חופשה בסימן קריאה

>> איך הם מעזים? כיצד הם מצליחים להשתחל למזוודה ולעקוף בכזו קלות את רשימת הספרים הממתינים בסבלנות אין קץ כדי שנקרא אותם?

רוב הסופרים והעורכים שהמליצו על ספר לחופשה הצהירו בראש ובראשונה שלא אמור להיות כל הבדל בין ספר שקוראים בשגרה לבין ספר שלוקחים לחופשה. עם זאת, כמספר המרואיינים מספר ההגדרות לספר חופשה. עבור האחד, חופשה היא הזדמנות לחזור אל ספר שכבר קרא ועבור האחר הזדמנות להשלים ספרי ילדים. עבור האחת חוויית הקריאה מתלכדת עם החופשה, ועבור האחרת מוטב שהספר לא יתחרה בחופשה. יש שבוחרים ספר שעלילתו מתרחשת במקום החופשה, ויש שמעמיסים ספרים עד שאין מקום לבגדים במזוודה. כך או כך, משהו בניתוק מהשגרה יוצר הזדמנות לקריאה ייחודית, אחרת - ורשימת הספרים הבלתי נגמרת שמחכה לנו בבית, יכולה להמשיך לחכות.



הספר מתלכד עם חוויית החופשה



ממליצה: אילנה ברנשטיין



הספרים: "אנה קרנינה", ל.נ טולסטוי, עם עובד - 119 שקל



"הדוח של ברודק", פיליפ קלודל, מודן - 88 שקל.



"כשאני יוצאת לחופשה אני יכולה להתחייב למספר רב יותר של עמודים, להתחיל ולסיים אותם ללא הפרעות. דווקא אז אני פונה לספרים המסווגים על ידי המו"לים כגבוהים ולא נמוכים או קלילים. היכולת להישאב לחלוטין לספר כזה מעצבת לעתים את החופשה עצמה. כשלקחתי את ?אנה קרנינה' של טולסטוי לטיול של עשרה ימים בסיציליה עם בן זוגי אז, רק רציתי לחזור למלון כדי להמשיך בקריאה. זה לא שלא טיילנו, אבל רוב הזמן דיברנו על הדמויות והעלילה, והחוויה של הספר השתלטה על הטיול. איכשהו נסעתי כדי שסיציליה תכבוש אותי, ולמעשה הספר כבש אותי והזיכרון שלי כיום מהמקום מותך לגמרי עם ?אנה קרנינה'.



"הייתי רוצה להמליץ גם על ספר חדש ?הדוח של ברודק' מאת פיליפ קלודל. זה ספר אפל עם מציאות סוריאליסטית המספר על עולם של אחרי מלחמה בכפר נידח. אם כבר לבחור ספר למטוס - אז אותו, משום שזה ספר שבורא עולם כל כך שלם ואחיד שאפשר לצלול לתוכו ולהתנתק לחלוטין מהחוויה הדי מעיקה של הטיסה".



החופש לקרוא שוב



ממליץ: מיכאל הנדלזלץ



הספר: סדרת "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", דאגלס אדאמס, כתב, 74 שקל לספר.



"הרבה זמן אני שואל את עצמי מה הקריאה הכי יפה ומהנה מבחינתי, והגעתי למסקנה שזה לחזור לספר שאהבתי מאוד ולקרוא אותו עוד פעם. זו חופשת קריאה שאתה לא צריך להתמודד בה עם אתגרים חדשים, אך גם לא משהו לקרוא ולשכוח. אתה יודע שזה ספר שעושה לך טוב ושהוא לא יכול לאכזב אותך. כמו לפגוש חבר ותיק, אבל מסוג החברים שאתם מתחילים פחות או יותר מאותו מקום שבו נפרדתם בפעם הקודמת. יש לך ודאות שגם אם הקריאה הפעם תהיה שונה, כי השתנית בעצמך, זה עדיין יהיה דבר נפלא. ואני אפילו לא מדבר על קריאה שנייה, אלא ממש לקחת ספר שכבר עמד בקריאה שלישית ואפילו רביעית.



"עבורי, סדרת ?מדריך הטרמפיסט לגלקסיה' של דאגלס אדמס היא מתכון לחופשה נהדרת. בניגוד לדעה שמדובר בספר מדע בדיוני, או אפילו פארודיה על מדע בדיוני, לטעמי ?טרילוגיה בחמישה חלקים' זו היא ספרות הומוריסטית מהמדרגה הראשונה וחומר פילוסופי מעמיק על מצבו של האדם המודרני ביקום. זה גם סיפור שיספיק לחופשה ארוכה. לא צריך הרבה יותר מזה".



בן לוויה שלא משתלט על החופשה



ממליצה: ארנה קזין



הספרים: "הציפורים, המדריך השלם", לארס סוינסון, לקסיקון מפה והוצאת הקיבוץ המאוחד, 169 שקל



"על הנפש הצמאה", תמיר גרינברג, עם עובד, 15 שקל.



"ספרי השירה הם ספרות החופשה שלי כי הם לא מתחרים בה. נחת הרוח של החופשה. הם לא מסיחים את דעתי מהחופשה, אלא משתלבים בה, מדברים אתה, מהדהדים בה ואותה. "את ?עלי עשב' של וולט ויטמן (אזל בהוצאה) אני לוקחת תמיד ולחופשה האחרונה באיטליה לקחתי גם את ?על הנפש הצמאה' מאת תמיר גרינברג, משורר ויטמני בעיני. יש בספר לא מעט שירים שאני אוהבת, כמו ?העיר' - שיר חופשה בפאריס: ?כל הבקר אנשק אותך./ כך, במטה, שקטים ועצלים,/ ירך מוטלת על ירך,/ כף רגל מפשפשת בכף רגל,/ שפתי הבהירות/ מרפרפות על שחור שפתיך...'. בהמשך העיר קורסת וקורים למתנשקים דברים לא לגמרי נעימים.



"'הציפורים', הוא בן לוויה נינוח שעשיתי לי מנהג לקחת לחופשה. ?המרומית השחורה דוגרת בביצות של מים מתוקים עם כתמים צפים של צומח נמוך... מקייצת באירופה וחורפת באפריקה'. כן, זו בטח מרומית שחורה, אני אומרת לעצמי. רגע, אולי מרומית לבנת לחי?"



ספר שאפשר לסמוך עליו



ממליץ: ניר ברעם



הספרים: סדרת תיבת פנדורין ("גמביט טורקי", "מות אכילס", "עזאזל", "לווייתן", "משימות מיוחדות"), בוריס אקונין, ידיעות אחרונות, 88 שקל.



"אנחנו לא הולכים לפתוח בהודו ספרייה, אך לפי כמות הספרים שאני וחברתי ארזנו, כנראה גם שלא נספיק לקרוא את הכל. יש את אותם ספרים שאני אורז לצורך הרומן שאני כותב, יש את הספרים שיהיו אלטרנטיווה, כשיבוא לי משהו אחר, ויש ספרי הצלה. על אלה האחרונים תמיד אפשר לסמוך. הם בדרך כלל ספרים קריאים מאוד, ואין שום סיכוי שאני לא ארצה לסיים אותם, וזה הימור חשוב מאוד כשאני לוקח ספר לחו"ל.



"ספרי הבלש פנדורין של בוריס איקונין הם מהסוג הזה. הם כבר הצילו אותי פעמיים בטיולים בעבר, ואפילו הפסד בקזינו בוורנה נשכח בצלילה ל'גמביט טורקי', אחד הספרים המעולים בסדרה. זו ספרות בלשית מהסוג האיכותי, שעלילתה נפרשת ברוסיה של סוף המאה ה-19. באופן כללי, אני יכול לומר שחוויית הקריאה הטובה ביותר מבחינתי היא בחופשה, הרחק מכל הרעשים הרגילים של היומיום. לקרוא ספר בסוף היום אחרי העבודה, זו תמיד פשרה בעוד שחופשה מאפשרת את הדרך הטובה ביותר להתמסר לספר".



ספר שהוא מסע בפני עצמו



ממליץ: דרור בורשטיין



הספרים: "אלגיה לעת פרידה", זביגנייב הרברט, הקיבוץ המאוחד, 43 שקל. הספר אזל בהוצאה, ניתן להשיג בוואלה שופס.



"הדרך הצרה לאוקו", מאצואו באשו, חרגול, 79 שקל



"ספר שאפשר לקרוא אותו רק בצימר או רק במטוס הוא בעיני ספר שלא שווה לקרוא אותו בשום מקום. המושג של ?ספר טיסה' נובע מתוך תפישה מסוימת של מה זו חופשה: מן השבתה של המוח שבה אתה נהפך ל'בטן גב', בלי ראש. אני מודה שזה אף פעם לא דיבר אלי. להפך, מבחינתי החופשות הן זמן של עליית מדרגה בחיי המחשבה, הזמן היחיד אולי שבו אפשר באמת לחשוב, לכתוב, להסתכל שעות בציורים. באשו כתב זאת בדיוק: ?מטרת המסע היא להרגיש שאתה חי'.



"לכן, הספרים שאני מעלה למטוס אינם שונים מהספרים של היומיום. עם זאת, אני אוהב להחזיר ספרים למקום לידתם. כמו למשל, לקחת את בלזאק לפאריס. מחר אני נוסע לברלין, ולשם אני לוקח את ?ילדות בברלין סביב שנת 1900' של וולטר בנימין, שחבל שאפשר להשיג אותו רק בחנויות ספרי יד שנייה. ויש גם ספרים שמתאימים במיוחד לנסיעות שעושים לבד, פשוט משום שיש בהם משהו מרוח המסע שעושים בבדידות, בין אם אלה ממש ספרי מסע כמו ?הדרך הצרה לאוקו' של באשו, ובין אם מסע סמוי יותר. למשל, ספר שאני אורז שוב ושוב בתיקי חו"ל הוא ?אלגיה לעת פרידה' של זביגנייב הרברט. יש בו איזושהי עמדה של התבוננות בעולם, קצת כמו תייר בתוך החיים".



להשלים פערי ילדות



ממליץ: יהודה אטלס



הספר: "צבע הפנינה", יוקל מריה אנה, עם עובד, 54 שקל.



"לטיסה, לחופשה ולכל מקום שבו רוצים גם לקרוא לצד הכיופים, אני מציע לקחת את ספרי הילדים והנוער שאהבתם בילדותכם ושאין סיכוי שתחזרו אליהם סתם כך בימים רגילים. או לחלופין, כאלה שלא הספקתם לקרוא וזו ההזדמנות. הרי ביניהם יש כאלה שנמנים עם הנכסים הנצחיים של התרבות האנושית, וחבל מאוד שהם יחסרו במאגר החווייתי של כל אדם. לדעתי, החמצת ספרי מופת מסוג זה היא לא רק חור בהשכלה, אלא גם חור בהומניות. אפשר, למשל, לבחור מתוך ספריו של אריך קסטנר (?אמיל והבלשים', ?35 במאי', ?פצפונת ואנטון', ?אורה הכפולה', ?הכיתה המעופפת'), לקחת את ?הרוח בערבי הנחל' של קנת גרהם או את ?פו הדוב' ו'הבית בקרן פו', שהם לדעתי שני הספרים הנפלאים ביותר שנכתבו אי פעם.



"אבל לספתח, הייתי רוצה להציע את ?צבע הפנינה' מאת אנה מריה יוקל, ספר מופת שלמרבה הצער לא זכה בישראל לכבוד הראוי לו. זהו ספר על פשיזם, מבלי שמושג זה נזכר בו כלל. עלילתו מתארת יריבות בין שתי כיתות ט' מקבילות במדינה דוברת גרמנית. אין ליריבות הזו שום סיבה עניינית, מלבד זאת שתלמיד אחד, גרובר הארוך, מלבה אותה כדי להעלות את מעמדו החברתי הירוד וכדי לתפוס מנהיגות. אליו מצטרף אלכסנדר, נער טוב בדרך כלל, שעשה בטעות משהו שהוא חרד פן יתגלה. במהומה ובהתכתשות, שיתפתחו כתוצאה ממצבי העימות בין שתי הכיתות, הוא מצפה שהעניין שלו ייבלע או יישכח. תלמידים תאבי אקשן, שמקווים לצאת מהשעמום ומהשגרה נגררים אחרי גרובר הארוך. נזרקות האשמות כוללניות (?אלה גנבים! אלה רמאים!'), מנהיגות ה'פיהרר' מועצמת על ידי טקסים, ססמאות, פגישות חשאיות וניפוח מלאכותי של גאוות היחידה, ונוכלים משני הצדדים משתפים פעולה לעשיית רווח פרטי. מנהיג חיובי, שכינויו "חפרפרת", עומד בפרץ ומנהיג את שתי הכיתות אל חשיפת האמת, אל השבת השלווה ואל דו-קיום בשלום".



הממליצים: יהודה אטלס, סופר וחוקר ספרות ילדים; דרור בורשטיין, סופר; אילנה ברנשטיין, סופרת ומחזאית; ניר ברעם, סופר; ארנה קזין, עורכת סדרת "כעת" לספרות עיתונאית בהוצאת הקיבוץ המאוחד; מיכאל הנדלזלץ, מבקר התיאטרון של עיתון "הארץ" ועורכו הראשון של מוסף "ספרים"