לשכת רו"ח לבג"ץ: העלאת תקרת התשלום לביטוח הלאומי הינה הטלת מס ישיר הפוגעת בחוקי יסוד

לשכת רואי חשבון ולהב - לשכת ארגוני העצמאים, שוקדים בימים אלה על ניסוח עתירה לבג"ץ בנושא העלאת תקרת התשלום לביטוח לאומי עליה הוחלט במסגרת חוק ההסדרים. לטענתם העותרים, פגע חוק ההסדרים במטרתו של חוק הביטוח הלאומי כחוק סוציאלי ובמספר חוקי יסוד.



לדברי נשיא להב, עו"ד יהודה טלמון: "החוק עצמו אוסר להטיל מס שלא באמצעות חוק מס או על פיו. לפיכך, אסור להפוך את המוסד לביטוח לאומי, לזרוע גבייה נוספת של רשות המסים". נשיא להב מציין כי "הממשלה הודיעה מפורשות כי מטרת ההיטל היא לצמצם את הקצבות האוצר לביטוח הלאומי בשנה הקרובה, אך היא בחרה לנקוט לשם כך בהליך שאינו חוקי בעליל ואשר לא יעמוד במבחן בג"ץ".



נשיא לשכת רואי חשבון, רו"ח ראובן שיף, אומר כי במסגרת החוק להתייעלות כלכלית הקרוי חוק ההסדרים, הועלתה תקרת דמי הביטוח הלאומי לשכירים ולעצמאים עד פי עשרה מהשכר הממוצע במשק במקום עד פי חמישה, אולם תקרת התגמולים נשארה בעינה - עד פי חמישה מהשכר הממוצע במשק. לדברי שיף, העלאת התקרה משמעותה העלאת המס השולי הישיר לאוכלוסייה (העצמאים והשכירים) המשתכרים בין 38,415 שקל ל-76,830 שקל, מ-46% ל-59.54% לעצמאי ול-58% לשכיר.



שיף מוסיף כי בזאת הפך המס השולי בישראלי לאחד הגבוהים במדינות ה-oecd ובכך יוצר פגיעה נוספת במשק. "לו האוצר היה טורח להתייעץ איתנו טרם החקיקה, ניתן היה לבחור בחלופה סבירה שאינה פוגעת בחוק הביטוח הלאומי ובחוקי היסוד, ומסייעות למשק במקום לפגוע בו. מס יש לגבות באמצעות רשות המסים ולא באמצעות המוסד לביטוח לאומי במסווה סוציאלי. העלאת התקרה לגבי ציבור העצמאיים שהכנסתו שנתית הינה חקיקה רטרואקטיווית שאין מקומה במדינה נאורה", הוסיף שיף.



בנימוקים לעתירה נכתב כי העלאת התקרה פוגעת בחוקי יסוד של המדינה: כבוד האדם וחירותו, הזכות לשוויון והזכות לקניין. בנוסף, היא אינה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ואינה הולמת את ערכיה של מדינת ישראל. עוד טוענות הלשכות בעתירתן, כי גם הגבלת תקרת הגביה של דמי ביטוח בריאות בלא להגדיל את סל הבריאות הופכת את הגבייה מעבר לתקרה שבוטלה, למס ישיר לכל דבר ועניין. "בהטילו מס במסווה של גביית דמי ביטוח על ידי הגדלת התקרה לגביה ללא הגדלת גובה התגמול המרבי בהתאמה, פעל שר האוצר בניגוד לנורמה חוקתית שמעמדה החוקתי עוגן, עוד בטרם חקיקת חוק יסוד: משק המדינה ופקודת המסים (גביה)", נכתב בעתירה.



לשכת עורכי הדין, שוקלת גם היא להצטרף לעתירה, אך החלטה בנושא תתקבל רק מחר לאחר ההצבעה הטלפונית, הנערכת בשעות אלה בין חברי הועד המרכזי.



ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון אמר, כי לדעתו, "חדלו דמי הביטוח הלאומי, אותם משלמים המבוטחים בעלי הכנסות בינוניות וגבוהות, מהיות דמי ביטוח לאומי, והפכו למס ישיר על הכנסתם לכל דבר ועניין. כל זאת, כדי ליצור מראית עין של הקטנת עול המסים על בעלי הכנסות בינוניות וגבוהות, תוך יצירת מצג שווא, לפיו לא הועלו המסים הישירים המוטלים על שכבות הביניים, שהן לדברי שר האוצר, המפתח לצמיחת המשק והשכבה הנושאת בעיקר העול במשק".



"הואיל ודמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח בריאות אינם "מסים", גם הגדלת תקרת הגבייה של דמי ביטוח בריאות בלא להגדיל את סל הבריאות ואת התשלומים לקופות החולים הפך את הגבייה מעבר לתקרה שבוטלה למס ישיר לכל דבר ועניין".