>> "הקורקינט הוא מסוג הדברים שעד שאין לך אותם אתה לא באמת יכול להבין את היתרונות האדירים שלו, ועד כמה הוא כלי יעיל ונוח" - כך מתאר השף ומגיש תוכניות הבישול ישראל אהרוני את ההתמכרות שלו למכשיר.
אהרוני הוא כבר רוכב קורקינט ותיק, בין הראשונים בישראל, וגם הוא מודה שלפני כשש שנים, כשקנה את הקורקינט הראשון שלו, מדובר היה בסוג של הלצה, אך עד מהרה הבין אהרוני עד כמה המוצר שימושי עבורו: "זה כלי מצוין. גם כי הוא ירוק וגם כי הוא כלי אידיאלי להתניידות בעיר. בעיות הצפיפות, החניה והזיהום מקבלות מענה והתחזוקה שלו יחסית לכלי רכב קטנה".
הקורקינט משרת גם אנשי עסקים,. א' בכיר בבית השקעות שרוכב כבר שנה על קורקינט מדי יום לעבודתו, הנמצאת כ-20 ק"מ מביתו, מחמיא למכשיר: "גם זול, גם בלי ביטוח, בלי חוקי תנועה, אני יכול לרככ על המדרכה ועל הכביש והוא ירוק", הוא אומר.
במבחן דרך שנערך ב-markerweek ב-26 במארס 2009 בו היתה תחרות הגעה ליעד בין אופניים, קורקינט, מכונית וסגוואי, הגיע הקורקינט הממונע במקום השני אחרי האופניים וזכה לשבחים מהעיתונאית שרכבה עליו מבחינת נוחות הרכיבה, ההנאה מהנסיעה ומהירות ההגעה ליעד.
השף אהרוני, א' וכתבת העיתון אינם היחידים שהתמכרו לקורקינט, מדובר בשוק הולך ומתפתח בישראל בשנים האחרונות, וההערכה היא כי נמכרו כבר עשרות אלפי דגמים המניידים את בעליהם ממקום למקום ברחובות הערים.
קורקינט שנוסע יותר מ-12 קמ"ש אינו חוקי
קשה להעריך את כמות הקורקינטים ברחובות או היקף התעשייה שסובבת אותו. מרבית המסחר בקורקינטים, אם לא כולו, אינו חוקי לפי הקריטריונים אותם קבע משרד התחבורה. ניתן לייבא לישראל קורקינט ממונע חשמלי בלבד שמשקלו המקסימלי אינו עולה על 12 ק"ג (כולל מנוע ומצבר) ומהירותו המקסימלית היא 12 קמ"ש לכל היותר. עוד נקבע כי על הקורקינט להיות בעל הספק מנוע שלא יעלה על 100 ואט. הוראות מגבילות אלה נקבעו על ידי ועדה מקצועית וזאת כדי להוציא את הקורקינט מההגדרה של "כלי רכב" ובכך למעשה לא להחיל עליו את תקנות התעבורה.
"הכל עניין של מסה ומהירות - ככל שהמהירות גדולה יותר, והמשקל של הקורקינט גדול יותר, אם מתרחשת התנגשות עם הולך רגל הנזק גדול יותר", אומר אבי גונן מאגף הרכב של משרד התחבורה. הוראות מגבילות על שימוש בבנזין נקבעו בשל הסכנות הכרוכות בשימוש בכלי זה, כמו למשל סכנת התלקחות.
נושא האכיפה נמצא באחריות משטרת ישראל אך כששאלנו את סנ"צ נועם בגינבסקי, ראש מדור תאונות דרכים במשטרת ישראל, לגבי נתונים מדויקים של מספר הדו"חות או החרמות קורקינטים לא תקניים הוא התקשה לענות מכיוון שעבירות אלה מסווגות בקטגוריית "אחר", שכוללת עבירות שונות ורבות אחרות. "כשאנחנו נתקלים בקורקינט שיש חשד שהוא לא חוקי, הקורקינט הזה נבדק, ובמקרה ואכן מתברר כי הוא לא עומד בקריטריונים, נפתח נגד בעליו תיק תעבורתי הכולל העמדה לדין בבית משפט לתעבורה" אומר בגינבסקי.
לדבריו, בעבר היתה המשטרה מעבירה את הקורקינטים הבעייתיים למכס מתוך נקודת הנחה שהם יובאו לישראל בצורה לא חוקית ועל רשויות המכס לטפל בנושא, אך באחרונה שונתה השיטה וכיום המשטרה מבקשת הוצאת צווי השמדה למכשירים בהוראת בית משפט.
למרות שמדובר במכשיר נסיעה לא חוקי, חיפוש אקראי אחר קורקינט העומד בקריטריונים של משרד התחבורה עלה בתוהו. אתרי האינטרנט של החנויות הווירטואליות משווקות רק קורקינטים שאינם עומדים בקריטריונים, כאלה שמגיעים עד 35 קמ"ש ושוקלים כ-30 ק"ג. גם בחנויות הפיסיות לא תמצאו קורקינט שיכולת ההאצה שלו מגיעה רק ל-12 קמ"ש.
מייבאים מחו"ל או קונים מהשוק המקומי
משרד התמ"ת טוען כי האחריות שייכת למשרד התחבורה ואילו משרד התחבורה טוען כי כמו בכל מסחר אחר האחריות שייכת למשרד התמ"ת, שצריך לשלוח את פקחיו לאותן חנויות ולהחרים את הסחורה ולקנוס את בעלי החנות. לטענת משרד התחבורה, האחריות שלהם מתחילה ונגמרת במכס ובגבולות המדינה במניעת יבוא המכשירים האסורים.
אז איך באמת מגיעים הקורקינטים האלה לחנויות אם אי אפשר לייבא אותם? אפשרות אחת היא יבוא החלקים לישראל מהמזרח הרחוק והרכבתם כאן, אך לשם כך דרושה כמובן הצהרה במכס על הייעוד של המרכיבים. אם באפשרות היבואן להצהיר על הכידונים, המושבים, והמעצורים למטרות אחרות מעבר לבניית קורקינט הרי שהיבוא אפשרי. אפשרות שנייה בה נוקטים מרבית מהמשווקים היא בניית הקורקינטים בעצמם, ללא כל צורך ביבוא. כך לדוגמה נוהגות חברת trekker המשווקת את הקורקינטים שלה בתל אביב, וחברת scooters מכפר סבא, שטוענות כי הכל נקנה מהשוק המקומי.
בעיות אחזקה ובטיחות
ההיבט החוקי מייצר מגוון של בעיות. א' מספר לדוגמה על תקלות מצחיקות שהוא עובר כשהוא מנסה להיכנס לחניון של קניון עם הקורקינט ומתבשר על ידי השומר כי הוא נחשב להולך רגל ועליו להיכנס מהכניסה הראשית, אך כשהוא מגיע לכניסה הראשית, כפי שהתבקש, מודיעים לו כי הוא לא יכול להיכנס עם הקורקינט כי מדובר בכלי רכב. "יש הרבה מקומות שעדיין לא יודעים איך לעכל את הכלי הזה" הוא אומר.
בקורקינט, לעומת אופניים, לא קיימת גם חובת לבישת קסדה מאחר ומלכתחילה הכלי לא יועד לרכיבה במהירות גבוהה (למרות שהמוכרים בחנויות ממליצים על כך). "אני לא מרכיב את הילדה שלי בת השלוש על המכשיר", מודה א'. "צריך לזכור שלא מדובר ברכב עם ארבעה גלגלים. אם אפול ממנו, מקסימום אשבור יד, אם היא תיפול ממנו, היא עלולה לשבור את הראש". גם אהרוני טוען שהמכשיר זהה בבטיחות שלו לאופניים ואופנועים: "ברור שזה לא בטוח כמו להיות ברכב אבל אני לא מרגיש לא בטוח. פשוט צריך להבין את המגבלות של הכלי ולדעת את מיקומו, במיוחד כשנוהגים כביש".
חסרונות נוספים של הקורקינט, שעלו משיחה עם רוכבים מנוסים, מתייחסים לקושי בניוד המכשיר בשל משקלו הכבד, לכן בדירות גבוהות ללא מעלית הוא לא מומלץ. גם הצורך לגרור אותו לקניון או לרכבת עלול להיות מכשול קל.
גרוע מכך, מכיוון שהכלי עובד על סוללה, קיים חשש שהיא תפסיק לעבוד באמצע הדרך והרוכב אליה יישאר תקוע עם כלי השוקל 30 ק"ג, אותו הוא יצטרך לגרור עד ליעד שלו או למקור החשמל הקרוב ביותר, אם המטען אתו. בנוסף, נקודות המכירה לא תמיד נמצאות ליד הבית ובמקרה של תקלה, כמו תקר, הלקוח יצטרך לחזור לחנות בה רכש את הקורקינט, שלפעמים רחוקה ממקום מגוריו.
הקורקינטים הזולים פחות איכותיים
>> מאחר שמדובר בשוק פרוץ, קשה להגדיר קריטריונים שימושיים לבחירת קורקינט איכותי ובטיחותי ולכן במרבית המיקרים המחיר הוא האינדקציה העיקרית. דגמים שונים אפשר למצוא ללא כל בעיה מ-1,000 שקל, אבל ככל שהמחיר זול יותר, איכות חומרי הגלם ירודה יותר. מרבית הדגמים האיכותיים הם במחיר 5,000-6,000 שקל וככל שהלקוח דורש יותר איבזור, כמו התקנת מושב או עיצוב מיוחד של משטח הקורקינט, המחיר יעלה.
חשוב גם לדעת שההוצאות על המכשיר לא מסתכמות בקנייה: עם הזמן המצבר יתרוקן ולדברי אורי אשת מנהל חברת trekker "גם אלה שמתניידים עם הכלי לטווחים קצרים יצטרכו להחליפו בתוך שנתיים. אלה שמתמשים בו לטווחים ארוכים יצטרכו להחליף אותו כבר אחרי שנה. סט סוללות יעלה כ-500 שקל".
בנוסף, יש לקחת בחשבון תקלות נוספות כמו תקרים שדורשים החלפת צמיג (160 שקל) או רק החלפת פנימית (60 שקל) וגם רכישת קסדה באופן חד פעמי, שעלותה כ-200 שקל.
מחישוב שערך מכון חשב מערכות מידע בע"מ עבור themarker עולה כי סך ההוצאות השנתי לקורקינט trekker דגם 560 שמחירו 5,850 שקל (אחד הדגמים הפופולריים בשוק), הוא 2,250 שקל, סכום אפסי לעומת עלויות של מכונית.
מהנתונים עולה כי במכונית משומשת טיפוסית של 1,600 סמ"ק עלות נסיעה היא כ-2.09 שקל לק"מ ואילו עלות ממוצעת לק"מ ברכיבה על קורקינט חשמלי עומדת על 0.31 שקל, כלומר, שימוש בקורקינט חוסך יותר מ-85% מהוצאות הרכב.
מהיר, ירוק וחסכוני אבל לא חוקי
מאת רינה רוזנברג
5.8.2009 / 7:08