חוזרים ארבע שנים לאחור

עסקת ההשקעה של קבוצת דברת-עופר באי.סי.איי שנחתמה אתמול, היא העסקה ה-49 שנערכה במחצית השנייה של 2001 - הגרועה בשנים האחרונות בהיקפי עסקות המיזוגים והרכישות בישראל. מ-1 ביולי עד 3 בדצמבר 2001 בוצעו במשק 48 עסקות בהיקף כספי כולל של 994 מיליון דולר. זוהי ירידה חדה הן בהיקף העסקות הן בסכומיהן. לשם השוואה, במחצית הראשונה של 2001 בוצעו בישראל 73 עסקות מיזוג ורכישות בסכום כספי של 5.11 מיליארד דולר.



נתונים אלה פורסמו אתמול על ידי KPMG סומך-חייקין, במסגרת סקירה שנתית מקיפה על עסקות מיזוגים ורכישות שנעשו בעולם ובישראל בשנים האחרונות. הסקירה משרטטת מגמה ברורה למדי של ירידה בהיקפן של עסקות אלה.



על פי הסקירה, בוצעו בישראל 186 עסקות מיזוגים ורכישות בהיקף כספי כולל של 9.5 מיליארד דולר ב-99'. זו היתה כזכור השנה של כרומטיס, שתרמה לבדה למאזן זה סכום של כ-4.7 מיליארד דולר. ב-2000 שבה החל המשבר העולמי, נערכו בישראל 159 עסקות בסכום של 6.25 מיליארד דולר, וב-121 2001 עסקות בסכום של 6.11 מיליארד דולר. אם מנטרלים את עסקת מארוול-גלילאו שנחתמה בינואר 2001 ושיקפה עדיין את מחירי 2000, סכומי העסקות השנה הגיעו ל-3.41 מיליארד דולר בלבד.







לכאורה, מגמה זו מתיישבת עם ההאטה בכלכלה העולמית, שכן בחברות ענק שנהגו בעבר לרכוש חברות בסכומי עתק פסקה מגמה זו ורמת המחירים ירדה מאז בעשרות אחוזים. חברות רבות נסגרו, תאגידי הענק רשמו מחיקות גדולות וצימצמו מאוד את מסע הרכישות. ואולם דווקא המשבר הכלכלי אמור לספק סיבות להגדלת מספר עסקות המיזוגים, שהרי התייעלות, שיתופי פעולה ואיחוד כוחות הם דרכים מתבקשות לפתרון המשבר בכמה מהחברות.



למשבר נדרשת תקופת עיכול



אמיר ארבן, ראש מחלקת Corporate Finance בחטיבת הייעוץ הפיננסי ב-KPMG, סבור כי על אף שמיזוגים הם אכן תרופה מתבקשת בכמה ענפים, השוק לא נמצא פרק זמן מספיק במצב משברי. "לא נחתמות עסקות רבות, מכיוון שלמשבר נדרשת תקופת עיכול. בעולם היתה ציפייה כי לקראת הרבעון הרביעי הדברים יסתדרו, ואז בא 11 בספטמבר וטרף את הקלפים. מיזוג בין חברות הוא תהליך הדורש הבשלה, מכיוון שהוא כרוך בוויתורים לא מעטים. חברות חוששות להיכנס לתהליך זה. גם בשוק המקומי נערכים גישושים רבים בין חברות מתחומים שונים, אך עד שהדברים יבשילו לכדי עסקה, יעבור זמן רב".



ניסיון לזהות את הענפים שבהם קיים פוטנציאל למיזוגים, מעלה מטבע הדברים את תחומי הטלוויזיה הרב ערוצית, שיחות טלפון בינלאומיות ותת תחומים בענף היי-טק. מדובר בשווקים שעברו ממצב של מונופול לשוק תחרותי, ועדיין לא התייצבו בנקודת האיזון.



"בתחום השיחות הבינלאומיות, שתי חברות מתמודדות בתנאי שוק קשים (ברק וקווי זהב, ס"פ) והרגולטור לא נותן להן להתמזג. לא ברור מה תהיה התועלת של הציבור אם החברות האלה לא יחזיקו מעמד", אומר ארבן.



מקור נוסף לעסקות הוא חברות האחזקות הגדולות. חברות כמו אי.די.בי וכור וגם קבוצת גד זאבי, ספגו הפסדים גדולים בהשקעותיהן בתחומי הטכנולוגיה והתקשורת. כדי להתאושש הן אמורות להיפטר ממשקולות כבדות, ולרכז את המשאבים הניהוליים והכספיים בחברות המצליחות.



ארבן: "נזילות היא היום מלת מפתח. שוק ההון לא מאפשר גיוסים והנפקות, ולכן דרך הפעולה העיקרית להשגת נזילות היא מכירה ישירה של חברות. אנחנו רואים תופעה זו גם בחו"ל. חברות כמו בריטיש טלקום, שאמנם אינה חברת אחזקות טיפוסית אבל בפורטפוליו היו לה הרבה נכסים, נמצאת כיום בתהליך חד וכואב של מכירת נכסים וחברות. זו מגמה בולטת מאוד בשוק.



"להערכתי, רוב החברות של אי.די.בי יכולות להימכר כיום במחיר הנכון, בשל מצבן הלא-קל בשוק והפגיעה בפורטפוליו שלהן כתוצאה מהמשבר בשוק התקשורת. גם קבוצת זאבי נמצאת במצב זה. כל קבוצה רוצה להזרים כספים למיזמים שונים, כדי להחזיק להם את הראש מעל המים".



סיבה נוספת לכך שהתאגידי האחזקות הגדולים מעוניינים למכור חברות, היא המגבלות החלות על פעילותם במערכת הבנקאית. הוראות בנק ישראל אוסרות על הבנקים להעניק ללווה בודד אשראי בשיעור העולה על 15% מהונו העצמי של הבנק, ולקבוצת לווים אשראי העולה על 30% מהון הבנק. הקבוצות הגדולות במשק נמצאות כיום קרוב מאי פעם למגבלות אלה, ולכן הן נאלצות לממש החזקות, ובעיקר את צרכניות האשראי הגדולות.



מציאה היא עניין של תמחור



במצב זה, ברור כי יש לחברות רבות פוטנציאל למכירה, אך לא ברור מי יכול לרכוש אותן בתקופה שבה ידם של הבנקים קפוצה במתן אשראי לעסקות ממונפות. המשבר הבינלאומי מצמצם את האפשרות שמשקיעים זרים ירכשו חברות בישראל, אך שחקנים מקומיים עשויים להיכנס לתמונה. ארבן מזכיר את קבוצת חייל בראשות רפי פלד, המנהלת מסע רכישות בחודשים האחרונים, וכן קבלנים ומתעשרי היי-טק שעשויים לנצל את המצב כדי לשים יד על חברות בקשיים.



באשר לשאלה אם יש מציאות גדולות בשוק בתקופה זו, אומר ארבן כי בהשוואה לרמת המחירים שהיתה לפני שנה, חברות רבות נראות ככאלה. "ואולם מציאה היא עניין של תמחור. גם בחברה הנראית מציאה, נקודת ההתייחסות לא יכולה להיות המחירים שהיו לפני שנה. אי אפשר לומר שיש דברים ששוכבים על הרצפה ואף אחד לא מרים אותם".



ערן שלו, ראש חטיבת הייעוץ הפיננסי ב-KPMG, מציין כי הסקר שערכה החברה מלמד על צניחה חדה בהיקף העסקות בעולם ב-2001. היקפי המיזוגים והרכישות בעולם הסתכמו ב-2000 ב-3.29 טריליון דולר, לעומת 1.59 טריליון דולר ב-2001 - ירידה של 52%. המחצית הראשונה של 2000 היתה שיא של חמש שנים בפעילות העולמית של מיזוגים ורכישות, שהיקפם הגיע בתקופה זו ל-1.9 טריליון דולר. במחצית הראשונה של 2001 נרשמה ירידה חדה, והיקף העסקות הסתכם ב-808 מיליארד דולר. לדברי שלו, הסקר מלמד כי פעילות המיזוגים והרכישות חוזרת להיקף של 98', ימי טרום תזזית הדוט קום והטלקום שהזניקו את כמות העסקות ואת ערכן.