לאחר שנתיים של דיונים באוצר: ועדת הכספים אישרה את הפעלתן של קופות גמל אישיות בישראל

ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום את תקנות שר האוצר בנושא הפעלתן של קופות גמל אישיות בישראל (ira).



בקופות גמל אישיות החוסך עצמו מנהל את השקעות הכספים. דבר זה אמור להוביל גם לחיסכון בדמי ניהול של החיסכון הפנסיוני וגם לכך שהחיסכון ינוהל במכשירים הקולעים לטעמו האישי של החוסך.



כבר לפני למעלה משנתיים החלו באגף שוק ההון באוצר לקדם את הנושא, וב-3 ביוני 2008 העבירו לוועדת הכספים נוסח לתקנות בעניין. במשך השנה האחרונה נדחה הדיון שוב ושוב בוועדת הכספים, והתקנות לא נדונו עד פיזורה של הוועדה לפני הבחירות האחרונות, למורת רוחו של האוצר. בתחילה היו אלו הבנקים שהיקשו על התהליך כיוון שאין הן מקבלות עמלה עבור הפצת קופות אלו. לאחר מכן, המשבר הכלכלי דחה את הדיון בתקנות. בסוף שנת 2008, כאשר היה ברור כי הנטייה היא לאמץ את המודל הצ'יליאני בקופות הגמל, הדבר דרש גם התאמות של התקנות העוסקות בקופות גמל בניהול אישי, וכעת הן מובאות שוב בפני הוועדה.



הנוסח החדש של התקנות כולל כמה שינויים מהנוסח שהוגש לפני כשנה. השינוי העיקרי והמהותי מכולם הוא שמי שיוכל לחסוך בקופות גמל אישיות יהיו חוסכים בקרנות השתלמות, חוסכים עצמאיים - עד 50% מכספי החיסכון הפנסיוני וחוסכים שכירים "במעמד עצמאי" - חוסכים שכירים שחוסכים כספים שנחשבים כרובד שני של החיסכון הפנסיוני, שהם סכום שנוסף לסכום מולו יש גם הפקדה של המעסיק. היקף הכספים שיכול לעבור להיות מנוהל בקופות גמל בניהול אישי הוא 70 מיליארד שקל. מתוך סכום זה 60 מיליארד שקל הם כספי "שכירים במעמד עצמאי" ו-10 מיליארד שקל הם כספי חוסכים עצמאיים. בנוסף, מתוך 70 מיליארד שקל אלו, 50 מליארד שקל הם כספים נזילים.



הסיבה להגבלה על היקף החיסכון שהעמית יכול לנהל בקופת גמל אישית נועדה להבטיח שלא יהיה מצב שבו לא יהיה מצב שבו אדם חובב סיכון יבחר לנהל את כל כספי הפנסיה שלו בסיכון גבוה, ואם יפסיד אותם, יהפוך בעת הפרישה לנטל על המדינה.



בתקנות הישראליות קיימות מגבלות נוספות על השקעות הכספים, שנועדו לצמצם את הסיכון שהחוסך לוקח על עצמו. כך למשל על פי התקנות ניתן להשקיע את הכספים רק בפקדונות בנקאיים או בניירות ערך סחירים. ככלל לא ניתן להשקיע באופציות אלא רק באופציות מכר בהיקף שלא יעלה על 5% מהכספים בקופה. בנוסף את ההשקעות של כספי החיסכון יש לפזר לפחות בין 10 נכסים שונים.



שינויים נוספים שנערכו בתקנות: הוסרה האפשרות שקרוב משפחה של העמית שקיבל יפוי כח ינהל את הקופה עבור העמית, דרך רכישת ניירות הערך לקופה (הברוקראז') הותאמה להגבלות שהטיל האוצר על ברוקרז' באמצעות גופים קשורים במקרה בו הקופה מנוהלת על ידי מנהל תיקים.



באוצר מקווים שהקמת קופות גמל אישיות תעודד גם כניסה של מוצרים פיננסים חדשים לשוק כמו קרנות נאמנות שמשקיעות כספים לטווח פנסיוני. בנוסף, מקווים באוצר כי הקופות ייצרו בנצ'מארק בעלויות ניהול ההשקעות ותפעול קופות הגמל.



"הפעלת קופות גמל אישיות בישראל מציעה מודל שבו לראשונה יכול החוסך להחליט באלו נכסים להשקיע את כספי החיסכון הפנסיוני שלו. החוסך יהיה האחראי הבלעדי לקבלת החלטות ההשקעה שיחולו ביחס לניהול כספיו, בין אם יבחר לנהל את השקעותיו בעצמו ובין אם יבחר לנהל את השקעותיו באמצעות מנהל תיקים שמועדף עליו". ציין שר האוצר, יובל שטיינמיץ.



באוצר מציינים כי הפעלת קופת גמל אישית היא מכשיר השקעה מקובל בעולם. בארה"ב כרבע מהכספים המיועדים לפרישה נחסכים באמצעות קופות גמל אישיות כאשר גם בבריטניה היקפי החיסכון באמצעות מכשיר זה הולכים וגדלים מהותית בשנים האחרונות.