אפשר לשלוח את הילדים לקייטנת מעיפי עפיפונים, לקייטנת "האח הגדול", לקייטנת שיווק או לקייטנת דוגמניות - בטח יש כמה יזמים זריזים שזיהו את המגמות האלה, עירבבו כמה הרצאות שרלטניות עם חמגשית לצהריים במקרה הטוב, וגובים מההורים סכום דמיוני עבור עשרה ימים נטו. אבל מה בעצם רוצים ההורים? תעסוקה לילדים על פני כמה שיותר ימים בחופש הגדול. ומה בעצם רוצים הילדים? קצת בריכה, קצת חברים, קצת הפעלות והרבה בלגאן. ואת הסחורה הזאת מספקות על הצד הטוב ביותר דווקא קייטנות מהז'אנר הקלאסי: קייטנות שוקו ולחמנייה.
קייטנת אגד פועלת על פי המסורת הזאת כבר יותר מ-50 שנה, ואם הפורמט כה מצליח, למה לשנות? לפני 10, 20 ו-30 שנה, היתה הקייטנה הזאת אגדת קיץ אקסקלוסיווית ובלתי מושגת עבור רוב ילדי ישראל, אבל בשנים האחרונות פתח אגף התרבות והרווחה של חברת האוטובוסים הוותיקה את שעריו גם לילדי עובדי חברת דן, ואפילו לקהל הרחב.
7,000 ילדים מבלים השנה בכ-20 קייטנות אגד ברחבי הארץ, 25% מהם ילדי אגד ו-5% ילדי דן. להערכת עופר זמיר, מנכ"ל אגף התרבות והרווחה הארצי של אגד, המיתון נותן את אותותיו גם בפעילויות הקיץ: בשנים קודמות הגיע מספר הקייטנים ל-8,000.
מדבר אחד קשה היה להתעלם - מהרעש. קייטנה זה כיף, כיף זה צעקות שמחה, צעקות שמחה זה המולה בלתי פוסקת, והמולה בלתי פוסקת היא ישות עצמאית. מפלצת עם 350 ראשים, פיות ומיתרי קול מאומצים. את הרעש אפשר לפרק לארבעה רבדים שונים: בשכבה הבסיסית מככבים קולות הילדים - שירים, צעקות, קריאות שמחה. בשכבה שמעל, בניסיון להתגבר על קולות הילדים, קודחים המדריכים עם מגאפונים. מעל כל אלה שורה רוחו של הדי-ג'יי שלא מפסיק לנגן מוסיקה קצבית. אומצה... אומצה... אומצה... בום! בום! בום! וחוזר חלילה. בעברית, באנגלית וגם בלי מלים. ואם כל זה לא מספיק, בכל שלוש-ארבע דקות ממריא מטוס ג'מבו מעל הראש בדרכו מנתב"ג לחו"ל.
אבל רעש הוא כנראה בעיה של מבוגרים, כי לילדים זה כלל לא מפריע. הם עסוקים בחיבור המנונים (לקבוצה, לשכבה, לקייטנה), בהדבקת חתיכות קרטון ועץ בסדנת עבודות יד, בלעיסת לחמנייה - ובימים הרלוונטיים, גם בהוצאת אנרגיה בבריכה. בדיוק מה שילדים צריכים לעשות בקייטנה ומה שההורים מצפים שהילדים יעשו בקייטנה.
זמיר מתגאה במגוון העשיר של התוספות ללחמנייה שמקבלים הילדים לארוחת הבוקר: חומוס, חביתת ירק, גבינה בולגרית ואפילו סביח. אבל כששואלים אותו איזו מנה הכי פופולרית בקרב הילדים, הוא משיב באכזבה: "לחמנייה עם שוקולד למריחה". אין מה לעשות: תנו להם סושי, תציעו להם קוויאר, עם ניסיון והצלחה של 50 שנה אי אפשר להתווכח. אם שוקו בלחמנייה זה מה שהעם רוצה - תנו להמונים שוקו בלחמנייה.
העם דורש: שוקו בלחמנייה
אליחי וידל
30.7.2009 / 14:11