>> ישראל וארה"ב נמצאות כיום בעיצומה של אחת ממריבות הזוג הנשוי שאותן ניהלו לאורך השנים, כולל התפרצויות נוסח "אני לא מוכנה לספוג יותר את השטויות שלך", מצד בכירי ממשל אובמה לעבר מנהיגים יהודיים-אמריקאיים. וכן, זאת לא תהיה מריבה ישראלית-אמריקאית אמיתית בלי האשמות ישראליות, כי יועציו היהודים של אובמה הם "יהודים אחוזי שנאה עצמית", שפותרים את משבר הזהות שלהם באמצעות הענשת ישראל.
מאחר שכבר צפיתי במחזה הזה בעבר ומכיוון שאני מכיר את שתי המשפחות, הייתי רוצה להציע קצת ייעוץ בחינם.
הנה מה שהישראלים צריכים להבין: הנשיא אובמה אינו חריג או סהרורי בכל הנוגע לדרישותיו מישראל. הקריאה של אובמה להקפאת הבנייה בהתנחלויות משקפת את היחס כלפי ישראל, שנבנה באמריקה במשך זמן רב. במשך 40 השנים האחרונות, שורה של ממשלות ישראליות הטעו, ביצעו מניפולציות או הצליחו לשכנע נשיאים אמריקאים נאיווים כי אם ישראל מנהלת משא ומתן על ויתור על חלק ניכר מהשטחים, אין טעם לריב על התנחלויות "לא חשובות" או על שטחים קטנים. במקביל, מתנחלים ישראלים נגסו ביותר ויותר משטחי הגדה המערבית והעמיסו נטל מוסרי, ביטחוני וכלכלי עצום על ישראל ועל בעלות בריתה.
כפי שברדלי ברסטון כתב בשבוע שעבר: "תנועת ההתנחלויות עלתה לישראל כ-100 מיליארד דולר... המוסר הכפול שבמשך עשורים העניק הטבות למתנחלים באמצעות דיור זול, שירותים חברתיים מסובסדים בכבדות ועין עיוורת בכל הנוגע להיתרי בנייה, עם טיפול של כפפות משי בנוגע לאלימות נגד פלסטינים ורכושם, איפשר למתנחלים ולאדריכלי ההתנחלויות לעוות ולעקם בחשאי נוהלי בנייה, הוראות צבאיות וצווים ממשלתיים, במטרה להגדיל את ההתנחלויות ולחסום את הבנייה, החקלאות והגישה לתעסוקה של הפלסטינים, וניטרלו באופן יעיל מהלכים שנועדו לעודד את תהליך השלום".
במשך שנים, במקום להפציר בישראל להפסיק את התנהגותה הפוגענית, ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים בארה"ב ואנשי הלובי הפרו-ישראלי השתמשו בהשפעתם כדי להגן על ישראל בכל מחיר מפני לחצים אמריקאיים בנושא זה, וכדי להניא בכירים אמריקאים ודיפלומטים מלהתבטא נגד ההתנחלויות. כולם בוושינגטון יודעים זאת, ולרבים - אנשים שאכפת להם מישראל - נמאס.
ראש המשרד של ה"ניו יורק טיימס" בירושלים, אית'ן ברונר, הצליח ללכוד את יהירותם של המתנחלים בשבוע שעבר, כאשר ציטט את רבי יגאל שנדורפי, מנהל ישיבה בהתנחלות נחליאל, שקרא לברק אובמה במהלך נאום "הערבי ההוא שהאמריקאים קוראים לו נשיא".
בלי הטחות אשמה היסטוריות
כך שכאשר אובמה קורא בפירוש להקפאת ההתנחלויות, הוא מבטא בפועל קונצנזוס רחב בקונגרס, בפנטגון ובקרב אמריקאים רבים, כולל יהודים. "הארץ" ציטט את ראש הממשלה בנימין נתניהו, לאחר שקרא לשניים מיועציו של אובמה, שלחצו עליו להקפיא את הבנייה בהתנחלויות, "יהודים אחוזי שנאה עצמית". דוברו של ביבי מכחיש שאמר זאת. אני מקווה שהוא אכן דובר אמת. כשאתה צריך להתבטא כך באמת - באמת אזלה לך התחמושת.
אך מה בנוגע לאובמה? הוא לא צריך להתנצל כלל ועיקר, מבחינת מדיניותו. הנשיא עובד על עסקה שבמסגרתה ישראל תסכים להקפאה אמיתית של הבנייה בהתנחלויות, הפלסטינים יילחמו בטרור ומדינות ערב יחלו לבצע נורמליזציה של היחסים בינן לישראל - כולל ויזות לישראלים, משלחות סחר, ביקורים של כלי תקשורת ונחיתת טיסות של אל על. אם הנשיא יוכל לעשות זאת, כולם ירוויחו. אך בעתיד, אם שיחות השלום יתחדשו, ישנן כמה נקודות סגנוניות שעליהן אובמה צריך להקפיד.
אחת מהן היא: אל תיכנסו להטחות אשמה היסטורית הדדית בסכסוך, מהסוג שנאום קהיר לקה בהן. הפלסטינים לא מאמינים שהם האשמים בבעיה; וכך גם הישראלים. חבר שלי, פרופסור ישראלי דתי, היטיב לנסח: "אנשים ייתנו הרבה אם הם חושבים שהם לא אשמים. אמא שלי אומרת לי: 'תראה, אני מוכנה לוותר על ירושלים, אבל אל תגידו לי שאני התחלתי".
הנקודה השנייה היא: לישראל יש אויבים אמיתיים. נשיא איראן אומר שהשואה היא מיתוס, שישראל צריכה להימחות מעל המפה. הוא גם מנסה לבנות פצצה גרעינית. ישראל נסוגה מדרום לבנון ועזה חד-צדדית. הנסיגה לא היתה נקייה, אך היא יצאה לפועל. והדבר הראשון שישראל קיבלה הוא מטח טילים. הישראלים הם כמו רוב האנשים: הם מקשיבים עם הבטן. אם מתחברים אליהם דרך תחושת הבטן, אפשר להגיע לכל מקום. אם לא מתחברים ככה, אי אפשר להוביל אותם לשום מקום.
השורה התחתונה: הישראלים צריכים להבין שזהו אינו ממשל בוש, שבו הם קיבלו כרטיס פתוח לבית הלבן. יש להם בעיה אמיתית עם אמריקה בנוגע להתנחלויות. אובמה צריך להבין כי בענייני ערבים-ישראלים, כמה שפחות אומרים וכמה שיותר עושים - יותר טוב. כל מלה בסכסוך הזה היא בעלת היסטוריה משלה. עשו את העסקה - הקפאת ההתנחלויות בתמורה לנורמליזציה מסוימת - ופריצת הדרך כבר תדבר בעבורכם.
הכותב הוא פרשן בכיר ב"ניו יורק טיימס"
ישראל וארה"ב רבות כמו זוג נשוי
תומס פרידמן
3.8.2009 / 7:07