שטיגליץ: "ההערכות על סיום המיתון - מוקדמות מדי"

הכלכלן האמריקאי מאוניברסיטת קולומביה וחתן פרס נובל לכלכלה ג'וזף שטיגליץ העריך כי ההערכות בדבר סיומו הקרוב של המיתון בארה"ב הן מוקדמות מדי, וכי קיימת סכנה רצינית לכך שהכלכלה האמריקאית תסבול מחולשה לאורך זמן, בדומה לכלכלת ארה"ב בתקופת השפל הכלכלי הגדול ולכלכלת יפן במהלך שני העשורים האחרונים.

"למרות שנרשמה התאוששות מסוימת יש הרבה סיבות להיות מודאגים, הרבה סיבות להעריך ששיעור האבטלה ימשיך לעלות, וכל עוד זהו המצב, קשה להאמין שצפויה התאוששות איתנה", אמר שטיגליץ אתמול בראיון לרשת הטלוויזיה ABC.

לדבריו, יש מספר סיבות לכך שההערכות בדבר התאוששות איתנה של הכלכלה הן מוקדמות מדי, בהן חשש לחולשה בשוק הנדל"ן המסחרי, גירעונות עצומים של המדינות בארה"ב אשר עלולים לגרור פיטורים נוספים, הסיום הקרוב של תשלומי דמי אבטלה לרבים בארה"ב, וחולשה כלכלית של שותפות סחר גדולות של ארה"ב, אשר תפגע בביקוש.

"גם אם שוק הדיור יתייצב, יש בעיות בשוק הנדל"ן המסחרי. מיליוני אמריקאים עלולים לעמוד בפני עיקול בתיהם, במיוחד אם שיעור האבטלה יישאר גבוה", אמר שטיגליץ. "הצריכה הפרטית צפויה להישאר חלשה, וכל עוד הצריכה הפרטית תהיה חלשה, ההשקעות יישארו חלשות. הרבה בעיות מחוץ לארה"ב צפויות לגרום כך שהייצוא מארה"ב יישאר חלש", הוסיף.

"כלכלת ארה"ב עדיין עומדת בפני סכנה לחולשה מתמשכת בעקבות התפוצצות בועת האשראי", אמר שטיגליץ. לדבריו, הכלכלנים וקובעי המדיניות שצופים התאוששות מהירה של הכלכלה מבלבלים בין הסוף הטכני של המיתון לבין התאוששות איתנה של הכלכלה. "תהיה זו טעות לומר כי משום שחלפה התחושה של נפילה חופשית של הכלכלה, אנחנו נמצאים בדרך להתאוששות", הוסיף שטיגליץ. לדבריו, קיימת סבירות נמוכה ביותר לכך ששוק התעסוקה יתאושש בזמן הקרוב, ולכן אמריקאים רבים ימשיכו להרגיש את המיתון גם אם התוצר המקומי הגולמי (GDP) יחזור לצמוח.

שטיגליץ הוסיף כי השנים הקרובות עשויות להתאפיין בצמיחה חלשה. עקב כך, הממשל בארה"ב צריך לתכנן תוכניות תמריצים כלכליים נוספות אשר יתמקדו בשיפורים בתחומי הטכנולוגיה, החינוך והתשתיות. לדבריו, השקעות אלו יניבו תשואה גבוהה יותר בטווח הארוך מאשר החזרי או הקלות מס.

התחזית הפסימית של שטיגליץ באה על רקע תחזיות אופטימיות לפיהן צפויה בקרוב התאוששות כלכלית, שהשמיעו באחרונה שר האוצר של ארה"ב, טימותי גייתנר, יועצו הכלכלי הבכיר של הנשיא בר אובמה, לורנס סאמרס, ויו"ר הבנק הפדרלי לשעבר, אלן גרינספן.

שטיגליץ, אשר נחשב לאחד ממבקריו הבולטים ביותר של "קונצנזוס ואשיגנטון", מונה בשנת 1997 לתפקיד הכלכלן הראשי של הבנק העולמי לאחר פטירתו של מיכאל ברונו, נגיד בנק ישראל לשעבר שהיה גם הכלכלן הראשי של הבנק העולמי. זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד, פרץ המשבר הפיננסי בדרום מזרח אסיה ואחריו ברוסיה.

בעקבות המשבר הכלכלי שפקד את "הנמרים האסיאתים", החל שטיגליץ להשמיע ביקורת הולכת וגוברת כלפי קרן המטבע הבין לאומית ומשרד האוצר האמריקאי. בשלהי 1999, אחרי סדרה של התבטאויות וראיונות לתקשורת, שבהם הביע הבנה למניעיהם של המפגינים נגד הגלובליזציה, הודח שטיגליץ מהבנק העולמי.

שטיגליץ זכה ב-2001 בפרס נובל לכלכלה על עבודתו המנתחת כיצד גישה בלתי אחידה למידע גורמת לתפקוד לקוי של שווקים, בהפחיתה את יכולתם של בני האדם לקבל החלטות רציונליות.