>> נפתלי אייזן, פקיד בכיר בהוצאה לפועל, גר בקומת קרקע בבית משותף בשכונת "המקשר" בקריית משה. בקומה השנייה גר פרופ' נח ברומברגר, שאשתו היתה חירשת. ברומברגר היה צורח עד השמיים כדי שתענה לו. אייזן שנא את הפרופסור הצעקני, וכשילדיו היו דורכים לו על הדשא, ארב להם עם מקל.
יום אחד גילה אייזן שחשבון המים שלו תפח פי שניים. הוא הלך לעירייה כדי לערער על גובה התשלום אבל במחלקת המים הסבירו לו שהמונה לא משקר. אייזן הזמין אינסטלטור מומחה לנזילות, שלא זיהה שום בריחה של מים בדירה או בחצר. כשהאינסטלטור עלה לגג, הוא גילה לתדהמתו צינור גומי מאולתר שמחבר בין חבית המים של אייזן לחבית של שכנו. "אדוני", הוא הסביר לאייזן, "ברז הכניסה לחבית של השכן שלך סגור, הוא משתמש כל הזמן במים שלך". אייזן שאל אם זה חוקי, והאינסטלטור ענה: "החוק היחיד שפועל כאן הוא חוק הכלים השלובים". אייזן ההמום רץ להגיש תלונה במשטרה.
למחרת היה זה ברומברגר שהתייצב במגרש הרוסים עם שקית מצחינה והתלונן ששכנו שופך את הזבל שלו על סף דלתו. אחרי שהיומנאי הודיע לו שלמשטרה אין זמן להתעסק עם סכסוכי שכנים, חזר הפרופסור הממורמר הביתה ומילא את תיבת הדואר של אייזן במעיים של קרפיונים שאשתו שלחה אותו לזרוק לפח.
פעולת התגמול לא איחרה לבוא. ערב אחד חזר הפרופסור מהרצאה במכון ויצמן ולא הצליח לפתוח את דלת ביתו. הוא דפק עליה בחוזקה אבל אשתו החירשת המשיכה לישון. ברומברגר הנואש הזמין את "האברך הפורץ", מומחה ידוע למנעולים, שקבע שמישהו סתם את חור המנעול בסיכות וטיפטף לתוכו דבק אפוקסי. עוד באותו לילה הצטייד הפרופסור במטף כיבוי אש, פרץ לביתו של אייזן וריסס את הסלון שלו בקצף סמיך. אייזן המבוהל היה בטוח שגנבים מסתובבים לו בבית וכיסה את ראשו בשמיכה.
נפתלי אייזן הגיע למשרד התיווך שלי חודשיים אחרי תקרית המטף. הוא סיפר שמצא דירת קרקע בבית דו-קומתי ברחוב אברבנאל ברחביה, והאיץ בי למכור את הבית שלו בקריית משה כמה שיותר מהר. כעבור שבוע מצאתי לו קונה רציני.
הדיו עוד לא יבש על החתימות של החוזה, ואייזן שוב מופיע אצלי. "עשיתי שטות גדולה", הוא מכריז בהתרגשות", "רציתי לברוח מהשכן החולירע שלי, אבל הבוקר הגיעה משאית הובלות ופינתה את הדירה שלו. כנראה שגם הוא החליט לברוח ממני. אני מתחנן אליך שתעשה הכל בשביל לבטל את העסקה".
על המקום סידרתי פגישה עם הקונה, נהג בפנסיה של "המקשר". אייזן היה מוכן לשלם לו פיצויים מוגדלים על ביטול המכירה, אבל הקונה עמד בתוקף על זכותו: "ביום האחרון של אוגוסט אתה מפנה לי את הדירה".
במועד המוסכם העמיסה משאית של "שבת הובלות" את מטלטליו של אייזן ועצרה מול ביתו החדש ברחביה. בצהריים הגיע המתקין של דוד השמש, ואייזן עלה איתו לגג. מה רבה היתה פליאתו כשנתקל לפתע בצינור גומי מאולתר שחיבר את חבית המים שלו לחבית של אחד הדיירים האחרים בבית, בשיטת הכלים השלובים. כשלבו מפרפר הוא ניגש לדלת של השכן שמעליו, זיהה את השם על הפעמון, רץ הביתה וחזר עם שקית זבל מלאה.
-
הכותב הוא מתווך נדל"ן ירושלמי, מחבר "אגדות מונשיין"
davidmoonshine@gmail.com
נוהל שכן
דוד מונשיין
31.7.2009 / 7:15