שילמתם ולא קיבלתם את התמורה? לכו חפשו...

בשנים האחרונות חונכנו לעשות עסקאות בכרטיסי אשראי, משום שזו הדרך הבטוחה ביותר, לכאורה, להבטיח שכספנו יוחזר במהרה במקרה של הונאה או כשל אספקה. ובכן, מתברר שזה לא כל כך מדויק.

הסיפור הבא די שגרתי: לקוח רכש שני מזגנים בחברת "בונדר חשמל" ביפו, ושילם עליהם 4,300 שקלים בשני תשלומים בכרטיס "אמריקן אקספרס" מקבוצת ישראכרט. לאחר שהמתקינים לא הגיעו בתאריך המוסכם, ביקש לבטל את העסקה, נענה בחיוב ואף ניתנה לו אסמכתא כי העסקה בוטלה וחשבונו לא יחויב. אלא שהחשבון חויב בכל זאת בתשלום הראשון (2,150 שקלים) וההחזר המובטח הושהה. משביקש את התערבות ישראכרט, נענה הלקוח, כי פיתרון המקרה מוטל על הספק ועל הלקוח.

בשל תגובת ישראכרט נאלץ הלקוח לבצע את ניסיון ההחזר בעצמו. "הייתי בטוח שאני מוגן, ומתברר שאני צריך להתמודד לבד ולהתחיל להתרוצץ בין טלפונים ופקסים". הסיפור התפרש על פני כמעט חודש, ובסופו של דבר ערכנו בעצמנו שיחה עם ישראכרט, שערכה בירור לפנים משורת הדין וסייעה ללקוח לקבל את כספו בחזרה. ועם זאת, הנוהל אינו מחייב זאת, בניגוד לארצות הברית, למשל, שם קיימת פעולת ה-dispute. על פי השיטה האמריקאית, אם לקוח מדווח על כשל אספקה, חברת האשראי משמשת כמתווכת, ומחזירה לו את הכסף אם מתברר שפנייתו מוצדקת.

עו"ד נסים מזרחי ממועצת הצרכנות מסביר: "חברת האשראי היא רק המתווך בביצוע העסקה. ברגע שהכל נחתם, ההתנהלות הופכת להיות ישירה בין העסק לצרכן. פעולה שתכפה על חברות האשראי לשמש כבוררות תיצור פגיעה עצומה בהן ובעסקים במשק". במלים אחרות, אם ביצעתם עסקה בתשלום אחד, הדרך היחידה במקרה של כשל אספקה היא פניה לבית המשפט. "התשלומים משמשים כמנגנון ההגנה של הצרכן", אומר עו"ד מזרחי, ומסכים כי זה עשוי להיות שיקול בבחירת מסלול התשלום: "מבחינה לוגית, על מנת למזער נזקים עתידיים, יכול הלקוח לבחור לבצע עסקה ארוכת טווח שכל תשלום בה נמוך ולבחון את תנאי השירות בכל חודש, על מנת לוודא שהוא יכול לעצור את התשלום במקרה של כשל אספקה". אגב, גם בעסקה כזו, חברת האשראי עוצרת את התשלומים העתידיים אך לא מחזירה את החיובים הקודמים.

ומה אומרים ב"בונדר חשמל" על העובדה שבמשך חודש שלם התמהמהו בהשבת הכסף לבעליו החוקיים? נכון לעכשיו, יומיים לאחר שביקשנו תגובה, עדיין בוחרים בחברה שלא להגיב לטענות.