הקרב על החופש לגלוש ברשת הגיע לישראל

>> המאבק של סלקום בחסימת שיחות סקייפ דרך שירות הגלישה הסלולרית שלה עורר הדים רבים בשבועות האחרונים ועדיין לא הסתיים. הסיבה: דיון זה על נייטרליות רשת כמעט שלא היה קיים בישראל בשנים קודמות - אף שמדי פעם גולשים ישראלים התלוננו על חסימה או הגבלת הגלישה בתוכנות הורדת קבצים (peer to peer).



כל זה השתנה כשחברה ישראלית קטנה בשם פרי-טלקום התחילה להציע תוכנה לשיחות על בסיס רשת הסלולר בעלויות מוזלות ועם מספר גישה ישראלי. פרי-טלקום לא צברה עד כה יותר מ-1,000 לקוחות, אבל בסלקום התקבלה החלטה לחסום ב מרבית חבילות הגלישה כל אפשרות לשיחות voip של סקייפ, פרי-טלקום ושל כל תוכנה דומה אחרת. סלקום הכניסה לחוזים שלה סעיפים שמתירים לה לחסום שיחות כאלה.

פרי-טלקום שיגרה בתגובה תלונה למשרד התקשורת ואחרי כמה דיונים החליט מנכ"ל המשרד, עדן בר טל, להורות על אכיפה מלאה של נייטרליות רשת בישראל, הן ברשתות סלולר והן באינטרנט הקווי הרגיל.



בכך לא נגמר הסיפור. סלקום פנתה למשרד התקשורת בטענה שאין הגדרה חוקית למונח נייטרליות רשת ולכן אין בסיס לדרישות המשרד. על בסיס טיעונים אלה לא יהיה זה מפתיע אם סלקום תגיש בג"ץ בנושא כנגד משרד התקשורת.



נייטרליות רשת (network neutrality) היא מונח נפוץ בשוק התקשורת העולמי בשנים האחרונות. משמעות המושג היא שספקית אינטרנט אינה יכולה להתערב בשימושים ובגלישה של הלקוח שלה. הצורך במונח ?נייטרליות רשת' נולד לאחר שספקיות אינטרנט בעולם הגבילו לקוחות בשימושי אינטרנט שונים, ובעיקר הגבילו את רוחב הפס של לקוחות המורידים קבצים באמצעות תוכנות כמו emule וביטורנט.



הספקיות עשו זאת מאחר שמורידי קבצים יוצרים עומס גדול על תשתית הספקיות ועולים לספקיות כסף רב. התנהגות זו של ספקיות אינטרנט נתפשה כאפליה לרעה של מורידי קבצים והעדפה של גולשים אחרים על פניהם, ומול התנהגות זו עלתה הדרישה להתייחס באופן נייטרלי לכל משתמש ולכל שימוש שהוא עושה ברשת האינטרנט.



המקרה המפורסם ביותר בהקשר זה הוא של חברת הכבלים הגדולה בארה"ב, קומקאסט, שהואשמה ב-2006 על ידי אתרים טכנולוגיים שונים כי היא משבשת במכוון את השימוש ברשת ומקשה על משתפי קבצים להעלות קבצים תקינים. ב-2007 הצטרפה להאשמות סוכנות הידיעות אי-פי. ב-2008 נדרשה לסוגיה רשות התקשורת הפדרלית, ה-fcc, שפתחה בחקירה כנגד קומקאסט.



קומקאסט הודתה לבסוף בהתערבות בתעבורת הרשת וחדלה מכך. על פי עמדת fcc, אחת הבעיות בפרשה היא לא החסימה עצמה אלא חוסר השקיפות לגביה. במקרה אחר קנס ה-fcc את ספקית האינטרנט madison river בשל חסימת שימוש בתוכנות voip. מלבד ארה"ב, האיחוד האירופי הורה גם הוא על נייטרליות רשת.



נייטרליות הרשת מגיעה לסלולר



בשנה האחרונה הגיעה סוגיית נייטרליות הרשת גם לחברות הסלולר בעולם. חברות סלולר הן למעשה גם ספקיות אינטרנט סלולרי באמצעות הדור השלישי והגלישה הסלולרית שהולכת וצוברת תאוצה. חברות הסלולר החלו לחסום שימושים שונים ואפליקציות שונות בגלישה הסלולרית ובעיקר תוכנות של שיחות מבוססות voip ובראשן סקייפ. חברות הסלולר חוששות שצרכנים, על בסיס חבילת הגלישה שהם רוכשים, יבצעו שיחות טלפון באמצעות סקייפ ולא באמצעות הרשת שלהן.



שאלת סקייפ היא דילמה שכל ספקית סלולר בעולם המערבי נתקלת בה. כי מול החשש מזליגת שיחות לסקייפ, חברות הסלולר מעודדות את הגברת הגלישה הסלולרית. ואכן, יש שתי גישות הפוכות שבהן נוקטות חברות סלולר בעולם כלפי סקייפ. בקצה האחד נמצאות חברות סלולר שהצהירו כי יחסמו סקייפ ברשת שלהן. בקבוצה הזו נמצאת למשל mobile-t הגרמנית שבאחרונה הצטרפה אליה סלקום. בקצה השני יש חברות סלולר שמעודדות שיחות סקייפ על הרשת שלהן כמו מרבית חברות הסלולר בבריטניה ובראשן מפעילת הסלולר ?3'. 3uk מוכרת כבר כמה שנים מכשירי סלולר שהיא מכנה skype phones שבהם כפתור גישה מהירה לתוכנה. ושם הגישה היא - אם נפסיד כסף מדקות שיחה, לפחות נרוויח זמן גלישה סלולרית.



עו"ד יהונתן קלינגר, מומחה בדיני רשת, מסביר את הסוגיה החוקית סביב נייטרליות הרשת: "סעיף 29 ב' לחוק התקשורת מטיל אחריות פלילית על כל פעולה שמישהו עושה על מנת לחבל במסר תקשורת. בנוסף, בתוך עשרות עמודי רישיונות התקשורת של החברות יש איסורים מסוג דומה. לטעמי, זה מספיק כדי להסדיר נייטרליות רשת בישראל, עוד לפני המכתב שהוציא משרד התקשורת בנושא".



בינתיים, עד שבישראל יוחלט מה חוקי ומה לא, ועד שחברות הסלולר יחליטו אם הן פונות לבג"ץ או לא, יש להן לא מעט אמצעים טכנולוגיים כדי לפגוע בנייטרליות רשת.



התחכמות טכנולוגית



קיימות שתי שיטות טכנולוגיות מרכזיות שבאמצעותן חברות יכולות להתערב בפעילות הרשת, לצמצם גלישה או לחסום שירותים. אחת מהן היא קאשינג (caching) פרקטיקה שמכונה גם קירוב אתרים או קירוב שרתים. נדמיין מצב שבו יוצא פרק חדש בסדרה "אבודים" ועולה מיד לרשת. ספקיות אינטרנט בישראל יחוו באותו ערב עומס הורדה גדול ותעבורה גדולה לחו"ל. כדי לחסוך את עלות רוחב הפס לחו"ל, שהיא תעבורה יקרה, הספקית תייבא את הקובץ הספציפי לשרתים שלה כאן בישראל. הדבר חוסך לה רוחב פס עבור חלק מהלקוחות משפר את מהירות ההורדה.



פתרונות של קאשינג מאפשרים באופן דומה גם קירוב אתרים מבוקשים מחו"ל וגם האצה של תכנים מסוימים (כמו יוטיוב). הבעיה בשירות היא שהעדפה של אתר מסוים או תוכן מסוים באה על חשבון תכנים אחרים; האצת יוטיוב, למשל, באה על חשבון האטת אתרי וידיאו אחרים. פרקטיקת הקאש'ינג אסורה במספר מדינות דוגמת סינגפור. יש חברות ישראליות שמספקות פתרון של קאשינג כמו אוברסי (oversi) ופיראפ (peerapp).



לדברי עו"ד קלינגר: "בקאשינג יש התערבות בתעבורת הרשת שיוצרת העדפה לא הוגנת של פרוטוקולים מסוימים. בעיני, הספקיות צריכות לפחות ליידע את הלקוחות אם הן נוקטות בפרקטיקה ולשאול את הלקוח אם הוא מעוניין בכך או לא. בנוסף, בקירוב תכנים עשויה להיות אחריות של ספקית האינטרנט על הפרה של זכויות יוצרים".



באחרונה הכריזה ספקית האינטרנט 013 נטוויז'ן על כך שרכשה פתרון שמאיץ פי שניים צפייה ביוטיוב ללקוחותיה אך לא מסרה מאיזו חברה נרכש הפתרון. משרד התקשורת מוסר שאין לו עמדה בנושא.



שיטה שנייה נקראת - dpi (deep packet inspection) תעבורת האינטרנט עוברת בצורה של חבילות - packets. חלק מספקיות האינטרנט רוכשות פתרונות שיכולים להביט לעומק אותן חבילות מידע, לזהות מה עושה כל לקוח ואחר כך לצמצם שירות מסוים.



חברה ישראלית מובילה בעולם בתחום היא אלוט קומיוניקיישנס (allot). החברה מתגאה ביכולת המוצרים שלה לצמצם, ולעתים אף לחסום שימושים שונים של הגולשים: סקייפ, emule, ביטורנט ומסנג'ר עד רמת הלקוח הבודד.



סלקום היתה חייבת להשתמש במוצרי dpi כדי לחסום שירותי voip כפי שהיא עשתה. עוד נודע, כי בזק בינלאומי ו-012 סמייל רכשו מוצרים של אלוט, אך הן מסבירות שעשו זאת עבור לקוחות עסקיים בלבד שדורשים את השירות.



עו"ד קלינגר לא מרוצה מהפיתרון: "מבחינתי dpi זו האזנת סתר לכל עניין ודבר. זה כמו שהדוור יפתח את המעטפה שלך, יראה מה הנושא ויחליט אם המכתב יגיע או לא. ספקיות האינטרנט הן הדוור הזה ולא צריך להיות להן אכפת מה יש במעטפה".



ממשרד התקשורת נמסר בתגובה: "שאלת ה-dpi קשורה לתחום הגנת הפרטיות שבאחריות של משרד המשפטים, ולכן יש להפנותה לרשות לטכנולוגיה ומשפט במשרד המשפטים". ממשרד המשפטים נמסר בתגובה שהנושא אינו מוכר להם.



מה חושבות החברות בישראל על נייטרליות רשת



>> פנינו לכל ספקיות האינטרנט וחברות הסלולר בישראל ושאלנו אותם לגבי נייטרליות הרשת והאם הן נוקטות בפרקטיקה של קאשינג או dpi.



013 נטוויז'ן: "החברה מברכת על גישת משרד התקשורת כלפי נייטרליות הרשת, כפי שפורסם במכתב מטעמה לפני כשבועיים. מדובר בנושא מהותי. החברה חושבת שראוי ונכון לשמור על נייטרליות הרשת ולאסור הטלת הגבלות או לנקוט בפעולות שפוגעות בגישה לשירותיו של ספק מסוים. החברה רואה בניסיונות שונים לחסום שירותים מתחרים תופעה חמורה ומשחק לא הוגן הפוגע בזכויותיהם של גופים חדשים לעשיית שימוש במשאב חופשי".



מנכ"ל בזק בינלאומי, איציק בנבנישתי: "המדיניות המוצהרת שלנו היא בעד נייטרליות רשת כי אנחנו מאמינים שהצרכן הוא זה שקובע את התכנים. אני לא אמור להתערב. אני מספק את השירות ותעשה אתו מה שאתה רואה לנכון, ומי שרוצה לרכוש כלים לסינון אתרים מוזמן".



לגבי הפרקטיקה של קאצ'ינג אומר בנבנישתי: "אנחנו עושים כל מה שניתן במסגרת החוק כדי לשפר את הגלישה, אבל בהרבה מקרים לקרב אתרים, זה לא חוקי ואנחנו לא נעשה את זה. אני לא אפתח אצלי בשרתים ספריית וידיאו לא חוקית גם אם אחרים עושים את זה".



פרטנר: "נייטרליות רשת הוא עיקרון שטומן בחובו סוגיות רבות, המצריכות בחינה מעמיקה. בין היתר, לאור העובדה שיש משתמשים מסוגים שונים ברשת, יש לתת את הדעת לצורך להבטיח שהמשתמשים הקלים לא יסבסדו את המשתמשים הכבדים. אחרת, החלה "יבשה" של העקרון עלולה להיות פוגענית כלפי ציבור הצרכנים".



פלאפון: "מדובר בנושא מורכב ביותר וחדש יחסית ולכן מחייב בחינה מעמיקה. החברה בוחנת בימים אלה את הנושא ותגיש את התייחסותה למשרד התקשורת כנדרש. ככלל, מדיניות החברה היא לאפשר אספקת שירותים על גבי הרשת באופן חופשי ובלבד שהשירותים ניתנים כדין, ואינם פוגעים באיכות הרשת למינויים אחרים".



מ-012 סמייל ומסלקום לא נמסרה תגובה.