דיור בר השגה - כך עושים זאת בעולם

>> היזהרו מפתרונות קלים מדי ל"דיור בר השגה": מתכננים בכירים בארה"ב מדווחים כי ניסיונות לבנות דיור זול לאוכלוסייה נזקקת יוצרים מוקדים של הזנחה ודור שני ושלישי למצוקה כעבור שנים. גם בפרויקטים של פינוי-בינוי שהוקמו בארה"ב התגלו טעויות רבות. פאנל שנערך במסגרת הכנס "תכנון ערים עבור תושביהן" בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון בחודש שעבר, ניסה להתוות כללים כדי לחמוק מבעיות אלה.

הכנס, שנערך ביוזמתה של פרופ' נעמי כרמון מהטכניון, איגד חוקרים בכירים של תכנון ערים בעולם ובישראל, כדי לדון בקשר שבין תכנון המרחב העירוני לבין איכות החיים של כלל התושבים. אחת השאלות בהן דנו משתתפי הכנס היתה כיצד ניתן לספק לאוכלוסייה נזקקת דיור שהיא תוכל לממן, מבלי להקים שיכונים בבנייה זולה, שלפי ניסיון העבר נהפכים במקרים רבים לשכונות מוזנחות.



התשובות של המומחים שבאו לכנס לא הבטיחו פתרונות קסם וגם לא סיפקו נוסחה ברורה להצלחה. עם זאת, כמה מהדוברים הציגו ניסיונות שנעשו בתחום בעולם שעשויים להיות רלוונטיים גם לישראל.



שילוב דיור מוזל בשכונות מבוססות



פרופ' ג'ורג' גאלסטר מאוניברסיטת ויין בדטרויט סיפר על פרויקט מוצלח בדנוור, קולורדו, שבו נרכשו מבני מגורים בתוך שכונות קיימות לצורך דיור מוזל, מה שהתגלה כבחירה מוצלחת יותר מבניית בלוקים נפרדים לעניים. הזכאים לדיור המוזל נהנו מההזדמנויות שהשכונות הטובות יכולות להציע (בתי ספר, תחבורה, כתובת "מכובדת") - ודיירי השכונה הוותיקים, שהיו צפויים להתנגד, לא נפגעו, הודות לחוק עזר עירוני שהגביל את שיעור הנזקקים בכל פרויקט ל-20% לכל היותר ומנע את יצירתם של כיסי מצוקה.



צורך נוסף הוא במתן מענה לשכונות המצוקה הקיימות. תוכנית חדשה של ממשל אובמה, שהציג פרופ' פיליפ תומפסון מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (mit), מבקשת להביא לשיפור במצב שיכוני עוני באמצעות שילוב של שיקום השיכונים עם קידום האוכלוסייה. התוכנית כוללת שיפוץ של השיכונים הישנים והתאמתם למאה ה-21 בעזרת הדיירים. כך, תושבי השכונות ירוויחו לא רק בתים מודרניים וחסכוניים אלא גם הכשרה מקצועית כבנאים, חשמלאים, מפקחי בנייה ואף מהנדסים ואדריכלים.