>> האם החלטתו של ראש הממשלה ושר הבריאות, בנימין נתניהו, לרכוש חיסונים לשפעת החזירים לכל האוכלוסייה בסכום אדיר של 450 מיליון שקל היתה מוקדמת, מוגזמת ואולי אף נגועה בפופוליזם? בכירים במערכת הבריאות ובמערכת הפוליטית מותחים ביקורת על ההחלטה, ומעלים סימני שאלה רבים לגבי נחיצות הצעד הגורף של רכישת חיסון, שעדיין כלל אינו קיים על המדף - ולא ידוע מתי יהיה מוכן לשיווק, מה תהיה יעילותו ומה יהיו תופעות הלוואי שלו.
ביום רביעי אחר הצהריים הורה נתניהו על רכישת החיסונים בעלות של כמעט חצי מיליארד שקל, לאחר דיון בהשתתפות סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ובכירים במשרד. זאת על אף שתהליך פיתוח החיסון, שמתבצע בימים אלה בכעשר חברות תרופות שונות, עדיין לא הסתיים והחיסונים אינם צפויים להיות מוכנים לשיווק לפני נובמבר הקרוב, לכל המוקדם.
ההחלטה על רכישת החיסונים כבר עתה נובעת מהצורך "לתפוס מקום" בתור של המדינות המזמינות את החיסונים מהחברות - כדי להיות בין המדינות הראשונות שיקבלו את החיסון לאחר שיהיה מוכן לשיווק.
במשרד הבריאות, לא ידעו אתמול להשיב על השאלות הקשורות בחוזה הרכישה, וביניהן אם הסכום יועבר כולו מראש או שבשלב הראשון תשולם רק מקדמה, והאם משרד הבריאות שומר לעצמו פתחי מילוט מהחוזה במקרה שהחיסון יימצא לא יעיל, יהיה מוכן לשיווק מאוחר מדי או שהשימוש בו יהיה כרוך בתופעות לוואי קשות. ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לשאלות themarker כי המשא ומתן בעיצומו, וכי "פרטי העסקה עדיין לא נסגרו".
שיעור התמותה מהשפעת - 0.6%
עד כה אובחנו בישראל 1,719 מקרים של שפעת החזירים (h1n1), מתוכם 20 מקרים קשים וחולה אחד שנפטר כתוצאה מסיבוכי המחלה. עם זאת, מספר הנדבקים האמיתי מוערך בכ-100 אלף. לפי הערכות, המחלה תתפשט ותדביק יותר מ-700 אלף ישראלים - בדומה לשפעת רגילה.
שיעור התמותה מהמחלה כיום בעולם הוא כ-0.6%, ובמשרד הבריאות מסבירים כי ההחלטה לרכוש חיסונים לכלל הציבור, ולא רק לקבוצות הסיכון, נובעת מהעובדה כי בניגוד לשפעת הרגילה, הווירוס של שפעת החזירים תוקף גם צעירים ובריאים, וכי יש חשש כי בעתיד הוא ייהפך לאלים יותר.
ואולם לא כולם ממהרים להשתכנע: "לרכוש חיסונים לכל תושבי מדינת ישראל זה בזבוז משאבים, כי קרוב לוודאי שעד שהחיסון יהיה זמין לשימוש, באמצע או בסיום החורף - ואם הנגיף ימשיך להתפשט בקצב הנוכחי - רבים כבר יחלו עד אז, ולא יזדקקו לחיסון", אומר ד"ר אפי הלפרין, מנהל המחלקה למחלות זיהומיות בבית החולים ביקור חולים.
"מכיוון שרוכשים חיסון חדש שיהיה מוכן רק בעתיד, ישנם נעלמים נוספים שהיו צריכים להשפיע על ההחלטה על כמות החיסונים", מוסיף הלפרין. "הנעלם הראשון הוא יעילות החיסון - לחיסוני השפעת הרגילים יש כ-70% יעילות. אם יעבור זמן ותהיה מוטציה (שינוי קל - רל"ג) בנגיף - היעילות עלולה לרדת ולהיות מוגבלת מאוד".
נעלם נוסף אותו מזכיר הלפרין הוא תופעות הלוואי: "אנחנו לא מכירים את החיסון, ולא יודעים מהן תופעות הלוואי שלו. בהחלט ייתכן שאם תופעות הלוואי יהיו חמורות - לא יהיה טעם לתת את החיסון לאנשים בריאים, ורבים גם יסרבו להתחסן. מניסיון עבר אנחנו יודעים שמספיק ששניים-שלושה אנשים נפגעים מהחיסון - ואפשר לזרוק את הכל לפח".
הלפרין סבור כי הצעד המתבקש מצד מדינת ישראל הוא "להצטייד, אבל לנסות לעשות תחזית מראש שתנבא את מספר האנשים שנמצאים בקבוצות סיכון בנטרול האחוז מתוכם שיחלה באופן טבעי במחלה עד למועד הגעת החיסון".
גם פרופ' מנחם פינרו, יו"ר ועדת סל התרופות היוצא, סבור כי על אף שמדובר בהחלטה המתקבלת בתנאים קשים של חוסר ודאות, היא גורפת מדי: "אם היו שואלים אותי הייתי ממליץ לרכוש חיסונים לקבוצות הסיכון בלבד כמו צוותים רפואיים, נשים בהריון ותינוקות, ולא להתחיל לחסן עד שיודעים שהחיסון בטוח", הוא אומר.
המימון: קיצוץ רוחבי או ממוקד
מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב, הודיע אתמול כי הסכום הדרוש - כמעט חצי מיליארד שקל - ימומן על ידי "קיצוץ רוחבי או קיצוץ ממוקד - לפי סדר העדיפויות של הממשלה".
פינרו חושש כי לפחות חלק מהסכום ייגרע מתקציב התוספת לסל התרופות ל-2010, שהגיעה ל-415 מילון שקל. "אם זה יבוא על חשבון שקל אחד אפילו מהתקציב המצומצם של סל הבריאות, צריך להשאיר את זה לשיקולה של ועדת הסל, שתחליט אם זה חשוב יותר מהתרופות שמועמדות להיכנס לסל", הוא אומר.
ח"כ רחל אדטו (קדימה), רופאה במקצועה שהיתה חברה בוועדת סל התרופות שנים ארוכות, סבורה גם היא שראוי היה לרכוש חיסונים רק עבור קבוצות החיסון. את הכסף שהיה נחסך היתה משקיעה במטרות אחרות: "הייתי משקיעה בבתי החולים ומשדרגת אותם כך שיהיה מקום ראוי להמונים שצפויים להתאשפז בחורף. כך היה מושג רווח כפול: גם מוכנות של המערכת למגיפה, וגם שדרוג של בתי החולים לשנים הבאות". לדבריה, "זו עוד אחת מההחלטות של נתניהו שמתקבלות תחת לחץ - ואני מקווה שהיא לא נובעת ממניעים פופוליסטיים".
פופוליסטית או נכונה, את ההחלטה שקיבל השבוע נתניהו יהיה ניתן לשפוט רק לאחר מעשה - בעוד כמה חודשים, לאחר שיתברר כמה ישראלים נדבקו במחלה, אם החיסון יגיע בזמן ואם הוא יעיל ובטוח.
מדוע נתניהו רוצה לחסן את כל המדינה
מאת רוני לינדר-גנץ
31.7.2009 / 7:14