ברשות ניירות ערך רוצים להטיל פיקוח על חברות הפורקס; רפי כהן ומשה וסרמן: "מברכים על המהלך"

ברשות ניירות ערך סימנו את חדרי עסקות המט"ח (forex)- חדרי עסקות פרטיות שאינן בנקים - כיעד הפיקוח הבא - כך על פי הצעת חוק שהעלתה הרשות. ההצעה המקורית עלתה בחודש מאי וניתנו לציבור חודש וחצי להגיב וכעת מעלה הרשות את ההצעה המתוקנת.



ביום רביעי הקרוב צפויים כמה ממנהלי חברות המט"ח הפרטיות להיפגש במטרה ללמוד את הצעת החוק. מנכ"ל מט"ח 24, רפי כהן, אמר ל-themarker: "אנחנו מברכים על יוזמה להסדרת השוק וחושבים שהדבר ישרת את ציבור המשקיעים ואת החברות. שוק מוסדר ודרישה להון עצמי יעשו רק טוב מאחר וזה ימנע מגורמים אחרים להכנס לשוק". כהן מדגיש כי החברות הגדולות בשוק מנהלות מסחר הוגן, ישר ואחראי ואף עומדות בקשר ישיר עם הרשות להלבנת הון בישראל. "לאחר שש שנים בשוק לא ראינו שום דבר שהעיב על פעילותנו" אמר כהן.



מנכ"ל איזי פורקס, משה וסרמן, אמר ל-themarker כי "רגולציה היא דבר מבורך, היא מתרחשת בכל העולם וחשובה גם בהיבט הצרכני. עוד לפני שנולדו הידיעות על הצעת החוק החדשה, פניתי ליו"ר רשות ניירות ערך והצעתי לו לקדם את נושא הרגולציה. כיום אנו עובדים תחת רגולציה בארה"ב, אירופה, אוסטרליה ואסיה ואין מניעה שגם בישראל".



כיום קובע חוק ניירות ערך כי "לא יפתח אדם ולא ינהל בורסה לניירות ערך אלא ברישיון מאת שר האוצר שניתן לאחר התייעצות עם הרשות". כיום רק הבורסה לניירות ערך מחזיקה ברישיון. עם זאת, ברשות טוענים כי במקביל התפתחו בעולם לאורך השנים זירות מסחר נוספות על הבורסות המוסדרות. הפעילות בזירות מסחר אלה צברה תאוצה בעשורים האחרונים ובמקרים רבים היקף הפעילות במתכונת זו עולה על היקף הפעילות המתבצע בבורסות המוסדרות. ברשות סבורים כי רמת הרגולציה על פעילות זו בעולם נמוכה באופן יחסי לזו החלה על בורסות.



בישראל מתקיימת פעילות ענפה במט"ח ונגזריו המתבצעת במתכונת זו. מרבית הפעילות מתבצעת במסגרת הבנקים תוך שפעילות זו מפוקחת ע"י בנק ישראל באמצעות המפקח על הבנקים. בנוסף לפעילות זו, פועלות בישראל זירות המאפשרות למשקיעים לסחור מול מפעילי הזירה (דילרים) בנכסים פיננסיים שונים (נגזרי מט"ח, מדדים, סחורות וכו'). עיקר הפעילות בזירות אלו מתבצע על ידי משקיעים הפועלים בהיקפים כספיים נמוכים. הופעתן של זירות אלה היא פועל יוצא של התפתחות האינטרנט והאפשרות לקיים מסחר אלקטרוני באמצעותו. נכון להיום נגישות לציבור הישראלי עשרות זירות, ביניהן כעשרים מקומיות, כאשר הפעילות המתקיימת בהן אינה זוכה למענה ברור בדין הקיים. מצב חוקי זה אינו מצב רצוי ומן הראוי לקבוע הסדרה לגבי זירות אלו. הצורך בחקיקה בנושא מתחזק לאור העובדה שבישראל אין חקיקה המסדירה את פעילותם של יחידים וחברות כברוקר-דילר, בניגוד למצב בארצות הברית ובאירופה.



"חשש להתנהלות בחוסר הגינות"



בשל פוטנציאל ניגוד עניינים המובנה באופן פעילותן של זירות המסחר, קיים חשש שאופן גיוס הלקוחות והתנהלות המסחר בזירות יתנהל בחוסר הגינות, במובן זה שמשקיעים בזירות אלו לא יקבלו מידע מספיק לצורך קבלת החלטת השקעה מושכלת ושכללי המסחר בזירה לא יספקו הגנה נאותה לסוחרים בה. בנוסף, הואיל והמשקיעים נדרשים להפקיד מראש כספים בידי הזירה, יש להגן על כספים אלו. בשל ההיקף הגדל וההולך של פעילות המסחר בזירות אלו, ישנה דחיפות בהסדרת הנושא.



ברשות מסבירים כי כספים אלה אינם מופקדים בחשבון נאמנות אלא בחשבונות הנמצאים בשליטתם המלאה של מפעילי הזירה כאשר דרך השימוש בכספים אלה אינה מפוקחת ע"י גורם כלשהו. בדרך כלל אף לא נשמרת ההפרדה בין כספי לקוחות שונים בזירה. מצב דברים זה עלול לאפשר לגורמים השולטים בכספי הלקוחות לעשות בו כרצונם, תוך הגברת הסיכון לציבור המשקיעים במידה ויעשה שימוש לא מושכל בכספים אלו.



הפתרון: רישיון



הפתרון שמציעה הרשות הוא מתן רישיון לכל חברה. ברישיון יצויינו התחומים בהם היא רשאית לעסוק והמשקיעים מולם היא רשאית לפעול. הרישיון שיוענק לזירה יתייחס לניירות הערך העונים לתנאים אשר ייקבעו ברישיון.



כתנאי למתן הרישיון, זירת סוחר לחשבון עצמו תידרש להוכיח איתנות פיננסית בעזרת קיום הון עצמי מזערי, פיקדון ונכסים נזילים; כן תצטרך להחזיק בביטוח מתאים ותידרש לעמוד בכללים שייקבעו בתקנות לעניין אופן הטיפול בכספי לקוחותיה. בנוסף, תידרש להוכיח עמידתה בתנאים טכניים, מחשוביים לצורך מילוי חובותיה. כמו כן יוטלו על הזירות חובות דיווח לציבור ולרשות, בין השאר כדי ליצור עליהן תשתית פיקוחית.