אושר דיון בתביעה ייצוגית של 37 מיליון שקל נגד בנק הפועלים בעניין הוראות קבע

בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר השבוע דיון בתביעה ייצוגית נגד בסך של 37 מיליון שקל.



התובעים הייצוגים, עו"ד שגיא שרון ואביב שירותים משפטיים - חברה שבשליטתו - טוענים כי הבנק המשיך לגבות עמלות רישום פעולה מבעלי חשבונות שביטלו מיוזמתם הוראות קבע (הרשאות חיוב). התובעים מציינים כי אף שהוראות הקבע בוטלו, הוסיפו המוטבים להם נעשו הוראות הקבע לדרוש חיוב של החשבון.



הבנק אמנם לא כיבד את דרישות התשלום להוראת הקבע שבוטלה, אך התובע מציין כי עצם הצגת החיובים והחזרתם היו כרוכים בעמלה שהבנק המשיך לגבות. מדובר בעמלת שורה שב-2001-2002 - השנים לגביהן נדונה התביעה - עמדה על 1.2 שקל. התביעה הוגשה בשנת 2003 ורק עתה, שש שנים לאחר הגשתה, יחל הדיון המשפטי לגופו.



שרון מציין כי בחשבונות בנק הפועלים שניהל בסניף בחדרה היו 27 הוראות קבע. לדבריו, הבנק חייב פעמיים עמלת שורה עבור שורות שנרשמו כחיוב וכזיכוי, והנזק שנגרם לו עמד על 38.5 שקל. לטענתו, גביית העמלות נעשתה בניגוד להוראות המפקח על הבנקים ובניגוד לחוק החוזים. היועץ המשפטי לממשלה והמפקח על הבנקים צידדו בטענות התובע הייצוגי, והסבירו שלאחר ביטול הוראת קבע הבנק אינו רשאי לחייב את הלקוח בעמלת שורה.



הבנק טען להגנתו כי הוראות המפקח הותקנו לאחר הגשת התביעה, ולכן לא ניתן לראותן כמחייבות לגבי המצב שקדם להן. הבנק הוסיף שעמלת הפעולה אושרה על ידי המפקח והוצגה כחלק מתעריפון הבנק.



השופטת ציפורה ברון דחתה תחילה את הבקשה לייצוגית בהחלטה מ-2005. התובעים הייצוגיים עירערו לבית המשפט העליון, שקבע בסוף 2008 כי גביית העמלה במקרים הנטענים היתה בלתי חוקית. בית המשפט העליון קבע כי אם היתה גביית העמלה מותרת, היה הבנק מחויב לגלות עובדה זו ללקוחותיו. העליון הבהיר כי מאחר שלא הונחו בפניו ראיות יש להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לצורך בחינת הבקשה לפי חוק התביעות הייצוגיות.



בהחלטתה כעת לאשר את הדיון בתביעה הייצוגית ציינה השופטת ברון כי בעבר בחנה את הבקשה לייצוגית בצורה דקדקנית לפני כניסתו לתוקף של חוק התובענות הייצוגיות החדש. בהחלטתה הנוכחית בחנה השופטת את סיכויי הצלחת התביעה לאור החוק הנוכחי. לדבריה, "בחיוב חשבון הלקוח בעמלות רישום פעולה, לאחר שההרשאה לחיוב החשבון בוטלה, פעל הבנק בניגוד למוסכם בין הצדדים". השופטת הוסיפה כי פעילותו של הבנק וחיוב הלקוח לאחר ביטול ההרשאה מנוגדת לדין. "אין זה סביר בעיניי כי בעבור הצגת פעולה שמלכתחילה אסור היה לבנק לבצעה, עקב הוראתם המפורשת של המבקשים, יגבה הבנק מחיר מהלקוח" כתבה בהחלטתה.



השופטת הוסיפה כי עמלת רישום הפעולה נגבתה אף שלא נעשתה שום פעולה בחשבון הלקוח. השופטת קבעה כי התובעים הייצוגים העלו שאלות משפטיות וישנה סבירות שתביעתם תתקבל, ולפיכך היא מאשרת את הדיון בתביעה. השופטת קבעה כי הבנק ישלם לתובעים שכר טרחה בסך 30 אלף שקל.