בכביש 90, בחלק שנפרש בין בית שאן לצמח, הבטתי בפעם הראשונה אל לוח המחוונים. מד החום במכונית הראה 41 מעלות. "רק אל תכתוב שאנחנו עושים כאן קייטנה בחום של 41 מעלות", ביקש ממני יניב אסם (48), מנהל הכלבייה של אפיקים, כאילו שהאקלים בעמק הירדן הוא איזה סוד שמור שרק המקומיים מכירים. אסם וצוות המדריכים של קייטנת "ילד וכלבו" בקיבוץ אפיקים לא ייתנו לפרט שולי כמו מזג האוויר לקלקל להם את הקייטנה - היחידה מסוגה בישראל, וכנראה גם במזרח התיכון כולו. בלו"ז הצפוף של הקייטנה יש לא פחות משישה "סבבי שתייה", שבהם מושיבים את הילדים ומאלצים אותם לשתות כוס גדולה של מים קרים עד תומה. "לא כדאי שאתפוס אתכם שופכים את המים", מזהיר עמיר פורת, המדריך הראשי.
פורת, 32, בן קיבוץ אפיקים, בעל יותר מ-15 שנות ניסיון בכלבנות ובאילוף כלבים (ועוד תואר או שניים בחינוך) הוא המבוגר האחראי של הקייטנה. כל שאר המדריכים הם נערים וילדים שעברו הכשרה בקייטנות הקיבוץ. הכלבן הראשי בקייטנה הוא יקיר חג'ג' בן ה-17 מנתניה. "אנחנו מאורגנים כמו תנועת נוער", מסביר אסם. "ילדים בני 12-13 שהשתתפו בארבע קייטנות שלנו יכולים להתחיל מסלול של הכשרה והתמחות, עד שהם נהפכים למדריכים מוסמכים".
קייטנת "ילד וכלבו", פרי יוזמה של אסם, פועלת כבר 17 שנה. "במחזור הראשון היו לנו 20 ילדים, וכיום יש קרוב ל-100 בכל מחזור", הוא אומר. "בכל קיץ מתקיימים שישה מחזורים. בקייטנות הראשונות עשינו הרבה דברים שכיום אנחנו כבר לא עושים, כמו טיולי ג'יפים עם הכלבים, טיולי סוסים, טיולים עם אופניים וניווטי לילה. את רובם הורדנו מהתוכנית בגלל מגבלות בטיחות של משרד החינוך, שמוכן למינימום סיכונים. לו זה היה תלוי בי, הייתי מחזיר אותם. לדעתי צריך לתת לילדים הרבה יותר קרדיט לדברים שהם מסוגלים לעשות".
גם ללא הפעילויות "המסוכנות", קייטנת "ילד וכלבו" מאתגרת למדי. סדר היום של הילדים מתחיל כבר ב-6:00, ונגמר ב-22:00. ההשכמה המוקדמת נועדה לנצל את שעות הבוקר הקרירות, ובסביבות 10:00 - כשהחום גובר - עוברת הפעילות לחדרים הממוזגים. הקייטנה נמשכת חמישה ימים (וארבעה לילות) ומתנהלת בתנאי פנימייה: הילדים ישנים יחד בחדרים שכוללים ארבע-שבע מיטות, ולפחות פעם ביום מתקיים בחדרים מסדר. עבור ילדים שאינם רגילים לישון מחוץ לבית ההורים ולשהות במחיצת ילדים אחרים (שלא לדבר על סידור החדר והחפצים האישיים) מדובר בחוויה מעשירה ומבגרת.
הפעילות מתבצעת בקבוצות של 15 ילדים, המחולקים לפי גילם. על כל קבוצה מופקדים מדריך ראשי ושלושה-ארבעה עוזרי מדריכים. כשליש מהילדים מביאים את הכלב הפרטי שלהם מהבית, והשאר מקבלים כלבים לאילוף ולטיפול מהכלבייה של אפיקים, שבה חיים בעיקר כלבי לברדור וגולדן רטריוור.
האטרקציות מרכזיות של הקייטנה כוללות טיול עם הכלבים במים בנחל דליות (מג'רסה), וא"ש לילה שבו הילדים צריכים לאתר כלבים ש"נחטפו". בנוסף מתקיימות בקייטנה הרצאות על אילוף (אילוף הגנה, אילוף כלבי שירות וביטחון), משחק לילה, חידון כלבים, משחקי ספורט היתולי על הדשא, תצפית על זאבים שחיים במכלאה הסמוכה לכלבייה, וכמובן - רחצה בבריכת הקיבוץ. בסוף הקייטנה מוזמנים כל ההורים לטקס הסיום, הכולל מופע אילוף משותף.
בין לבין הילדים לומדים פקודות בסיסיות באילוף כלבים, מטפלים בהם ומעמיקים מאוד את הקשר עמם. "אין בקייטנה שלנו מקרי אלימות", מבהיר פורת בשיחת ההכנה עם הילדים. "הימנעות מאלימות היא תכונה שמשותפת לילדים שאוהבים כלבים".
באשר לנו, אנחנו לא חששנו כלל לשלוח את הצאצא הפרטי (יואב, שמונה וחצי) ואת כלבתנו האהובה ג'יפסי, (סטר אירי, שלוש וחצי) לארבעה לילות מחוץ לבית. בעיקר קיווינו שהילד יחזיק מעמד ולא יבקש לחזור הביתה לפני תום הקייטנה. אמנם ביום הראשון היה לו קצת קשה להשתלט על הכלבה, שניסתה משום מה לרוץ דווקא אלי, אבל פורת הבטיח לי שעד סיום הקייטנה המצב ישתנה, והילד יהיה זה שיכשכש בכלבה - ולא להפך.
קייטנת אפיקים אינה זולה. ההורים ששולחים אליה את ילדיהם יצטרכו להיפרד מ-1,500 שקל ("רוב הלקוחות שלנו הם מאזורי החיוג 09 ו-03"). אבל התמורה לכסף נראית יותר מהוגנת. העובדות מדברות בעד עצמן: כשני שלישים מהילדים בכל מחזור הם לקוחות חוזרים שמגיעים לקייטנה השלישית, הרביעית או החמישית שלהם, כשבאמתחתם חלום אחד - ליהפך יום אחד לכלבנים ולמדריכי קייטנות בעצמם.
חברו הטוב ביותר של הקייטן
עמי גינזבורג
30.7.2009 / 14:06