קליפורניה מחכה לסוף הוליוודי

>> המושל יושב לבד בלשכתו, שקוע במחשבותיו. המצלמה מתקרבת אל פניו, הוא נושם עמוק ויוצא מהחדר. הרגע המכריע קרב - חברי הסנאט אמורים להצביע בדקות הקרובות על הצעת התקציב שלו ובה קיצוצים כואבים. אם ההצעה תידחה, תצלול המדינה, שנמצאת כבר חודשים על פי תהום, אל המעמקים. גם הקריירה הפוליטית שלו כבר לא תצליח להשתקם.

ההצבעה מתחילה. עוד קול נספר ועוד קול. המאבק צמוד. והנה ההכרזה: הצעת התקציב אושרה. שאגות שמחה של חברי סיעתו, לחיצות ידיים, טפיחות על שכם. הוא יוצא אל המדשאה כדי לפגוש את נציגי התקשורת.

"ברצוני לבשר לכם כי המשבר הגיע אל קצו", הוא אומר בארשת פנים רצינית. "קיבלנו החלטות קשות, אבל לאחר חודשים של אי-ודאות - הסיוט נגמר". הקהל המשולהב נעמד על רגליו ומוחא כפיים. המושל מרשה לעצמו סוף-סוף לשחרר חיוך קטן של ניצחון. הוא מחבק את רעייתו היפה והמסך יורד.

ארנולד שוורצנגר, לשעבר שחקן קולנוע וכיום מושל מדינת קליפורניה, היה שמח מאוד לו כך היו נראים פני הדברים השבוע - סיום הוליוודי מתבקש לדרמה המתחוללת במדינתו זה חודשים.

אבל המציאות אפרורית הרבה יותר. שוורצנגר הצליח להעביר השבוע את הצעת התקציב שנועדה לסתום את גירעונה העצום של המדינה, בסך 26.3 מיליארד דולר, לאפשר לה לפרוע את חובותיה ולהימנע מקריסה פיננסית. הצעת התקציב כוללת קיצוצים כואבים בהיקף של 15 מיליארד דולר ולכאורה אמורה להוות ניצחון עבור שוורצנגר, שנבחר לתפקיד ב-2003. אך בקליפורניה, שנפגעה קשות עקב המשבר הכלכלי וסובלת ממשבר פוליטי משתק, קשה להרגיש תחושה של ניצחון.

הסמל דוהה

קריסה של כל מדינה בארה"ב היא עניין גדול, אך קריסה של קליפורניה בפרט - המדינה המאוכלסת בארה"ב, שלו היתה מדינה עצמאית היתה הכלכלה השמינית בגודלה בעולם - היא עניין בעל השלכות עצומות. המדינה נהפכה לסמל החדשנות, העצמאות והעושר. התמ"ג של קליפורניה גדול יותר משל קנדה, וכל אמריקאי שמיני הוא תושב המדינה. במידה רבה מהווה קליפורניה את המפתח לחלום האמריקאי - משדרות הכוכבים של הוליווד ועד למשרדי ההיי-טק בפאלו אלטו.

אך המשבר הכלכלי בארה"ב והעלייה בשיעור האבטלה גרמו לנזק אדיר במדינה, שעוד לא התאוששה מהמשבר הקודם של התפוצצות בועת הדוט.קום בתחילת העשור. שיעור האבטלה במדינה זינק השנה לרמה של 11.5% - שיא של 15 שנה - והכנסות הממשלה ממסים צנחו במאי ב-39.3%. קהילות שלמות נפלו קורבן למשבר החריף בשוק הדיור ומחירי הבתים צנחו. במדד המצוקה הכלכלית של סוכנות הידיעות אי-פי, דורגה קליפורניה במקום הראשון מבין מדינות ארה"ב.

העובדה שקליפורניה היא המוקד של תעשיית הבידור האמריקאית והמושל שלה הוא כוכב קולנוע לשעבר רק הפכו את המשבר שלה למסוקר עוד יותר - וקריסתה זיכתה אותה בכותרות ראשיות ברחבי העולם ובלא מעט חיצי ביקורת ולעג.

מי שבעיקר נהנו לצלוף במושל שוורצנגר ובמדינה היו מנחי תוכניות האירוח. "אני משדר ברשת שנמצאת במקום האחרון ברייטינג, בתוכנית שנותנת החסות שלה היא ג'נרל מוטורס, במדינה פושטת רגל", אמר קונאן אובריין בתוכניתו הראשונה כמנחה הטונייט שואו של רשת nbc. "חדשות טובות בקליפורניה", אמר בתוכנית אחרת, "המושל שוורצנגר מצא פתרון לסגירת הגירעון התקציבי. זה יהיה קשה, אבל זמנים קשים מצריכים סרט המשך ל'מתנה בלתי אפשרית'".

למרות הבדיחות על שוורצנגר, הכלכלנים והפרשנים, בהם חתן פרס נובל לכלכלה פול קרוגמן, דווקא חושבים שיש מישהו אחר שאשם במשבר הזה: התושבים. לטענת הפרשנים, זרע הפורענות נטמן ב-1978 עת אושרה במשאל עם, ברוב מוחץ, הצעת החוק המכונה הצעה 13. לפי הצעה זו, דרוש רוב של שני שלישים מהמחוקקים כדי להעלות מסים או להעביר תקציב. בכך נהפכה קליפורניה ליחידה שמצריכה רוב כה גדול להעברת תקציב ולשלישית בלבד המחייבת רוב כזה כדי להעלות מסים.

החוק, שהועבר משום שתושבי קליפורניה לא רצו לשלם מסים גבוהים יותר על בתיהם בתקופה שבה המחירים זינקו בחדות, הוביל לשיתוק של המערכת הפוליטית והקשה על המחוקקים להעלות מסים בתקופות מיתון. לקליפורניה, למרות מצבה והמדיניות הלא אחראית שהובילה אותה למצבה הנוכחי, יש משאבים פיננסיים ואנושיים אדירים. היא לא אמורה להיות במשבר כה חמור, אך הליקויים החוקתיים שלה איפשרו לה ליפול.

הצעה 13 דירדרה את המדינה כולה: הצניחה בהכנסות העיריות לאחר הורדת מס הרכוש הכבידה על תקציב המדינה והובילה לקיצוץ דרסטי בהוצאות על חינוך ותשתיות. לדוגמה, לפני הצעה 13 היו בתי הספר הציבוריים בקליפורניה בין הטובים בארה"ב. לאחריה, נפלה ההוצאה הממוצעת על תלמיד בקליפורניה למקום ה-48 מתוך 50 המדינות האמריקאיות. כדי לפתור את הבעיה, העבירו האזרחים הצעות שונות בשורה של משאלי עם, שנועדו להפנות כספים מתקציב המדינה לחינוך, אך הדבר רק הוביל לקשיים תקציביים.

תלויה בעשירים

ואולם גם הצעה 13 לא מספרת את הסיפור כולו. כשמושל קליפורניה הקודם, גריי דיוויס, נבחר לתפקידו ב-1998 היתה בועת הדוט.קום בשיאה וקליפורניה, ביתו של עמק הסיליקון, היתה המרוויחה העיקרית. ענף ההיי-טק שיגשג, מחירי הבתים עלו ודיוויס ניצל את העודפים שנוצרו בתקציב המדינה כדי להוביל תוכניות חינוך וקיצוצי מסים. המצב היה טוב כל כך, עד שגם לאחר קיצוצי המסים והפניית המשאבים הנוספים לחינוך עדיין נהנתה המדינה מעודף תקציבי של 10% בסוף 1999.

ואז פקעה בועת הדוט.קום וחברות ההיי-טק נפלו אחת אחרי השנייה, שיעור האבטלה עלה, וההכנסות ממסים צללו. מכיוון שהצעה 13 הפחיתה את מסי הרכוש בעשרות אחוזים, קליפורניה היתה תלויה במיוחד במס ההכנסה, ובייחוד במס ההכנסה של העשירים. כ-55% מהכנסותיה של קליפורניה נובעות ממס הכנסה, ו-5% בעלי המשכורות הגבוהות ביותר אחראים ל-68% מאותם מסים. כשפקיעת הבועה פגעה בעמק הסיליקון, ההכנסות ממסים צנחו וההתחייבויות הגדולות של ממשל דיוויס יצרו חור תקציבי של 23.6 מיליארד דולר ב-2002. דיוויס, שבחר שלא להעלות מסים או לקצץ הוצאות הסתמך על הלוואות ועל תכסיסים חשבונאיים כדי לאזן את התקציב.

על רקע דברים אלה הוחלף דיוויס הדמוקרטי בבחירות ב-2003 - עשרה חודשים בלבד לאחר שנבחר לכהונה שנייה - על ידי שוורצנגר. המושל החדש, שנשען בקמפיין הבחירות שלו על דמותו הפופולרית מסרטי "שליחות קטלנית", הבטיח "לחסל" את הגירעון התקציבי ולתקן את מצבה של המדינה.

כמובן ששוורצנגר לא נפקד ממסדר האשמים. הוא ידע שדיוויס הודח, בין היתר, משום שלא ראה ברירה אלא להעלות מסים ואם יש משהו שתושבי קליפורניה שונאים - זה העלאות מסים. לכן פנה לנתיב ההלוואות והנפיק אג"ח כדי לאפשר למדינה להמשיך לפעול. בנוסף, המשיך שוורצנגר לקצץ מסים כדי לשמור על הבוחרים מרוצים והורה על קיצוץ מס רישוי לרכב שהיה מניב למדינה הכנסות בהיקף של 3.6 מיליארד דולר בשנה. השנה, אגב, נאלץ שוורצנגר להחזיר באופן חלקי את אותו מס לאחר שהחלטתו לקצץ אותו רק החמירה את מצבה של קליפורניה.

קליפורניה היא המדינה שבה נולדו משכנתאות הסאבפריים. בשיאו של המשבר עוקלו יותר מ-1,300 בתים ביום; מחירי הבתים נפלו בה יותר מבמדינות אחרות; העלייה בשיעור האבטלה הפילה שוב את הכנסות המדינה ממסים; ערים פשטו רגל ושכונות שלמות עוקלו; וקופת המזומנים של המדינה החלה להתרוקן במהירות. הגירעון התקציבי, שלא נפתר לגמרי עוד מאז קריסת הבועה הקודמת, תפח ל-24.3 מיליארד דולר, אך בשל מחלוקות פוליטיות עם המחוקקים הדמוקרטים והרפובליקאים כאחד, לא הצליח שוורצנגר לפתור את המשבר המחריף.

"בתקופה שלאחר פקיעת בועת ההיי-טק, אנשים חשבו שמדובר במשבר זמני. כעת הם מרגישים שהמשבר יהווה נקודת מפנה בתולדות ארה"ב, כמו השפל הגדול", אומר גרג אולסן, עובד היי-טק בשנות ה-30 לחייו. מרגו ליגט, מפתחת תוכנה מסן חוזה, הוסיפה כי "ההבדל הגדול בין המשבר הנוכחי למיתון הקודם הוא ההיקף. במשבר הקודם נפגעו רק חברות טכנולוגיה קטנות. היום כולם סובלים".

חסרי תקווה

בפברואר האחרון הציע שוורצנגר תוכנית לפתרון המשבר הכוללת קיצוצים עמוקים בתקציב המדינה ובתוכניות סוציאליות, אך תושבי קליפורניה דחו במשאל עם את הצעותיו ואישרו רק הצעה אחת - להקפיא את שכר המחוקקים כל עוד המדינה סובלת מגירעון.

כישלון ההצעה הבטיח חודשים ארוכים נוספים של התקוטטות בין המחוקקים הדמוקרטים לרפובליקאים, ושוורצנגר הזועם הפנה אצבע מאשימה לעבר חברי הסנאט המקומי ואיים כי הממשל המקומי "ישבוק חיים" אם לא ייפתר המצב. החשב הכללי של המדינה מיהר להזהיר מפני קריסה פיננסית מתקרבת, ושוורצנגר נאלץ להכריז על מצב חירום לאחר שהגירעון גדל ביותר מ-2 מיליארד דולר בן לילה ל-26.3 מיליארד דולר משום שהמחוקקים פיספסו את התאריך האחרון לאימוץ תוכנית הקיצוצים שלו, למרות מגעים קדחתניים של הרגע האחרון.

ממשל אובמה סירב להעניק סיוע מיוחד למדינה וכדי לפתור את הגירעון התקציבי, נאלץ שוורצנגר לפטר רבבות עובדים ולקצץ את שכרם של מאות אלפי עובדים נוספים. יותר מ-200 אלף עובדי מדינה הוצאו לחופשות כפויות ללא תשלום, כדי לחסוך מיליוני דולרים, והממשל נאלץ לקצץ גם בהטבות למיליון ילדים ומשפחות מעוטות יכולת.

הצעת קיצוץ נוספת של שוורצנגר היתה לסגור 80% מ-220 הפארקים, שמורות הטבע והאתרים ההיסטוריים במדינה. במסגרת התקציב שהועבר השבוע, נחתך המימון לפארקים ב-6.2 מיליארד דולר. המשמעות היא כי 100 פארקים ייסגרו. המדינה, אמר שוורצנגר, פשוט לא יכולה להרשות לעצמה להשאירם פתוחים.

כעת, לאחר שהתקבלה הצעת התקציב של שוורצנגר, יש תקווה כי קליפורניה תתאושש. ההצעה כוללת העלאות מסים וקיצוצים תקציביים של מיליארדי דולרים. בין היתר: קיצוץ של 9.3 מיליארד דולר בתקציב החינוך, קיצוץ של 3 מיליארד דולר בהוצאות על בריאות ומשאבי אנוש, קיצוצי שכר בהיקף של 820 מיליון דולר במגזר הציבורי וקיצוץ של 785 מיליון דולר במערכת בתי הכלא. עם זאת, לאחר החתימה על ההצעה התברר כי כדי לפצות על שני סעיפים שהמחוקקים הדמוקרטים לא אישרו, הוסיף שוורצנגר ברגע האחרון קיצוצים נוספים בחינוך ובתוכניות סוציאליות, עליהם ניסו הדמוקרטים להגן. המחוקקים מיהרו לזעום וכמה הבטיחו כי יילחמו בהצעה. אנחת הרווחה החלושה שהורגשה ברחבי המדינה לאחר העברת התקציב התחלפה באחת באנחת ייאוש.