דו קיום רטוב

ללא הבדל דת, גזע, ומין: כך נראית בריכת שחייה ביום קיץ חם שבו ילדים יהודים וערבים קופצים, צועקים ומשפריצים מים אלה על אלה בשמחת חיים שאין פשוטה ממנה - ומגשימים, גם אם להרף עין מזערי, את החלום הישן ההוא של מגילת העצמאות. הילדים, בני שמונה-תשע משתתפים בקייטנת "מסביב לעולם" של המרכז הקהילתי היהודי-ערבי בשכונת עג'מי ביפו. לאחר שסיימו להוציא את האנרגיות במים, הם מתיישבים בשורה על ספסל האבן, ונערכים ליציאה מחוץ למתחם הבריכה. את הטור מוליכה המדריכה יסמין, תלמידת תיכון מיפו הלובשת רעלה ובולטת על רקע הנוף של ילדים ומדריכים נטולי סממני דת כלשהי. סוגרת את הטור המדריכה אולגה, תלמידת תיכון מבת ים, המדברת ערבית שוטפת ולבושה במכנסי ג'ינס קצרים ובטריקו. הילדים מחזיקים ידיים וצועדים בטור אל עבר הסככות המוצלות. רובם, כך מתברר אט-אט, הם ערבים - ורק מיעוטם יהודים, בדרך כלל ממשפחות עולים מבריה"מ לשעבר המתגוררות בבת ים. אימאן, אחת המדריכות, מסבירה שמשפחות יהודיות מתל אביב פשוט מפחדות לשלוח ילדים לקייטנה ביפו, בגלל הסטיגמה.



הקייטנה נמשכת שלושה שבועות, שבהם לומדים הילדים על מדינות מכל העולם. ליביניה, בת חמש עם חיוך שלא מש מהשפתיים, הולכת עם סיאן, בת גילה. הן פוסעות לעבר פיסת דשא מוצלת על גבעה המשקיפה לים התיכון. זה הנוף שמושך בשנים האחרונות לעג'מי כמה מעשירי ישראל, הגורמים לזינוק במחירי הנדל"ן בשכונה. לא סוג האנשים שישלח את הילדים לקייטנה במתנ"ס המקומי.



עלות הקייטנה, 550 שקל, כוללת חולצת טריקו וכובע אך אינה כוללת אוכל, ובבריכה קונה את הארטיק כל אחד לעצמו. לקייטנה הזו באים ילדים מטופחים. אפשר להבחין בכך כשנשלפות מהתיקים קופסאות פלסטיק מוקפדות, שבהן כריכים עטופים בניילון. הוריו של אחד הילדים, אדהם, סידרו עבורו את הענבים אחד-אחד בקופסה עגולה, ואף דאגו לחתוך את הענבים כדי להוציא את הגרעינים.



כיף הוא ההסבר האלמנטרי של רובם לשאלה מדוע באו דווקא לקייטנה זו. בגילם הצעיר, הם עוד לא עסוקים בשאלה מאיזה בית בא כל אחד. השפה אינה בעיה: גם אם לא כולם מבינים את שתי השפות, הרי שהמדריכים, תלמידי תיכון, הם דו לשוניים - וממילא שפה היא עניין רחב הרבה יותר ממלים.



בקייטנה הזאת מעדיפים לקרוא לילדים ספרים ולערוך הפעלות על פני צפייה בסרטים ובטלוויזיה - ומשתדלים גם לצאת מיפו, כמו בסיור למוזיאון ארצות המקרא בירושלים. קייטנה ככל הקייטנות, מסכמת הדס קפלן, סמנכ"לית המרכז היהודי-ערבי, ומסכימה שכשהקייטנה הזו לא תיתפש כסוג של אטרקציה, זה יהיה אחד הסימנים לכך שישראל נהפכה למדינה נורמלית.