"נעתור לבג"ץ נגד העלאת המס; המדינה לא לומדת לקח"

>> "אין שום סיכוי שאנשים יבחרו לשלם מס גבוה יותר. לא הגיוני ולא מעשי לדרוש זאת מהם. חבל שהמדינה אינה לומדת את הלקח" - כך אמרה נגה קינן, יו"ר פורום cfo, בעקבות הכפלת התקרה לתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות, שנכנסה לתוקף שלשום, ב-1 באוגוסט.



ארגון לה"ב, המאגד 40 איגודי עצמאים, מתכנן לעתור לבג"ץ נגד הכפלת תקרת הגבייה. טיוטת העתירה כבר הוכנה, ולדברי נשיא הארגון, עו"ד יהודה טלמון, היא תוגש לכל המאוחר ביום רביעי. לעתירה תצטרף לשכת רואי החשבון, וגם לשכת עורכי הדין שוקלת את הצטרפותה.

הכפלת התקרה היא העלאת מסים משמעותית למשתכרים כ-38-77 אלף שקל בחודש - שיהיו חייבים עתה במס שולי של 58%, במקום 46% עד כה. מס זה מורכב ממס הכנסה בשיעור 46%, דמי ביטוח לאומי בשיעור 7% ומס בריאות בשיעור 5%. דווקא בעלי שכר חודשי גבוה מ-77 אלף שקל בחודש ישלמו על החלק בשכרם שמעל 77 אלף שקל מס הכנסה בלבד - בשיעור 46%.



הכפלת תקרה הגבייה סופגת ביקורת קשה לא רק מעובדים בעלי שכר גבוה, אלא גם מעורכי דין ורואי חשבון. אלה טוענים כי מדובר בטעות שלא תניב למדינה את תוספת ההכנסות המקווה ותוביל את העובדים להקים חברות ולקבל את שכרם דרכן, כדי לשלם פחות מס.







מתחמקים מהנטל



עד שלשום היה רק חלק השכר שעד 38,415 שקל בחודש חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות - ומקבלי שכר גבוה היו פטורים מתשלומים אלה על חלק השכר שמעל תקרה זו. כעת הועלתה התקרה ל-76,830 שקל בחודש. בעקבות הכפלת התקרה, עובדים שכירים ישלמו על השכר שבין 38,415 ל-76,830 שקל בחודש דמי ביטוח לאומי בשיעור 7% ומס בריאות בשיעור 5%. מעסיקיהם יוסיפו על כך תשלומים לביטוח הלאומי בשיעור 5.43% מהשכר. עצמאים ישלמו דמי ביטוח לאומי בשיעור 11.23% ומס בריאות בשיעור 5%.



מומחי מס העריכו כי הכפלת התקרה תוביל אלפי שכירים ועצמאים לעבור לפעילות במסגרת חברות - ואכן, רואי חשבון ועורכי דין כבר מקבלים פניות רבות בעניין זה. הקמת חברות וקבלת השכר דרכן עשויה להיות משתלמת מפני שהכנסות החברה - וגם הדיווידנד שהיא מחלקת לבעליה - אינם חייבים בתשלומי ביטוח לאומי. נטל המס הכולל על חברות (המורכב ממס חברות וממס דיווידנד) הוא 44.5% - נמוך בהרבה מ-58% שעשויים לשלם עובדים שכירים.



"אנחנו מעריכים שאלפי עד עשרות אלפי אנשים יבקשו להקים חברות בעקבות ההחלטה על הכפלת התקרה לתשלום ביטוח לאומי", אמר עו"ד זיו שרון, שותף במשרד אלתר ושות', המתמחה במסים. לדברי שרון, למשרדו כבר החלו לזרום פניות לייעוץ בנושא.



גם בעבר ניסתה ממשלת ישראל להגדיל את הכנסותיה באופן דומה. ביולי 2002 תוקן חוק הביטוח הלאומי כך שתקרת הגבייה בוטלה כליל - ודמי הביטוח הלאומי נגבו מהשכר כולו. הצעד הוביל להקמת חברות, מפני שהמס השולי הכולל לעובדים במדרגת המס העליונה הסתכם אז בכ-63%, לעומת נטל מס כולל של 52% על חברות. כבר ביולי 2003 התחרטה הממשלה, והתקרה הונהגה מחדש.



לדברי שרון, "כפי שב-2002 השטות הזאת נעשתה, גם עכשיו הממשלה לא לומדת מהניסיון וגורמת מחדש לבריחת מס".



לטענת משרד האוצר, השינוי הנוכחי בגביית דמי הביטוח הלאומי שונה מזה של 2002. אז הוסרה התקרה לחלוטין, כך שכל השכר (ולא רק חלק השכר שעד כ-77 אלף שקל) היה חייב בדמי ביטוח לאומי. כמו כן, ב-2002 ההוראה לא הוגבלה בזמן, בעוד שכעת נקבע שהכפלת התקרה תהיה תקפה רק עד סוף 2010. באוצר אומרים כי הסיכויים שעובדים יקימו חברות כדי להתחמק מתקנה שתהיה בתוקף פחות משנה וחצי הם נמוכים.



שרון אינו מסכים עם הנחה זו. לדבריו, "לשכבה מסוימת זה מס נוסף בשיעור 15% - וזה מציק. נוסף על כך, הנחת העבודה של אנשים היא שבעוד שנה וחצי יחדשו את ההוראה, והיא תיהפך לקבועה".



עו"ד משה שקל, ראש משרד שקל ושות', אמר כי כתוצאה מהשינויים שנעשו בהוראה לעומת ההוראה של 2002, "פונים היום פחות אנשים שמתעניינים בהקמת חברות מאשר בתחילת שנות האלפיים, ולמרות זאת - גם היום מתחילים להרגיש התעוררות". שקל העריך כי אלפי עובדים יבקשו להקים חברות.



שקל הוסיף כי רוב הפניות למשרדו אינן מגיעות משכירים אלא מ"עצמאים ששכרם גבוה מ-40 אלף שקל בחודש, בעיקר עורכי דין ורואי חשבון".



עו"ד מירי ביקל, ראש מחלקת מסים במשרד שבלת ושות', ועו"ד ורו"ח ליאת נויבירט מהמשרד מספרות גם הן כי בשבועיים האחרונים פנו למשרדן עצמאים ושכירים רבים ששוקלים להקים חברות. גם עו"ד ויועץ המס ירון אלי ממשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות' מעיד כי כבר בתחילת השבוע החלו נישומים רבים לבחון את האפשרות להתאגד כחברה. אלי מעריך שבחודש הקרוב יוקמו מאות חברות.



"מס ישיר לכל דבר"



טלמון, המכין את העתירה נגד הכפלת התקרה, אמר אתמול: "החלטת הממשלה הופכת את התשלום הזה למס הכנסה ולא לביטוח לאומי. שיגידו ששיעור מס הכנסה הוא 60%, ולא ינסו לאחז עיניים ולהגיד שמורידים מס הכנסה, ובעקיפין לגבות מס הכנסה שאין לו קשר עם ביטוח לאומי". טלמון הוסיף כי גם ב-2002 הכין הארגון עתירה לבג"ץ, ואולם העתירה התייתרה לאחר שהממשלה חזרה בה מההחלטה.



העתירה שיגיש לה"ב מתבססת בין היתר על חוות דעת משפטית של עו"ד יצחק הדרי, ראש ועדת המסים בלשכת עורכי הדין, שלפיה "מדובר בפגיעה לא מידתית בזכות הקניין ובפגיעה בערך השוויון ובשוויון החלוקתי". הדרי טוען כי המס "יוטל רק על מגזר צר מאוד של שכירים בכירים שמעסיקיהם לא יסכימו שימירו משכורותיהם בדמי שירות של חברות בבעלותם, כלומר רק על שכירים בכירים במוסדות ציבוריים".



לדעת הדרי, חוק ביטוח לאומי נועד להשגת מטרות סוציאליות לטובת המבוטחים, ולא להטלת מס הכנסה - ולכן אין בו מכלול הוראות שקיימות בפקודת מס הכנסה ונועדו להשיג שוויון חלוקתי. לדבריו, קיימת חלופה "עדיפה לאין ערוך": "העלאת המס השולי לעשירון העליון ב-1% או אף פחות, או ביטול חלק מהפחתות המס המתוכננות".



לפי העתירה, תוספת דמי הביטוח הלאומי שישלם מבוטח שמשתכר 61.5 אלף שקל בחודש תהווה כ-6% מהכנסתו, ואולם מי שמשתכר כ-100 אלף שקל בחודש יישא בנטל נוסף נמוך יותר - בשיעור של 4% מהכנסתו; ומי ששכרו 200 אלף שקל בחודש יישא בנטל נוסף של 2% בלבד. הדרי מוסיף כי מאחר שדמי הביטוח הלאומי מוטלים על בסיס שנתי, הגדלתם בתחילת אוגוסט תביא להטלת מס רטרואקטיווי מתחילת 2009.



מהם סיכויי העתירה? לדברי הדרי, קבלתה אמנם תחייב לבטל חקיקה של הכנסת, עניין שבג"ץ אינו אוהב להתערב בו, אך "יכול להיות שלבג"ץ יהיה אומץ להתערב, או שתוך כדי הדיון משרד האוצר יחליט ליזום ביטול של החוק והחלפתו בהעלאה זעירה של המס השולי".



עיוות מס



נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח ראובן שיף, אמר כי בעקבות הכפלת תקרת הגבייה נהפך המס השולי בישראלי לאחד הגבוהים במדינות oecd. לדברי שיף, "המוסד לביטוח לאומי הוא מוסד שמהותו סוציאלית. מטרתו אינה לגבות מס מאזרחי המדינה. לזה יש את רשות המסים".



קינן אמרה: "פורום cfo הוביל את המאבק נגד ביטול התקרות גם ב-2002. הטענה היתה שהמהלך לא יכניס למדינה אף לא שקל אחד, מכיוון שמקבלי השכר הגבוה יבחרו בחלופה של פתיחת חברות מלאכותיות. ואכן, המהלך ההוא התגלה ככישלון חרוץ של המדינה - אף שגם אז נטען ברשות המסים כי ייבדק אם חברות הוקמו באופן מלאכותי. כמו אז, גם כיום לאמירה אין שום יסוד. המדינה אינה יכולה לבדוק כל חברה שקמה".



רו"ח רוני קריה, שותף בחטיבת המס בפירמת ראיית החשבון והייעוץ deloitte בריטמן אלמגור זהר, אמר כי המשרד קיבל כבר אתמול בקשות רבות של לקוחות לפתוח חברות. עו"ד ורו"ח רמי אריה אמר כי גם לחברות המעסיקות כדאי שעובדיהן בעלי השכר הגבוה יפתחו חברות. לדבריו, "החברות מוכנות לגלגל חלק מהחיסכון לטובת השכיר כדי לחסוך גם לעצמן את תשלומי המעביד לביטוח הלאומי, בגובה כ-5.5%".



רו"ח יזהר קנה, שותף מנהל במשרד רואי החשבון פאהן קנה ושות' grant thornton, אמר כי הקמת חברות עשויה להותיר את המדינה קירחת מכאן ומכאן. לדבריו, לעתים עובדים בעלי שכר גבוה אינם זקוקים לכל או לרוב משכורתם באופן שוטף, "ומשיכת השכר הגבוה היא עניין של הרגל". במקרה כזה, לדברי קנה, אם הכסף יישאר בקופת החברה שיקים העובד, רשויות המס יפסידו את המס עליו.