כלי טייס ב-2007 ו-6 כלי טייס ב-2006. הממוצע הרב-שנתי של נפגעים בתאונות טיס מצביע על מגמת עליה כאשר בשנות ה-80 הוא עמד על 2 ניספים ו-2 פצועים; בשנות ה-90 הוא עמד על 4 ניספים ו-6 פצועים ואילו בשנות האלפיים (עד למועד פרסום הדו"ח) הוא הגיע ל-4 ניספים ו-9 פצועים.
ב-2008 דווח לחוקר תאונות אוויריות ראשי במשרד התחבורה על 954 אירועי בטיחות טיסה לעומת 1,051 אירועי בטיחות ב-2007.
33 תאונות כלי טייס אירעו ב-2008 בישראל, לעומת 40 תאונות בשנה שקדמה לה. בתעופה המסחרית (הובלת נוסעים ומטען) לא אירעה, כל תאונה ב-2008.
בתעופה הכללית, נשאר מספר התאונות ב-2008 זהה לשנה קודם לכן - 10 תאונות. בתעופה הספורטיווית חלה ירידה במספר התאונות - 21 תאונות (13 תאונות אז"מ, שתי תאונות ממ"ג, 6 תאונות מצנחי רחיפה וגלשונים) לעומת 27 תאונות (12 תאונות אז"ם, 14 תאונות מצנחים ותאונת דאון אחת) ב-2007.
"למרות הירידה בכמות התאונות בתעופה הספורטיווית, שיעור התאונות במגזר תעופה זה, חורג בכל השוואה ביחס לתאונות התעופה הכללית. בולטות תאונות הרחיפה, ממ"גים ומצנחים, שם כמעט איש הישר בעיניו יעשה. הפיקוח של רשות התעופה האזרחית (רת"א) על מגזר תעופה זה, הינו מזערי", קובע בדו"ח, חוקר תאונות אוויריות ראשי במשרד התחבורה.
המדד המרכזי המקובל ברחבי העולם לבחינת בטיחות הטיסה, הינו שיעור התאונות למאה אלף שעות טיסה. ב-2008 היה שיעורו 13.7 לעומת 17.3 ב-2007.
שיעור התאונות, ללא מטוסי ספורט, עמד ב-2008 על 5.2 לעומת 5.9 ב-2007. ממוצע שיעור התאונות, ללא תאונות מטוסי הספורט (שאינן נכללות בדרך כלל במדד הכללי באיזה שהוא מקום בעולם) בחישוב רבה שנתי, משנת 1980 ועד 2008 עומד על 6.2 והוא נמוך לעומת הממוצע הכלל עולמי, העומד על 7.8 תאונות בשנה, לכל מאה אלף שעות טיסה.
עוד עולה מהדו"ח, כי ב-2008 בוצעו 239,744 שעות טיסה, לעומת 230,715 ב-2007, כאשר במטוסים להובלת נוסעים ומטען נרשמה ירידה קלה של 1%; בתעופה הכללית עליה של 14% ובתעופה החקלאית עליה של 53% בביצוע שעות טיסה.
עפ"י גישת הבטיחות חדשנית, נחקרות באופן מלא במשרד החוקר הראשי גם תאונות קלות לכאורה וכן תקריות עם פוטנציאל בטיחותי מובהק.
ב-2008 נפתחו תיקי חקירה ל-58 אירועי בטיחות, בחלוקה הבאה: 37 תאונות, מהן ארבע תאונות שאירעו בחו"ל עם זיקה לישראל; 13 תקריות חמורות ו-8 תקריות אחרות.
"השנתיים האחרונות תיחשבנה, ככל הנראה, בראיה לאחור, כתקופת המפנה של התעופה האזרחית בישראל בכלל ושל בטיחות הטיסה בפרט. בדו"חות החקירה, בפרט מ-2005 ואילך, התריע משרד החוקר הראשי הראשי על הפערים שהלכו וגדלו, בין מה שנדרש בעולם התעופה המתקדם לבין היכולת המעשית המוגבלת של המדינה, באמצעות רשות התעופה האזרחית (רת"א) לצמצום פערים אלו", כתב רז, בדבר החוקר הראשי, הפותח את הדו"ח השנתי.
"חקירתם של אירועי בטיחות חמורים, שהתרחשו בישראל ובחו"ל והיחשפותם של האירועים בקרב הציבור הרחב בישראל, הביאו למפנה ולהכרה בצורך לזהות, לבחון ולהעריך את המגמות של התעופה האזרחית בישראל. מאז 2007 נערכו סקרים ומבדקים, מטעם משרד התחבורה וגופים בינלאומיים, גדולים ומובילים אשר אוששו את קיומם וגודלם של הפערים", המשיך החוקר הראשי.
"סטירת הלחי שקיבלה התעופה האזרחית בישראל, התבטאה בהורדת דרוג התעופה של ישראל ע"י מינהל התעופה הפדרלי של ארה"ב ה-faa מקטגוריה 1 לקטגוריה 2. חשוב להבין, כי הורדת הדרוג אין בה כדי לקבוע כי התעופה האזרחית אינה בטוחה אלא כדי להתריע על יכולת המדינה, עפ"י הערכת ה-faa, להסדיר את התעופה האזרחית בתחומה עפ"י הסטנדרטים הבינלאומיים והלקחים, בתחום ההפעלה והתחזוקה של כלי הטיס, כפי שנקבעו ע'י icao (הארגון הבינלאומי של התעופה האזרחית ז.ב.).
בחצי השנה האחרונה עמלה רת"א - אשר ספגה את מירב החיצים מהבדקים והביקורות - על חיזוקה ועל הסדרת התעופה האזרחית בישראל, מתוך מטרה להחזיר לישראל את הדירוג הגבוה - קטגוריה 1. במקביל, באופן משולב עם הפעילות שאוזכרה ולמרות פעילות המניעה שננקטה ע"י גורמים רבים, מאותרים עדיין ליקויים רבים, בהסדרה ובפיקוח על מגזרי התעופה הכללית והספורטיווית, המשפיעים מהותית על רמת הבטיחות של מגזרים אלה", כתב רז בדו"ח השנתי.
דו"ח בטיחות תעופה 2008: גידול של 300% במספר ההרוגים בתאונות
זוהר בלומנקרנץ
28.7.2009 / 17:44