>> יקנה או לא יקנה דולרים? וכמה יקנה? ומתי יקנה? יזיז את שער החליפין של הדולר או לא יזיז? ומה זה יעשה לי? יעזור לי? יפריע לי? ייקר את לי את החופשה / המכונית / שכר הדירה - או שזה לא מזיז לי בכלל?
אכן, שאלות הרות גורל. וכמו שאלות הרות גורל דומות, הן מחמיצות את התמונה הגדולה.
והתמונה הגדולה היא דווקא די ברורה. בישראל עסוקים כל הזמן בשאלות אם נגיד בנק ישראל סטנלי פישר קונה דולרים, מתי הוא קונה, כמה הוא קונה ומתי כל זה ייפסק. אבל פישר - וכל בנק ישראל - הם רק טיפה באוקיינוס הגדול של שוק המט"ח העולמי.
שוק המט"ח העולמי לא כל כך מתרגש מפישר. הוא פועל לפי חוקים משלו. והחוקים האלה, לפחות מאז שנשבר מודל הצמדת המטבעות ליתרות הזהב בתחילת שנות ה-70, די פשוטים. החוקים האלה אומרים שבעתות משבר כולם בורחים לדולר, שנתפש כמטבע מקלט, ועודפי הביקוש גורמים לו להתחזק. וכאשר המשבר דועך לאטו הדולר נוטה לא פעם להיחלש.
כך קרה גם במשבר האחרון. בתקופה שבין ספטמבר 2008 למארס 2009 רשמו בורסות העולם ירידות חדות. נקודת התחתית במפולת נרשמה ב-9 במארס, אז צלל מדד דאו ג'ונס לשפל של 12 שנים - 6,547 נקודות. בדיוק באותה נקודה היה הדולר ברמתו הגבוהה ביותר לעומת השקל ב-12 החודשים האחרונים - 4.24 שקלים לדולר.
השקל לא היה שם לבד. מפסגת אותו ההר השקיף הדולר גם על הריאל הברזילי, הלירה הטורקית, הרובל הרוסי והפסו המקסיקאי.
אבל אז, בלי התראה מוקדמת - כמו שלפעמים קורה בשווקים הפיננסיים - הכיוון התהפך. מדדי המניות בבורסות החלו לטפס, תחילה בזהירות ואחר כך במהירות, מחירי הסחורות החלו להתאושש, הידרדרות הכלכלה העולמית החלה להיבלם - והתמונה השתנתה.
בחמשת החודשים שחלפו מאז החל הדולר לאבד אוויר. הריאל הברזילי התחזק לעומתו ב-23%, הלירה הטורקית טיפסה מולו ב-19%, הפסו הצ'יליאני השאיר אותו מאחור במרחק של 12%, והראנד הדרום אפריקאי גבר עליו ב-26%.
וכך עשה גם השקל הישראלי, שהתחזק מול הדולר מאז 9 במארס ב-9%.
על רקע התרחשויות אלה קצת קשה להבין את הפאניקה של בנק ישראל ואת ההחלטה לקנות דולרים אם "השוק לא יתפקד כיאות". בשנה האחרונה ראינו כי גם לאחר ששוק ההון חווה משבר איום, משבר של "פעם ב-80 שנה", הוא עדיין מצליח "לתפקד כיאות". הנה, מתברר שלמרות המשבר הגדול הנפקות אג"ח קונצרניות באירופה הסתכמו מתחילת השנה בסכום שיא של 1.1 טריליון דולר.
לכן מוטב שפישר ובנק ישראל יתמקדו כעת בתפקיד האמיתי שלהם - שמירה על יציבות המחירים והגנה על ציבור החוסכים והמשקיעים מפני סכנות האינפלציה. את שער הדולר-שקל בעידן שאחרי רצועת הניוד הם יכולים להשאיר בלב שקט לשוקי ההון. הם מסתדרים מצוין בלעדיהם.
פישר, אנא עזוב את השקל במנוחה
עמי גינזבורג
5.8.2009 / 7:11