>> בערב שבו הוקרן בראשונה בטלוויזיה (ערוץ 1) הסרט של מיקי רוזנטל "שיטת השקשוקה", הופיע עו"ד רם כספי - האיש ש"בישל את השקשוקה" - במועדון הכלכלי של המרכז הבינתחומי.
כספי, שייצג את החברה לישראל בעסקה שבה מכרה המדינה את מניותיה בצים לחברה שבשליטת סמי ועידן עופר, היה אמור לדבר על הנושא "כשלים בחוק החברות". הוא התייחס לפרשת צים והשקשוקה בגלל הפתיח לדיון של פרופ' עמיר ליכט, דיקן בית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי, שאמר בין השאר: "אנחנו מדינה שאוכלת שקשוקה".
כספי כעס על דבריו של ליכט ואמר: "אני מופתע. ציפיתי לדיון בנושא א' ואני מוצא את עצמי בת'. חשבתי שנושא הדיון זה כשלים בחוק החברות ולא שקשוקה. הגיע הזמן שדיקן בית הספר למשפטים יידע את העובדות לפני שהוא מטיח ביקורת על שיטת השקשוקה".
כספי סיפר לנוכחים על ההתרחשויות מנקודת מבטו: "לחברה לישראל היו 50% ממניות צים ולממשלה היו 50%, והיא ביקשה למכור את המניות שלה. להחברה לישראל היתה זכות סירוב והממשלה ביקשה שנוותר על זכות הסירוב שלנו, אחרת היא אמרה שהיא לא תקבל הצעות מאחרים. סמי עופר ועידן, שאינם אויבי האנושות, הסכימו לוותר. הממשלה התחייבה שתמורת הוויתור נוכל להשתתף בהתמחרות, שכן קודם היה ברור שלא נוכל להשתתף - בשל החשש שיש לנו מידע פנים, שיוצר לנו יתרון על פני מתמודדים אחרים.
"בסוף התברר שהיינו המציעים היחידים. אז אומרים המבקרים - 'למה למכור למציע יחיד?'. ואני אומר - למה למכור את דיסקונט למציע יחיד? (בנק דיסקונט נמכר בידי המדינה למתיו ברונפמן, שהיה מתמודד יחיד). איך פותרים את הבעיה הזו? מזמינים הערכת שווי. לצורך זה הממשלה קיבלה שתי הערכות שווי בצים.
"הגשנו מעטפה ואדון אייל גבאי (שהיה מנהל רשות החברות) הביא אתו לחדר המו"מ 20 איש. הם פתחו את המעטפה ואמרו שאנחנו רחוקים מהערכות השווי שלהם. יוסי רוזן, מנכ"ל החברה לישראל אז, אמר 'אני חוזר לתל אביב'.
"באותו זמן הנהלת החברה לישראל ישבה בתל אביב וסמי עופר חיכה בלונדון. אני אמרתי כי כמו עמיר פרץ, אני עושה שביתה עד שנגמור עסקה. אמרתי להם שננסה לשפר את ההצעה מבחינתנו ושהם יירדו קצת מבחינתם. שש פעמים שיפרנו את ההצעה שלנו ושש פעמים הממשלה ירדה במחיר, וכך הפערים הצטמצמו".
לבן במקום שקשוקה
כספי ממשיך ואומר: "למרות זאת גבאי לא היה מרוצה ואמר שעדיין יש פער. רוזן סגר את התיק והחליט לוותר. 'תן לי לחשוב על רעיון', אמרתי לו. פניתי לכולם ואמרתי: 'בואו נעשה שקשוקה מכל ההצעות'. סתם אמרתי שקשוקה, הייתי יכול להגיד גם 'לבן'. 'נעשה ממוצע של כל שש ההצעות שהיו מכל צד ובסך הכל 12 הצעות' - וזאת התנועה של הערבוב שרואים בסרט. כך זה היה.
"גבאי יצא להתייעץ עם 20 איש בחדר הסמוך, וחזר ואמר: 'יש לך כאן הודעה שאתה קונה את צים אם אתה חותם עכשיו ומשפר ב-3% את ההצעה'.
"ב-4 אחרי הצהריים היתה מסיבת עיתונאים, בנימין נתניהו היה אז שר האוצר. באותו אירוע אמר רוזן כי 'גמרנו את העניין הודות לשיטת השקשוקה של רם כספי'. חצי מהנוכחים הבינו את זה כמו שזה, אבל החצי השני, בעיקר העיתונאים, הבינו את זה אחרת. תגידו לי, מה לא בסדר בשיטת השקשוקה? תגיד לי פרופ', מה לא בסדר?".
כספי המשיך לדבר על ההפרטה כפתרון של אין ברירה: "אני מפ"איניק. נולדתי כך ואני גאה בזה. היה לי עיתון דבר ואתא, ושניהם פשטו רגל. נשארה לי רק תנובה. המושבים, בנק הפועלים, ההסתדרות, הקיבוצים, קרן היסוד, קרן קיימת - כל אלו לא היו קמים בלי האבות המייסדים. הציונים הכלליים העסיקו ערבים, כך קראתי בדבר. הבולשביקים שלטו בכל. חברת העובדים פורקה. עכשיו זו כלכלה חופשית. אני עדיין במפלגת העבודה ואני גאה בזה".
כספי סיפר בדיחה על הנושא: "ישראל קיבלה שתי אוניות נוסעים כפיצויים מגרמניה. לוי אשכול, שהיה אז ראש ממשלה, אמר לפנחס ספיר, שהיה שר אוצר: 'בוא נעשה שיתוף פעולה על שתי אוניות, אתה מביא את האוניות ואני מביא את הים".
מאמין בגילוי נאות
כספי הופיע בפורום למנכ"לים ויו"ר דירקטוריונים (המועדון הכלכלי של המרכז הבינתחומי), שעורכת היחידה להכשרת מנהלים במרכז הבינתחומי הרצליה בחסות משרד רו"ח ליאון אורליצקי. הוא המשיך להביע כעס על העיתונות: "הון ושלטון - זו סיסמה שמתחילה להימאס. זה כמו להגיד כל הפוליטיקאים מושחתים, או חבר מביא חבר בבית המשפט העליון.
"איני מבין למה איש עסקים שרוצה להקים מפעל בנגב לא יכול להיפגש עם שר שקשור לעסק. איני מדבר על קשרים אסורים. האמת, רוב הפוליטיקאים מסתמכים על קשרים אסורים. אני דוגל ברעיון של גילוי נאות. יש תופעות של שחיתות, אבל לא הכל מושחת. לא המשטרה מושחתת, לא בית המשפט, לא רשות ני"ע ולא האקדמיה - אז למה להכליל?".
כדי להוכיח שישראל מפסידה מהפחד מפני קשרי הון-שלטון סיפר כספי סיפור: "צילצל אלי עו"ד ואמר שיש לו קרן שגייסה 30 מיליארד דולר בארה"ב, ומכיוון שמנהליה ציוניים הם התחייבו לייעד 5% מהכסף להשקעות בישראל. הם רוצים להשקיע כאן 1.5 מיליארד דולר הון ועוד 1.5 מיליארד בהלוואות, יחד 3 מיליארד דולר. הם ביקשו פגישה עם אחד השרים, אך הוא סירב לפגוש אותם. 'הם רוצים להשקיע בישראל? שישקיעו. למה אני צריך להיפגש אתם?', אמר השר".
"הרמתי לו טלפון ואמרתי לו: 'אם אני הייתי שר הייתי נוסע עד לוב כדי להיפגש עם אנשים כאלו'. אמרתי לו: 'הייתי לוקח אותם למצדה ולעיר העתיקה ועושה להם כבוד גדול'. 'למה זה מושחת?' שאלתי אותו. מה הוא עונה לי? 'לך דבר עם הרגולטור'. המצב הזה שבו שרים מפחדים להיפגש עם אנשי עסקים יגרום לכלכלה החופשית שלנו לאבד כסף. אני בעד תחרות, אבל תן לנו אפשרות להתחרות מול העולם. אם הם רוצים להשקיע - לטף אותם, תן להם כאפות של חיבה, אחרת בבוקרשט ילטפו אותם. זו שנאת חינם".
כספי הלין על כך שכאשר צים החליטה לרכוש אניות מבעלי השליטה בה, משפחת עופר, החליטה רשות ני"ע לסווג את בנק לאומי כבעל עניין אישי בהחלטה, שכן לאומי הוא גם מלווה להחברה לישראל וגם בעל מניות גדול. "למה בנק לאומי נגוע בפרשת האוניות? למה לא לתת קרדיט לאיתן רף ולרקפת רוסק-עמינח שיצביעו כמו שצריך. למה? תן קרדיט לאנשים. אל תעניש מראש, אל תראה אותם כפושעים", אמר כספי.
"איך יצביע גוף מוסדי ברכישת בית ההשקעות אקסלנס בידי הפניקס? הרי הם מחזיקים אג"ח וגם מניות, ויש להם ניגודי עניינים. אז גם הם פסולים? רוב שוק ההון מוחזק בידי מוסדיים. יש כיום חברה שאין לה אג"ח? אז למה בנק לאומי פסול והמוסדי לא פסול? הכי קל זה לפסול. דווקא המוסדיים שולחים את הילדים שלהם לאסיפות שאומרים 'לא' על כל דבר. הכי קל להם להגיד 'לא', כי כך לא מסתבכים ולא אומרים להם 'אהה, ראיתי אותך אוכל אתו באר-קפה".
"מה לא בסדר בשיטת השקשוקה?"
מאת רותם שטרקמן
3.8.2009 / 7:07