מאת בועז לוי
האם גם תחילת 2002 תהיה תקופה טובה לבורסות בעולם? מגמת העליות בתחילת כל שנה בבורסות רבות בעולם זכתה כבר מזמן לכינוי משלה, "אפקט ינואר", וכן לניסיונות רבים להסביר את התופעה, שלא נראה כי יש לה יסודות כלכליים איתנים. ככלות הכל, מדוע ששיפורים בסביבה הכלכלית או ברווחיות החברות יתבטאו בשוק המניות דווקא בינואר?
במחלקה הכלכלית של אילנות בטוחה מציינים כי גם בדצמבר של כל שנה ניכרות עליות בבורסות בעולם, ומציינים שני הסברים אפשריים לאפקט דצמבר וינואר.
הראשון קשור לאופן התנהגותם של מנהלי השקעות לקראת סוף השנה. על פי סברה מקובלת בשוק ההון, בקרב מנהלי השקעות ניכר רצון "לייפות" את תשואת תיקי ההשקעות שלהם לקראת הדיווח ללקוחות בסוף דצמבר.
טענה זו יכולה לשמש הסבר ראשוני ל"הידחפותם" של שערי המניות כלפי מעלה בדצמבר. טענה נוספת המוזכרת כהסבר לאפקט ינואר, היא נטייתם של המשקיעים "לזרוק סחורה" לשוק בדצמבר.
בשל הרצון להתקזז במס על מניות שבהן הפסידו (במדינות שבהן זה אפשרי). בינואר לאחר מכן המשקיעים אוספים בחזרה את המניות ומביאים לתשואה עודפת בהן.
ואולם ראוי להזכיר כי אפקט ינואר, המיוחס בדרך כלל למניות הקטנות יותר, רחוק מלהיות תעודת ביטוח. בהיסטוריה של שוק ההון זכורים חודשי ינואר שהסבו למשקיעים נזקים כבדים, כמו למשל ינואר 98'. בחודש זה רשם מדד תל אביב 100 ירידה חדה של 8.2%.
גם בשנה האחרונה לא ניכרה השפעתם של אפקט דצמבר ואפקט ינואר. בבורסת נאסד"ק האמריקאית ניכרו בדצמבר 2000 ירידות חזקות שהגיעו ל-5%, וינואר 2001 היה חודש חלש יחסית עם ירידה של 0.1%.
גם בבורסה בתל אביב לא ניכרה השפעת האפקט במלואה. בדצמבר 2000 אמנם רשם מדד תל אביב 100 תשואה חיובית של 3.5%, אך בינואר 2001 צנח המדד ב-9%.
למרות זאת, הממוצעים ההיסטוריים מצביעים על דפוס התנהגות של עליות בינואר ודצמבר. באילנות בטוחה ביצעו בדיקה של המדדים המובילים בבורסות האמריקאית והישראלית במשך 30 שנה ו-10 שנים בהתאמה (ראו תרשימים).
מבדיקה של התשואות הממוצעות של מדד נאסד"ק במשך 30 שנה (2000-1971) עולה כי המדד עלה בינואר ודצמבר. עם זאת התשואה הממוצעת של דצמבר אינה טובה באופן בולט מזו שבחודשים אחרים בשנה, ואף נמוכה מזו של פברואר, מאי, יוני ונובמבר.
אפקט ינואר דומיננטי במיוחד בבורסת נאסד"ק, שב-30 השנים האחרונות רשמה תשואה של ממוצעת של כמעט 4% בחודש זה. כאשר בוחנים את אפקט ינואר בשנות ה-90 בלבד מקבלים תוצאה דומה עם תשואות גבוהות יותר. התשואות בשנות ה-90 בנאסד"ק היו גבוהות יותר מאשר בשני העשורים שלפניהם.
גם מעקב אחר דאו ג'ונס בתקופה דומה מעלה כי המדד העניק תשואה ממוצעת נאה של כ-3%-1% בינואר ושל 2.5%-1.5% בדצמבר (תלוי בעשור, ראו תרשים). ספטמבר נראה כחודש בעל תשואות גרועות במיוחד.
S&P 500 נחשב למדד שמייצג יותר מכל את הכלכלה האמריקאית בשל מספר החברות הגדול והפיזור הענפי הרחב. גם במדד זה התקבלו ב-30 השנים האחרונות תשואות חיוביות בולטות בינואר ודצמבר. נקודה מעניינת נוספת היא התשואות השליליות בנובמבר, שהגיעו ל-75% בשנות ה-90. גם בחודשי ספטמבר נצפתה תשואה שלילית בדרך כלל.
הבדיקה לגבי השוק בתל אביב נעשתה על נתונים משנות ה-90 בלבד. מבדיקה זו עולה כי באופן עקרוני ביצועי מדד תל אביב 100 (ובשנים מוקדמות יותר - מדד המשתנים) טובה יותר בינואר ודצמבר, אם כי מגמה זו בולטת פחות מאשר במדד נאסד"ק, למשל.
עם זאת בבורסה הישראלית מורגש "אפקט אפריל", ובשנות ה-90 עלה המדד ביותר מ-4% בממוצע בחודש זה. באילנות בטוחה לא מוצאים הסבר לתופעה, אם כי ייתכן שמקורה הוא בהשפעתו של שוק המניות האמריקאי שגם בו ניכר אפקט זה.
ההסברים לאפקט דצמבר וינואר קלושים, ורובם אינם משכנעים. ואולי ההסבר הפשוט מכולם הוא זה של נבואה המגשימה את עצמה? הכתיבה על אפקט ינואר והעיסוק בו, מביאים יותר ויותר משקיעים לשוק לקראת סוף השנה בתקווה כי גם הפעם זה יעבוד.
מה עומד מאחורי אפקט ינואר?
הארץ
10.12.2001 / 8:28