אתמול היה כאן דני דנקנר מהסטארט-אפ אייס, שפיתח משחק מחשב לשיפור הביצועים של שחקני כדורסל והוקי. היום יגיעו נציגי חברות סטארט-אפ נוספות. ככה נראה מחנה קיץ טכנולוגי. "בכל פינה יעמוד נציג של חברה ויסביר לילדים על הפיתוח הטכנולוגי שלו", מסביר דותן תמיר, מנהל מחנה איקאמפ (ecamp). איקאמפ הוא מחנה קיץ של גיקים טכנולוגיים שמשלב ציונות, יהדות, טכנולוגיה וסתם כיף. מדברים פה אנגלית, ומי שעומדת מאחוריו היא חברת אורנים יוזמות חינוכיות.
הילדים מתנתקים מההורים למשך שבועיים ונשארים ללון כאן. 60% מהמשתתפים הם מישראל ו-40% מגיעים מרחבי העולם, בעיקר מארה"ב, ספרד וצרפת. חלק מהילדים הם גיקים עוד מהבית. "מאלה שדבוקים למחשב כל הזמן", אומר תמיר. לדבריו, לא כולם מגיעים עם רקע טכנולוגי, והצוות באיקאמפ מנסה לגרום להם להתעניין.
באיקאמפ לומדים הילדים לתכנת בפלאש באמצעות תוכנת adobe flash, ליצור מודלים של דמויות אנימציה באמצעות תוכנת maya, ליצור קומיקס באמצעות תוכנת פוטושופ אילוסטרייטור ולצלם ולערוך סרטי וידיאו ולהעלות אותם ליוטיוב. הם גם לומדים לפתח משחקי מחשב, לפתח משחקי סלולר ולעצב אתרי אינטרנט. הם אפילו מתנסים בבניית מחשב pc, שהם לוקחים עמם הביתה, ומפתחים רובוטים זעירים על גלגלים.
כל זה עולה לא מעט כסף - 8,195 שקל ליתר דיוק. דותן תמיר אומר שהורים משווים את המחיר של איקאמפ למחנות קיץ בארה"ב, ושבאופן יחסי המחיר לא כל כך גבוה. "שם, זו תעשייה של מיליוני דולרים", הוא מסביר.
המחנה עמוס בילדים ובבני נוער. הזאטוטים (8-12) נקראים קבוצת הקילו-בייט. בני ה-13-14 הם קבוצת המגה-בייט, ובני ה-15-18 הם קבוצת הג'יגה-בייט. הומור טכנולוגי שכזה. בארה"ב, מחנות קיץ מתאפיינים לעתים בתנאי שדה - בקתות עץ בעלות רצפה בוצית, חרקים ותנאים מאתגרים לבני התפנוקים. כאן זה שונה. הילדים זוכים לישון בחדרים מטופחים שבהם שלוש או ארבע מיטות.
סדר יום טיפוסי נראה ככה: קמים בשבע בבוקר. אחר כך מוגשת ארוחת בוקר ואז הולכים לסדנאות. בעוד שבועיים, עם סיום המחנה, יסיים כל ילד לעבוד על פרויקט טכנולוגי אישי שבו עסק במהלך הסדנאות השונות - משחק מחשב, אתר אינטרנט, ש יר או רמיקס שתיכנת.
הניתוק מההורים לא קל. "הם מתגעגעים", אומר תמיר, "אבל המדריכים מדברים ומרגיעים אותם". בכל ערב, למשך שעה וחצי, יכולים הילדים לשוחח עם ההורים בסקייפ (אין טלפונים סלולריים) או לשחק במשחקי מחשב למיניהם. הבחירה היא שלהם. "ההורים שולחים מייל או מרימים טלפון נרגן למארגני המחנה בכדי לברר מה קורה עם הילד, ואנחנו עונים להם שהילד מעדיף לשחק במקום להתקשר אליהם", הוא אומר בחיוך.
לא הכל במחנה סובב סביב טכנולוגיה. יש גם פעילויות רגילות, כמו כדורגל, כדורסל ובריכה. הבוגרים עובדים גם על פרויקט יזמי. בשישי, כמיטב המסורת במחנות הקיץ היהודיים בארה"ב, יש טקס קבלת שבת. כולם מגיעים בחולצות לבנות.
הילדים גם לומדים להכיר את תעשיית ההיי-טק הישראלית. בשנה שעברה ביקר במחנה שי אגסי. תמיר אומר שאגסי סיפר לילדים על בטר פלייס - פרויקט המכונית החשמלית שלו. "לאחר ההרצאה, רצו לא מעט ילדים לעבוד על פרויקטים 'ירוקים'". השנה הם מקווים שיוסי ורדי יגיע.
"את מה שאתה רואה כאן, לא תראה בחלק מהמחנות בארה"ב. איקאמפ היא קייטנה ששייכת לשנות ה-2000. היא לא היתה יכולה להתקיים בכלל לפני עשר שנים", אומר תמיר. האם בעוד 20 שנה נוותר כליל על משחק במחניים ובכדורגל ונעבור לקייטנה שתתנהל אך רק במציאות מדומה? ייתכן.
המקום הנכון לגיק הציוני
גיא גרימלנד
30.7.2009 / 14:08