העמותות הדתיות מקבלות יותר

>> בעוד שבמשק מדברים על יציאה מהמשבר, בעמותות ובארגונים החברתיים הגיעו לנקודת שפל. עמותות רבות כבר קרסו ורבות שוקלות לסגור את פעילותן. "העמותות בישראל הן האחרונות שיצאו מהמשבר", אמר באחרונה ד"ר ירון סוקולוב, מנכ"ל מנהיגות אזרחית, ארגון הגג של המלכ"רים והעמותות בישראל. גם שר הרווחה, יצחק (בוז'י) הרצוג, אמר כי "הארגונים החברתיים נמצאים בקשיים תקציביים והדבר בא לידי ביטוי בקריסה של חלקם. הנפגעים העיקריים הם אזרחי ישראל הנזקקים לשירותים החברתיים".



בישראל יש כ-15 אלף עמותות פעילות, אך רק כ-3,000 מהן זוכות לתמיכה מהממשלה. מנגנון התמיכות, שמספק 1.6-1.8 מיליארד שקל בשנה, נועד להעביר כספים לעמותות שלא מקבלות כספים במסגרת התקציב של משרדי הממשלה. מדובר בפעילות שמשרדי הממשלה מעוניינים לקדם או לתמוך בה, ולא זוכה למענה במסגרת תקציב המשרד. בעבר כונה המנגנון "כספים ייחודיים" ונהנו ממנו גופים חרדיים במסגרת הסכמים קואליציוניים. מאז שונה שם ההליך ונקבעו כללים שמסדירים את הנוהל.

כיום, גוף שמעוניין לקבל תמיכה כזו אמור לעמוד בקריטריונים נוקשים ובמבחנים שמעמידים משרדי הממשלה. הוא גם אמור לענות על צורך שעליו אחראי משרד הממשלה שתומך בו. בסך הכל ב-2008 עברו לידי כל העמותות והמלכ"רים בישראל 52 מיליארד שקל, ורוב הסכום הגיע לעמותות במסגרת תקציב המדינה עבור הפעילות שהן מבצעות. 1.6 מיליארד שקל מהסכום הועברו ככספי תמיכות. ב-2009 צפויים לעבור 1.8 מיליארד שקל בתמיכות, ומתוכם כ-900 מיליון שקל הם תוספות שניתנו כתוצאה מהסכמים קואליציוניים.



בכל משרד קיימת ועדה הבוחנת את בקשות התמיכה ומחליטה מי מהעמותות תקבל תמיכה ובאיזה סכום. על המשרדים לפעול לפי עקרונות השיוויוניות, אך בפועל חלוקת הכספים רחוקה מלהיות שיוויונית. גורמים במגזר השלישי אומרים כי מתוך כל הכספים המוענקים לעמותות וגופים ציבוריים כספי התמיכה הם הכי פחות מפוקחים, וכי היושבים בוועדה מתמודדים עם לחצי הפוליטיקאים.



מבדיקה שערך themarker עולה כי ב-2008 וב-2009, עד כה, העבירה המדינה כספים רבים לעמותות חרדיות. המשרד שמעביר את רוב כספי התמיכות הוא משרד החינוך. עד ל-21 ביולי 2009 העביר המשרד כ-364 מיליון שקל לעמותות שונות, אך מתוכם 330.6 מיליון הועברו לעמותות חרדיות, לרוב ישיבות. מדובר בכ-72% מהכספים שהועברו לעמותות על ידי הממשלה (461 מיליון שקל מתחילת השנה). גם ב-2008 העביר משרד החינוך למוסדות דת 790 מיליון שקל לעומת כ-58 מיליון שקל לעמותות אחרות.



רוב הסכומים האלו נקבעו מראש בהסכמים הקואליציוניים, ובעבר הועברו לישיבות על ידי משרד הדתות. ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי גובה התקציב המועבר כתמיכות למוסדות הדת נקבע מדי שנה על ידי משרד האוצר: "למשרד החינוך אין מעורבות בקביעת התקציב. יחד עם זאת מוודא המשרד באמצעות ועדת תמיכות כי הכספים מחולקים לפי קריטריונים והנהלים שקבועים לפי חוק".



גם משרד הרווחה מעביר תמיכות רבות. עד כה, ב-2009 העביר 14.5 מיליון שקל לעמותות שונות. אך מבדיקת themarker עולה כי 88% מסכום זה (כ-13 מיליון שקל) הועבר לעמותות דתיות - ישיבות, אולפנות נוער לבנות, בתי ספר לבנים ומספר מצומצם של מוסדות חסד וסיוע. בין הנהנים מהתמיכה של משרד הרווחה גם תחנת הרדיו החרדית קול ברמה, שקיבלה 18 אלף שקל מהמשרד ב-2009. עם זאת, את התמיכה הגבוהה ביותר מהמשרד קיבל ארגון שפונה לכלל הציבור - מרכז הסיוע לנפגעי תקיפה מינית (451 אלף שקל ב-2009). גם ב-2008 רוב כספי התמיכה הופנו לעמותות חרדיות: 51 מיליון שקל מתוך 59.7 מיליון שקל, שהם 85% מכלל הכספים.



חלק מההסבר לפערים טמון בכך שמוסדות חינוך ורווחה הפונים בעיקר לקהל חילוני, כמו אוניברסיטאות, בתי ספר ואפילו ישיבות תיכוניות, מתוקצבים על ידי המדינה - בניגוד למוסדות חרדיים, כמו ישיבות גבוהות לגברים מעל גיל 18, שלא מקבלים תקציב מהמדינה.



מזכ"ל איגוד מנהלי הישיבות, שלמה ברילנט, מסביר כי ישיבות ופנימיות חרדיות לא מקבלים כספים מתקציב המשרדים אלא מתמיכות. "המגזר החילוני מקבל מימון עבור פנימיות כחלק מתקציב המשרד, אבל למגזר החרדי פשוט לא מאפשרים לקבל את זה בתקציב וזה הפתרון שנמצא", הסביר.



"לא אנחנו כותבים את הקריטריונים לתמיכות אלא משרד המשפטים. מוסדות חילוניים אולי לא צריכים לבקש את הכסף הזה מהממשלה, כי הם יכולים לקבל הרבה יותר בתוך התקציב", הוסיף ברילנט. "היינו שמחים לקבל את הכסף כמו כולם, דרך התקציב, אבל פקידי האוצר מתנגדים לכך כי יש להם אינטרס שנהיה כפופים אליהם".



משרד הרווחה מסר בתגובה כי המשרד מעביר למוסדות פנימיה עבור ילדים ממשפחות מצוקה במגזר החרדי כספים כביצוע של הסכם קואליציוני בסכום של 40 מיליון שקל, בעוד שלפנימיות שאינן מהמגזר החרדי מעביר המשרד כספים בסך כמיליארד שקל דרך התקציב הרגיל של המשרד. "התמיכות נועדו לאפשר לכלל המשפחות בישראל, מכל המגזרים, לקבל סיוע לאחזקה שוטפת של ילד בפנימיה", נמסר מהמשרד. "כל משפחה המבקשת לשלוח ילד למוסד חינוכי נדרשת לעמוד במבחני זכאות למשפחות הסובלות מקשיים כלכליים, ובמקביל המוסד החינוכי נדרש לעמוד במבחני התמיכה".



הנתונים שנאספו במרכז לחקר המגזר השלישי באוניברסיטת בן גוריון מעלים תמונה דומה: עמותות וארגונים חרדיים המפעילים ישיבות ובתי ספר נהנים מרוב כספי התמיכה. מהנתונים עולה כי 60% מהעמותות שבהן תמכו משרדי הממשלה ב-2008 היו ארגוני דת, שמהווים רק 40% מכלל הארגונים בישראל. ארגונים אלו קיבלו כ-52% מסך כספי התמיכות באותה שנה (802 מיליון שקל). במקום השני קיבלו ארגוני תרבות ופנאי 18% מכספי המדינה, וב-12% מהתמיכות הועברו לארגוני פילנתרופיה.



יו"ר ער"ן, דניאל גינסברג, הוא בין המבקרים את מנגנון חלוקת הכספים. ער"ן, שמעניק תמיכה נפשית דחופה בטלפון, נמצא בסכנת סגירה ומבקש סיוע של 5 מיליון שקל מהממשלה, אך גינסברג אומר כי התמיכה שאושרה עבור הארגון היא 200 אלף שקל בלבד. "מדובר במנגנון בעייתי וסובייקטיווי. החלוקה בין העמותות לא ברורה, ואנחנו לא יודעים מה היו השיקולים. אנחנו מצילים בכל שנה 800 איש ולא ברור למה אנחנו מקבלים פחות מעמותות אחרות".



"המצב טוב מבעבר"



ל-themarker נודע כי היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז מתכוון להעצים את הפיקוח על חלוקת הכספים באמצעות "הנחיית יועץ" - מסמך המחייב את משרדי הממשלה, שמטרתו להסדיר את נושא התמיכות. כבר ב-1992 הסדירה הכנסת את המסגרת החוקית להענקת כספי תמיכות ובמהלך השנים פורסמו מאות מבחנים וקריטריונים שונים להענקת תמיכות, אך התחום עדיין סובל מבעיות. הנחייתו החדשה של מזוז נועדה לחזק את ההנחיות הקיימות ולהתוות מבחני תמיכה שיוויוניים, וגם למנוע ניצול לרעה של מבחני התמיכות.



אחת הבעיות הקשות שבהן נתקלה המדינה היא הקמת עמותות פיקטיוויות שנועדו לקבל כספי תמיכות במרמה. במשרד המשפטים מציינים מקרה שבו הקים על פי החשד איש חסידות גור כמה מוסדות פיקטיוויים, קיבל בעבורם תמיכות מתקציב המדינה ולאחר מכן נמלט מישראל. בעקבות זאת קבע מזוז בהנחיותיו כי לא יינתן מימון לעמותות בשנתיים הראשונות לפעילותן. המשמעות: עמותות חדשות חייבות להסתדר לבד במשך שנתיים. "זה מטיל נטל קשה על עמותות חדשות", מודה גורם משפטי, "אבל פוטנציאל המרמה הוא כזה שאין דרך אחרת. אין ברירה".



תופעה אחרת היא "גופי צינור". מזוז אוסר כעת להעביר כספי תמיכות לגופים שמעבירים את הכסף לעמותות אחרות, שעליהן המדינה כבר אינה יודעת ואינה יכולה לפקח. אחת ההוראות החשובות בהנחיית היועץ מאפשרת למדינה להתערב בניהולן של עמותות שבכירים בהן חשודים בפלילים. בכמה מקרים לא הופסקה הזרמת הכספים לעמותות שמנהליהן מעלו - וכך התאפשר למנהלים להמשיך ולגנוב את כספי הציבור. מזוז קובע כי ועדת התמיכות תוכל לדרוש ממוסד ציבור להפסיק את כהונתו של נושא משרה החשוד בפלילים עד תום הבירור בעניינו. המשרד יוכל גם לדרוש הפסקת כהונה של מי שהורשע ולתבוע השבת כספים.



עם זאת, בכיר בתחום המשפט אומר כי המצב כיום טוב בהרבה מבעבר. "יש פוטנציאל גדול לאי-סדרים, אבל המצב כיום טוב לאין שיעור ממה שהיה בעבר", הוא אומר. להערכת בכירים בתחום, בשנים האחרונות חל צמצום ניכר בניסיונות לקבל כספים מהמדינה בצורה לא חוקית, וזאת עקב פעילות אינטנסיווית של צוות מיוחד במשרד המשפטים שכלל בשיאו ארבעה עורכי דין.



לפני כשנתיים כינה ח"כ יעקב כהן מש"ס בתואר "נאצי" את מי שהיה אחראי על הסדרת התחום במשרד המשפטים, עו"ד אמנון דה הרטוך. בתגובה העיף הפקיד לחבר הכנסת סטירה מצלצלת. דה הרטוך נאלץ לפרוש מהמשרד אחרי כשנה. התקרית הזאת היתה נקודת רתיחה קשה במיוחד של החיכוך בין המוסדות החרדיים לבין משרד המשפטים, שלקח על עצמו במוצהר להסדיר את כספי התמיכות.



דה הרטוך מונה לפני 16 שנה על ידי מזוז, אז המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לרכז את הטיפול בתמיכות במשרד המשפטים. דה הרטוך, חרדי בעצמו, היה אחראי לגיבוש העקרונות שבאים לביטוי בהנחיה החדשה. בעקבות פעילותו הפך דה הרטוך לשנוא נפשם של החרדים. כיום דה הרטוך הוא עו"ד פרטי.



נראה כי עזיבתו של דה הרטוך לפני כשנה ופרישתו הצפויה של מזוז עוד כשישה חודשים גרמה ליועץ המשפטי לגבש הנחיה מסודרת לטיפול בתמיכות. מזוז רוצה להשאיר מורשת של מינהל תקין. מוסדות חרדיים, שהם עיקר מקבלי התמיכות, עושים כל מאמץ להגדיל את ההזרמות אליהם. "אם מישהו קיווה שפרישת מזוז תאפשר לחרדים לחגוג שוב על תקציבי התמיכות, ההנחיה נועדה למנוע את זה", אומר הבכיר.



סוף סוף, קרן הסיוע לעמותות יוצאת לדרך



>> אחת מהבעיות בכספי התמיכה היא הקרטריונים הנוקשים שבהן על העמותות לעמוד כשהן פונות בבקשת תמיכה למשרדי הממשלה והבירוקרטיה הכרוכה בכך. קרן סיוע חדשה שהוקמה עבור עמותות שנפגעו במשבר ותעניק 200 מיליון שקל, כחלק מכספי התמיכה, אמורה לזרז את ההליך.



כבר לפני ארבעה חודשים הוכרז על הקמת הקרן, אך רק אתמול פירסם משרד הרווחה את התנאים לקבלת כספי התמיכה של הקרן וקרא לארגוני המגזר השלישי לפנות אליו בבקשה לסיוע עד 1 בספטמבר השנה. מחצית מהסכום יינתן השנה ומחציתו ב-2010.



בניגוד למנגנון הקיים במשרדי הממשלה השונים, הועדה של הקרן תהיה בינמשרדית בראשות מנכ"ל משרד הרווחה נחום איצקוביץ וחברים בה, בין היתר, נציגי משרדי החינוך, קליטת העלייה, הבריאות, המשפטים, משרד האוצר וראש הממשלה שגיבשו קריטריונים לסיוע לעמותות.



בין תנאי הסף בהם יצטרכו העמותות לעמוד:מתן שירות חברתי שהוגדר כבעל "חשיבות רבה בתחום החברתי". בנוסף, עליהן לפעול לפחות שנתיים בתחום ולהוכיח כי נפגעו מהמשבר הכלכלי וכי הן מוכנות לעבור אבחון כלכלי-ארגוני. התמיכה שיקבל כל ארגון לא תעלה על 10% מתקציבו השנתי. לארגונים ביישובים קטנים ובפריפריה תינתן תמיכה שתגיע לכ-20% מתקציבם השנתי.



השר יצחק הרצוג, שיזם את הקמת הקרן, מסר כי "עבור ארגונים רבים שעושים עבודת קודש זהו קרש הצלה והזרמת דם חדש לגוף בקריסה. יישום התוכנית הוא צעד חיוני וצו השעה. אנו צופים כי בטווח המיידי הארגונים יוכלו לשמור על יכולתם לפעול בתחומים החברתיים, לצמצם ככל הניתן פיטורי עובדים ולאפשר פסק זמן להיערכות לגיוון מקורות המימון שלהם".



ליאור דטל