איך זה קרה לו? איך אביגדור ליברמן, אולי האיש הזהיר ביותר בהיסטוריה של הפוליטיקה הישראלית, הגיע למצב בו משטרת ישראל ממליצה להגיש נגדו כתב אישום כה חריף? הכל בגלל טעות אנוש. בגלל צרור מסמכים מסוים, שנשכח על ידי ליברמן במשרד מסוים, התגלגל אל שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה והביא להמלצות החד משמעיות של המשטרה.
מ-1996, אז מונה לתפקיד מנכ"ל משרד רה"מ, התנהלו נגד ליברמן חקירות משטרה רבות. כולן הסתיימו בלא כלום. הוא נחשד בקבלת שוחד מאיש העסקים דוד אפל, בבחישה במינויו של רוני בר-און לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, בזיוף פרוטוקולים של רשות השידור ועוד. את כל אלה צלח ליברמן בלי שריטה, ולא פחות חשוב: עם תוספת קבועה של מנדטים.
המשטרה: להעמיד את שר החוץ, אביגדור ליברמן, לדין
בשנים בהן הסתגל למעמדו כנחקר סדרתי, אימץ ליברמן דפוס התנהגות מבוקר, כמעט פרנואידי: הוא החליף מספרי טלפון בקצב מסחרר, שלף את הבטרייה מהמכשיר במהלך פגישות אישיות, מידר חלק מסביבתו הקרובה לפני נסיעות לחו"ל ועוד. ליברמן גם נהג לנופף בקשריו הענפים במשטרה. מדי פעם, כשפגש חבר קרוב, נהג ליברמן ללחוש: "יש לי מידע שהם (המשטרה) יושבים עליך. תיזהר. אל תדבר בפלאפון". אחד מחבריו שזכה לאזהרה, סיפר שהתקשה לישון במשך לילות.
בשנת 99', כשליברמן התמודד לראשונה לכנסת, נסעתי אתו לסיור בצפון הארץ.
ליברמן שפרש בסוף שנת 97' בקול רעש גדול ממשרד ראש הממשלה ופנה לעסקים פרטים בינלאומיים, הדיף אז ריח של מתעשר חדש. הוא מצץ סיגרים, החזיק משרד מפואר ונוצץ בירושלים והיה מצויד בוולבו חדשה ומאובזרת ובנהג צעיר ושתקן למדי בשם איגור שניידר.
באותה תקופה, ניהלה נגדו היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות חקירה סמויה. בין היתר, בחשד לכך שהוא קשור לגורמי פשיעה מברית המועצות לשעבר. במהלך נסיעתנו לצפון, ליברמן לא הפסיק לדבר בטלפון. ברוסית ובעברית. לאחר אחת השיחות, הסתובב אליי ואמר: "זה היה סגן ניצב מאגף החקירות, אני יודע כל מה שהולך שם". מאוחר יותר אמר לי שהוא תמיד יודע אילו חקירות מתנהלות נגדו וכי הוא מחזיק רשת של מדליפים מבין לובשי המדים הכחולים.
כמה חודשים חלפו, וליברמן הפתיע שוב כשהצליח להכניס ארבעה מנדטים לכנסת. שנתיים לאחר מכן, הוא כבר כיהן כשר התשתיות בממשלת שרון. במקביל לעלייה המטאורית בסולם הדרגות הפוליטי, המשיך ליברמן, כך על פי הספר עב הכרס שהעבירה אתמול היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, לנהל מערכת עסקית משומנת שהניבה לו, על פי החשד, רווחים של מיליוני דולרים.
עורכת הדין הקפריסאית
יריית הפתיחה להמלצות שהגישה אתמול המשטרה ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, היתה חבילת מסמכים שנשלחה מקפריסין אל פרקליטו של ליברמן בשלהי שנת 2001. צרור המסמכים הזה נשכח על ידי ליברמן, הזהיר כל כך בדרך כלל, במשרד מסוים מאוד במרכז הארץ (ראו ידיעה בעמוד 5). טעות אנוש זו התבררה כהרת גורל מבחינתו: בשנת 2006 חבילת המסמכים מצאה את דרכה, ביוזמתם של מתווכים שונים, היישר אל שולחנו של היועץ מזוז, שהורה למשטרה לפתוח בחקירה נוספת נגד אביגדור ליברמן.
המסמכים, הכתובים בשפה האנגלית, הכילו דפי חשבון פרטיים של ליברמן וחשבונות של חברות מסחריות שנוהלו בבנק "פופולר" בקפריסין. התנועות השונות בדפי החשבון נרשמו בשנת 2001 - במקביל לכהונת ליברמן כחבר כנסת וכשר התשתיות בממשלת שרון.
צרור המסמכים המחשיד נשלח בנובמבר 2001 על ידי מנהלת משרד עורכי הדין הקפריסאי "אנדראוס נאוקלסוס", דניאלה מאוריציוס, אל פרקליטו של ליברמן, עו"ד יואב מני. המסמכים גוללו בין השאר תנועות בחשבונה של חברה קפריסאית עלומה בשם "mountain view assets". במאי 2001 הועברו לחברה זו 500 אלף דולר מחברת "mcg holding", השייכת לאיש העסקים ומקורבו של ליברמן - מיכאל צ'רנוי.
עו"ד יעקב וינרוט, המייצג את צ'רנוי, סיפר ל"מוסף הארץ" שחשף את הפרשה כי לקוחו העביר את הכסף לחברה הקפריסאית בתמורה ל"עסקת יין". בסוף מארס 2001, חודש בלבד לפני אותה עסקת היין, נחשפה בתקשורת החקירה הסמויה נגד צ'רנוי בחשד לקבלת דבר במרמה בעת רכישת מניות בזק. חקירה שהבשילה בהמשך לכתב אישום. ליברמן נחלץ אז להגנת חברו הטוב, טען ש"פשעו היחיד הוא שהצליח בחיים", והודיע שהוא סומך על צ'רנוי יותר "מאשר על יושרם של כל ראשי אגף החקירות ביחד". בשאילתה שהגיש לשר לביטחון פנים, דרש אז ליברמן לדעת כמה כסף הושקע בחקירת צ'רנוי.
בהמשך, עד אוקטובר 2001, התרוקן כמעט כל החשבון של חברת "mountain view assets". רוב הכסף שהופקד בו הועבר למקורבי ליברמן ונרשם כהלוואות או כהחזרי הלוואות.
עסקה נוספת, שנחשפה אף היא לראשונה ב"מוסף הארץ", עוררה גם כן את חשד המשטרה. באוגוסט 2001 העבירה החברה האוסטרית "פלצ'ק", שבבעלות איש העסקים היהודי מרטין שלאף, כ-650 אלף דולר לחברה הקפריסאית "trasimeno". חברה שעל פי חשד המשטרה נשלטה אז בידי ליברמן. "טראסימנו", או בשמה הקודם "נתיב אל המזרח", אותה הקים ליברמן ב-1998, עסקה בעיקר בסחר בעץ. אחד האנשים שמופיע באופן תדיר כמי שמושך כסף מהחשבון של "trasimeno" היה איגור שניידר, הנהג של ליברמן. אדם אחר שמשך מאות אלפי דולרים מחשבון החברה, הוא גרשון טרסטמן, איש רוח, משורר ושכנו הקרוב של ליברמן מההתנחלות נוקדים.
בחקירותיו במשטרה טען ליברמן כי מיד לאחר שמונה לשר התשתיות בשנת 2001 מכר את כל אחזקותיו בחברת "trasimeno" לידידו הטוב, יוסף שולדינר המנוח, בעבר ראש הקהילה היהודית באנטוורפן. "אין לי קשר לחברות האלה יותר", טען ליברמן בפני חוקריו שוב ושוב. אך מאות מסמכים שנתפסו בהמשך החקירה במשרדו של עו"ד מני, כמו גם חיקור דין מוצלח שערכה המשטרה בקפריסין, חיזקו את החשדות כי שולדינר, כמו גם הנהג שניידר והמשורר טרסטמן, שימשו אנשי קש. ומי שניצח על התזמורת הזו ושלט ביד רמה בפעילות העסקית הבינלאומית של החברות הקפריסאיות, הוא לא אחר מליברמן.
"תמנון רב זרועות"
גורמים המעורבים בחקירה ציינו לאחרונה כי דניאלה מאוריציוס, מנהלת משרד עורכי הדין הקפריסאי שבו על פי החשד נוהלו חשבונותיו של ליברמן, נחשבת לעדת מפתח משמעותית מאוד בפרשה וכי גרסאותיה לא מיטיבות בהכרח את מצבם של שר החוץ ומקורביו. כמו כן, חושדת המשטרה כי ליברמן שלח ידו בשבתו בתפקידים ממלכתיים בשלל עסקים בינלאומיים בהם: עסקי עץ, מזון, מחצבים ועוד. "מדובר בתמנון רב זרועות", אמר כבר לפני כשנה אחד מחוקרי ליברמן, "לא האמנו שנגיע כל כך רחוק בחקירה הזו".
ליברמן שקל לאחרונה לתגבר את הצוות המשפטי שלו לקראת השימוע הצפוי (אם יבחר ללכת לשימוע), למרות שהוא מעריך כי הפרקליטות תגיש נגדו לבסוף כתב אישום. במקרה כזה, ליברמן לא מתכוון לעזוב את ממשלת נתניהו והוא שוקל להפקיד את תיק החוץ למשמורת בידיו של ראש הממשלה נתניהו, או להעביר אותו לשר התשתיות עוזי לנדאו.
בשבועות האחרונים אמר ליברמן לחבריו כי גם מהתיק הזה: "לא ייצא כלום". מנגד, חוקרי המשטרה והפרקליטים שמלווים את התיק סבורים שהצליחו לגבש תשתית ראייתית איתנה, ששר החוץ יתקשה הפעם להיחלץ ממנה.
אביגדור ליברמן - המסמכים שהפילו את הזהיר שבפוליטיקאים
גידי וייץ
3.8.2009 / 10:42