שופטים רחמנים? לא כשהנאשם הוא עו"ד

>> השופטים בישראל אולי רחמנים, אבל לא כשהנאשמים מולם הם עורכי דין. נתוני מאגר גזרי הדין "נבו ענישה" בעבירת גניבה בידי מורשה מעידים על מגמה של חומרה מיוחדת שבה נוקטים בתי המשפט כאשר הנאשמים הם עורכי דין שגזלו כספים מלקוחותיהם.



מדובר בעבירה בחוק העונשין שנועדה לטפל בעבירות כגון גניבת כספים ממעטפות על ידי עובדים ברשות הדואר או מעשים דומים. בצד זאת עושה הפרקליטות שימוש בעבירה זו גם נגד עורכי דין השולחים ידם בכספי עזבונות או בחשבונות שמוחזקים בידם בנאמנות.

בדרך כלל כאשר עורכי דין שולחים ידם בכספי הלקוחות מדובר בסכומים גבוהים במיוחד של מיליוני שקלים ולעתים אף יותר. השופטים, שרבים מהם מגיעים משורות עורכי הדין ופוגשים בעורכי דין כחלק משגרת עבודתם, נוקטים בגישה של "חושך שבטו שונא בנו".







גרף רמת הענישה בעבירת גניבה בידי מורשה המבוסס על נתוני "נבו ענישה" מראה שלושה עונשים חריגים ובולטים במיוחד - עורך הדין ידין מכנס שנידון לשבע שנות מאסר על ידי השופט ג'ורג' קרא ועונשו הומתק בעליון לחמש וחצי שנות מאסר לאחר שהורשע בגניבת כספי עזבונות. עו"ד יונתן מילר נידון לשלוש וחצי שנות מאסר בפועל ועו"ד פנחס נרקיס נידון לארבע שנות מאסר בפועל.



בהשוואה לענישה החמורה של עורכי הדין ניתן לראות כי גנבים אחרים נחלצים במקרה זה עם עונשים של עבודות שירות או עונשי מאסר על תנאי בלבד.