נסגר תיק החקירה נגד יעקב בורדגו ו-16 חשודים נוספים בפרשת השחיתות במפעל הפיס - כך דווח הערב בערוץ 10.
פרשת מפעל הפיס התפוצצה באביב 2008 כאשר היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (יאחב"ל) עצרה מספר משווקי פיס אזוריים שלפי החשד שילמו לעו"ד ברדוגו ולחברו, פעיל הליכוד גמליאל (גומא) חסין, כדי שהללו יפעלו להסדיר עבורם את הזכייה במכרז. אחד החשדות היה שברדוגו וחסין שימשו כצינורות להעברת כספי שוחד לצמרת מפעל הפיס.
לפרשה היה פרק נוסף, עסיסי יותר: במהלך חקירת המשטרה טענה חן אורן, המזכירה המשותפת של ברדוגו וחסין, שב-2005 הוטרדה מינית על ידי ברדוגו. ברדוגו הכחיש את הטענות בתוקף, והמשטרה בדקה את טענותיו על כך שחסין ואורן סחטו אותו כדי להגדיל את חלקו של חסין ברווחי העמלות.
בגיל 25 התמנה בן טיפוחיו המוכשר של דוד לוי לתפקיד מנכ"ל המרכז לשלטון המקומי, אחר כך קודם לתפקיד מנכ"ל החברה למשק וכלכלה והספיק גם לנהל מטעמו של לוי את המשא ומתן עם הפלסטינים. בגיל 32 המשיך להקדים את בני דורו בצעד וחצי כשמונה למשרה הנחשקת של מנכ"ל מפעל הפיס.
אחד מחבריו הקרובים הוא אפל, בעבר מעמודי התווך של מחנה לוי בליכוד, שאף פעל יחד עם אחרים למנותו לתפקיד מנכ"ל מפעל הפיס. ב-2003, כשאפל הסתבך בחקירות משטרה בחשד למתן שוחד לקודקודי השלטון, ביניהם שרון ואולמרט, הוזמן גם ברדוגו להעיד במשטרה. בחקירה נשאל ברדוגו אם סייע, בשבתו במפעל הפיס, לאפל בקידום פרויקט האי היווני. כשהחוקר שאל אם שוחח עם ברק ורמון, על פי בקשת אפל, באשר לאירוח ומפגש עם משלחת תת שר החוץ היווני במהלך ביקורו בארץ בינואר 99', ענה ברדוגו בפרפרזה בלתי נשכחת על המוטו של שמעון פרס: "יתכן שכן ויתכן שלא". הוא הכחיש שקיבל תשלומים כלשהם מאפל, וכשהושמעו לו שיחות שמהן עלתה נכונותו לסייע לאפל בפרויקט האי היווני הסביר: "עזרתי לו בתור חבר וללא שום אינטרס".
ברדוגו פרש ממפעל הפיס בשנת 2000 בטונים צורמים, ומאוחר יותר נפתחה נגדו חקירה בנוגע לחשדות מהתקופה שבה כיהן כמנכ"ל החברה למשק וכלכלה, אך זו נסגרה. לאחר שעזב את השירות הציבורי החליק בטבעיות לעסקים פרטיים. הוא שימש כיועץ של קבוצת דנקנר ומאוחר יותר פתח משרד עצמאי בבניין המשרדים הנוצץ "בית גיבור" ברמת גן. אחד מלקוחותיו הבולטים היה איל ההימורים שלאף, שהזרים לו דרך חברותיו השונות תשלומים גבוהים, בין היתר בתמורה לקידום מיזם הקזינו הצף באילת. הוא גם תיווך בעסקת מכירת הווילה היוקרתית של שלאף בהרצליה פיתוח, וכן בעסקה בין שלאף וקזינו אוסטריה לבין קזינו לוטרקי ביוון.
בשנים האלו החל שמו להופיע במדורי הכלכלה לעתים קרובות, אחרי שרכש 12% ממניות העיתון "ג'רוזלם פוסט" ובחן השקעות בשוק ההון. עסקה אחת שלו צדה את העין: ב-2005 רכש את השלד הבורסאי שנותר מחברת הביגוד לילדים סולוג (אחד המעורבים בעסקה היה פרופ' רון שפירא, שהוזכר לאחרונה כמועמד לבית המשפט העליון); כעבור שנה בלבד מכר את כל אחזקותיו בה. כתוצאה משגשוגו השתנו מאוד אורחות חייו: הוא עבר מדירה במודיעין לשכונת המשתלה היוקרתית מול קרית שאול, נהג בב-מ-וו נוצצת וסעד במסעדות יקרות, לבוש במיטב המותגים.
בסוף 2004 יצא מרכז הפיס למכרז הקבוע לצורך בחירת שמונה המשווקים האזוריים של ההגרלות. זכיינות אזורית בפיס נחשבת אטרקטיווית במיוחד מכיוון שהיא מבטיחה 2.5% מתוך כ-400 מיליון שקל הכנסה ממוצעת בכל אזור, מדי שנה.
למכרז ניגשו כ-30 מועמדים, מתוכם עברו לשלב ב' 20, ולבסוף נבחרו שמונה משווקים. שלושה מהם החלו מראשית 2005 לשלשל לכיסו של ברדוגו סכומי עתק: אלון אלרואי, איש עסקים נתנייתי ששימש כראש המטה של שר החוץ סילבן שלום, העביר לחברה לא פחות מ-50% מרווחיו באזור ירושלים; הזכיין באזור גוש דן, חיים גולן, העביר 20% מהרווחים; ורפי דיין, הזכיין באזור חולון-בת ים-ראשון לציון, העביר לברדוגו 25%. עמלות כאלו הופכות את מקבל העמלה למעשה לשותף של הזכיין.
אחד הזכיינים סיפר כיצד ראה את העניין. "הוא השקיע בי לפני המכרז נטו מספר שעות בהכנות לפרזנטציה ובבדיקת התוכנית העסקית", הוא אומר. "אחרי המכרז, כשפניתי אליו במיליון דברים, הוא הבטיח ולא סייע לי בדבר. אין ספק שהיום אני מבין שהאיש עשה עלי סיבוב ולא הגיעה לו אגורה שחוקה מהכספים ששילמתי".
כמה כסף שילמת לו בסך הכל?
"מאות-אלפי שקלים".
ולמה עשית את זה?
"כשאתה מסתובב איתו אתה פוגש אנשים שאתה יכול לראות רק בעיתון או בטלוויזיה. הוא הבטיח לי השתתפות בעסקאות עתידיות שלו, זו הסיבה ששילמתי לו את הכסף" ("בהעדר שם המשווק המעלה כביכול את הטענה לא ניתן להתייחס לדברים", מוסר עורך דינו של ברדוגו בתגובה, "ואולם ברור מדבריו שקיבל מברדוגו ייעוץ מקצועי ברמה גבוהה, לקראת התמודדותו במכרז").
נסגר תיק החקירה נגד יעקב ברדוגו בפרשת השחיתות במפעל הפיס
TheMarker Online
4.8.2009 / 20:45