פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נא לא להוציא את השמפניה מהמקרר

      הכותרות חוגגות את סיום המשבר – כאילו לא למדנו דבר מצלילת השווקים בשנה האחרונה. ייתכן שהבורסה התאוששה – אבל מצב החברה

      "נראה שיש צורך בהמצאה מחדש של מקצוע הכלכלה, במיוחד בתחום המאקרו כלכלה. הבנקים המרכזיים עסוקים בהכנסת ניתוחים גסים של מצב השווקים הפיננסיים לתוך המודלים הקיימים שלהם. הכלכלנים הפיננסיים לומדים כיצד תמריצים כלכליים יכולים לסייע לשווקים לתפקד ביעילות. והדילמות של העת הנוכחית מובילות למחקרים פוטנציאליים חדשים: איזו צורה של תמריצים היא היעילה ביותר? כיצד ניתן לשחרר את המדיניות המוניטרית באופן הטוב ביותר, כשהריבית כבר נושקת ל-0%? וכן הלאה". עד כאן משפט שפורסם בגיליון האחרון של השבועון השמרני הבריטי, שהוא אולי כלי התקשורת ההמוני המשפיע ביותר בעולם בתחום הכלכלה, ה"אקונומיסט".

      ועוד הדגיש השבועון שעדיין יש צורך בשינוי כולל בהלך הרוח ובצורת המחשבה. "הכלכלנים צריכים לצאת מהשוחות האידיאולוגיות והמקצועיות שלהם: על המאקרו-כלכלנים להבין פיננסים, ועל הפרופסורים לפיננסים להקדיש יותר מחשבה להקשר שבתוכו פועלים השווקים. וכולם צריכים להקדיש יותר זמן להבנת בועות נכסים ומה קורה כשהן פוקעות. לבסוף, כלכלנים עוסקים במדעי החברה ומנסים להבין את העולם האמיתי, והמשבר הפיננסי שינה אותו".

      דברים אלה משקפים יותר מכל את המבוכה האידיאולוגית הקיימת בשופר הניאו-ליברלי הגלובלי החשוב ביותר בעולם. אם נקיים את מצוות ה"אקונומיסט" ונדרוש מהכלכלנים שיעסקו במדעי החברה (עד עתה, ככל הנראה לא היה כל קשר בין כלכלה חברה), נמצא ש"כלכלית" אנו נחלצים מן המשבר העולמי שהחל לפני כשנתיים.

      אבל "חברתית", המשבר בעיצומו והגרוע עוד לפנינו. כותרות העיתונים (וגם הערכות הפרשנים והכלכלנים המובילים) מבשרות על "יציאה מן המשבר". "ת"א מתאוששת מהר יותר מארה"ב ואירופה" - היא אחת מן הכותרות הראשיות שפורסמו השבוע במוסף הכלכלי של העיתון "הארץ". הבורסה חזרה לרמתה ערב הקריסה הגדולה של ליהמן ברדרס – שסימנה את תחילת צלילתם של השווקים, הוסיפה כותרת המשנה. אם הבורסה היא בסדר, כנראה שגם הכלכלה בסדר, עשוי להסיק הקורא.

      אבל בחברה, ואוי לחברה, שום דבר לא בסדר. מספר המובטלים, בארץ ובעולם, רק גדל. מספר העניים המרודים ברחבי העולם, אלה שהכנסתם היומית היא פחותה מ-5 שקל ליום, "קפץ" בשנה האחרונה למספר הדמיוני של 1.8 מיליארד נפש.

      נכון, מובטלים, עניים, נשים, מהגרים כל אלה קרבנות המשבר השקופים ביותר – לא נספרים כל הדרך למימוש רווחים בבורסה. אבל העמקת העוני והאבטלה צריך להדאיג "כל כלכלן העוסק במדעי החברה והמנסה להבין את העולם האמיתי" – כדברי השבועון השמרני הבריטי. כי הקורבנות השקופים של המשבר הקפיטליסטי אינם שוכנים אי שם בין ג'קרטה לבואנוס איירס. שיעורי האבטלה במדינות הקפיטליסטיות המרכזיות, בייחוד אירופה וארה"ב גדלים מדי חודש.

      קליפורניה כדוגמה

      ולא רק שיעורי האבטלה, ליד המדדים החיוביים של וול סטריט, מתרחשת מפולת במדינה העשירה של ארה"ב – קליפורניה. מושל קליפורנה, ארנולד שוורנצנגר, החל להפעיל את מדיניות הקיצוצים וגזירות, שאזרחי ישראל מכירים היטב בעקבות מדיניותו הכלכלית והחברתית של בנימין נתניהו, במטרה "להציל את הכלכלה".

      קליפורניה אינה איסלנד – אף היא עמדה בפני מצב של חדלות פירעון. היא המדינה המאוכלסת ביותר בארה"ב. אבל מדינת קליפורניה (שאילו הפכה לפתע למדינת עצמאית הייתה למשק השביעי בעולם) מצויה כעת, בעקבות המשבר הקפיטליסטי העולמי, על סף התהום. התרופה שמציע המושל שוורנצנגר היא להציל את הכלכלה (הקפיטליסטית) על חשבון הפגיעה בחברה. כך המשבר הכלכלי יהפוך במהרה, בקליפורניה דווקא, למשבר חברתי ללא תקדים. והמשבר החברתי יעמיק את המשבר הכלכלי. בדיוק כפי שעלול לקרות במדינת ישראל בעוד מספר חודשים.

      ד"ר אפרים דוידי הוא המנהל האקדמי של המכללה החברתית-כלכלית