סיבוב ראשון: סטנלי פישר ניצח את הספקולנטים

מאת אורה קורן ורינה רוזנברג



נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, זיעזע השבוע את שוק ההון כשביצע רכישות דולרים בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר, מתוכם כמה מאות מיליוני דולרים ביום אחד. המהלך עורר ביקורת על התערבות עמוקה מדי בשוק, ובנק ישראל מיהר להוציא שתי הבהרות בגיבוי ממשלתי: הוא ימשיך לרכוש דולרים ואירועים חריגים בשוק יטופלו בצעדים חריגים; והיצואנים יצטרכו להתרגל לעבוד בסביבת דולר ששווה 3.8 שקלים.



היצואנים, שמבינים שבנק ישראל לא יוכל להושיע אותם לאורך זמן על רקע היחלשות הדולר בעולם, פנו למשרד האוצר בבקשה לחבילת סיוע הכוללת הנחות בתשלומים למים, חשמל, ארנונה ומשלוחי יצוא.



בקשתם צפויה להידחות בהסכמת משרד ראש הממשלה, בנימוק שהיצוא אינו חזות הכל ושהממשלה ובנק ישראל צריכים לדאוג לכלל המשק ולא רק ליצוא.



*****



הנגיד



"היצואנים יצטרכו להסתגל לשער נמוך"



המהומה שחולל השבוע נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, כשרכש מאות מיליוני דולרים ביום כדי להציל את קריסת הדולר מול השקל, היא יריית הפתיחה בחלופה ב' של הבנק לטיפול בשער הדולר הקורס. החלופה גורסת רכישות בהיקפים מפתיעים, לפי צורכי השוק. זו מצטרפת לחלופה א', של רכישת כ-100 מיליון דולר ביום. "הודענו השבוע על שינוי מדיניות מאוד בסיסי", אומר בכיר בבנק ישראל. "כשנראה תנודות לא מתאימות - נוכל לפעול".



לצד תוכניות אלה, אומר הבכיר, יש לבנק ישראל תוכניות חירום נוספות למקרה שהדולר יקרוס אל מתחת לשערים נמוכים יותר. כמה נמוכים? אף אחד לא מוכן לחשוף, אך ההערכות מדברות על 3.5 שקלים לדולר. בבנק מתייחסים בזהירות לטענת היצואנים, לפיה ספקולנטים שמסתערים על שוק ההון גרמו לקריסת הדולר באחרונה. "לא זיהינו ספקולנטים", אמר הבכיר. בבנק מציעים ליצואנים לא לחפש אשמים, מכיוון שגם להם חלק מהיצע הדולרים הגבוה במשק, הנובע מהכנסותיהם.



כשהדולר נע סביב 3.8 שקלים, אמר השבוע פישר כי "היצואנים צריכים להתרגל לעבוד בטווח הזה", כשהוא זוכה לגיבוי מלא ממשרדי ראש הממשלה והאוצר. "אנחנו לא יכולים לפעול לאורך זמן נגד מגמות ואין לנו שום שאיפות לזה", אמרו השבוע בבנק. "רכישות הדולרים נועדו לעזור ליצואנים להסתגל למעבר לעבודה בשער דולר נמוך, והן לא יימשכו לנצח. התפקיד שלנו הוא לדאוג לכלל המשק ולא רק ליצואנים". הגישה זוכה לגיבוי ממשלתי ולכן בקשות התעשיינים לחבילת הטבות פיסקלית לא צפויות להיענות.



שר האוצר



"לא מגבש תוכנית מגירה פיסקלית"



שר האוצר, יובל שטייניץ, התייצב השבוע לימין הנגיד. עם זאת, לא כל בכירי האוצר סבורים שיש מקום להתערבות בצורה אגרסיווית בשוק המט"ח.



החשב הכללי, שוקי אורן, אמר באחרונה כי התערבות קבועה ברכישת 50-100 מיליון דולר בשבוע אינה אפקטיווית לטווח ארוך. באוצר יש דעות נוספות שלפיהן בשוק חופשי יש יתרונות וסיכונים, ובנק ישראל לא צריך להתערב לניטרול הסיכונים, אלא להשאיר לכוחות השוק לפעול. בכיר באוצר ציין השבוע כי המשרד אינו מגבש תוכנית מגירה פיסקלית כפי שביקשו התעשיינים. "צעדים שנקטה הממשלה - כהורדת מס החברות והעמדת אשראי ב-6 מיליארד שקל לביטוח היצוא, תומכים ביצואנים, ואין צורך בעוד תוכניות".



הצעדים שנקט האוצר לעידוד היצוא, לפי אורן, מתחילים להניב פירות, בהם ביטוח 58 יצואנים בתוכנית שהופעלה רק לפני כחודש ב-50 מיליון דולר. מאפריל בוטחו יצואנים ב-350 מיליון דולר, ובספטמבר תיכנס לתוקף תוכנית ביטוח נוספת ליצוא.



ראש הממשלה



"מאמץ את עמדת הנגיד"



במשרד ראש הממשלה מגבים את הנגיד. "אנחנו מודאגים מהיחלשות הדולר ומקווים שהנגיד יצליח להשאירו בשער מספיק גבוה, כדי שהיצוא ימשיך להתמודד בחו"ל", אומר בכיר במשרד ראש הממשלה. "אנחנו מאמצים את עמדת הנגיד בניגוד לאלה שטוענים שהנגיד לא צריך להתערב בשוק חופשי".



עם זאת, במשרד ראש הממשלה לא בונים על תוכנית חירום פיסקלית, אותה מבקשים היצואנים כדי לצמצם נזקים. "אנחנו מבינים את דאגת היצואנים והממשלה אכן צריכה להיות מוכנה עם תוכניות למצב של דולר קורס - ויש תוכניות למצבים קיצוניים. ואולם מה שרלוונטי זה השילוב בין הדולר ליורו, כי אם היורו יתחזק והדולר ייחלש - זה לא יהיה נורא. אבל אם שניהם ייחלשו, זו תהיה בעיה", אמר הבכיר.



"אני מעריך ומקווה שהאמצעים שנוקט בנק ישראל ישמרו על הדולר ברמתו", אמר הבכיר. בעניין תוכנית המגירה שביקשו התעשיינים הוא אמר: "רוב כלי העבודה נמצאים בבנק ישראל, מיעוטם במקומות אחרים והם יותר יקרים. לכן, עדיף להשתמש בכלים שבידי בנק ישראל".



הצרכן



"הפיקדון הדולרי שקיבלנו לחתונה הצטמצם ב-10%"



לפני שנתיים התחתנו אורית ומוטי (שמות בדויים). ההורים מיהרו להעביר לזוג הצעיר 50 אלף דולר ששמו בצד כדי לעזור לשניים בקניית דירה. לאחר שחזרו מחופשה קצרה בחו"ל החלו השניים בחיפושים, אלא שאז פרץ המשבר הכלכלי שהפיל את מחירי הנדל"ן בעולם ואיים להגיע גם לישראל. השניים הורידו הילוך בחיפושים, בציפייה שמחירי הדירות יירדו, אבל התאכזבו לגלות שהמחירים דווקא עולים - ומה שיורד הוא הדולר.



כעבור שנה התאכזבו השניים לגלות שהפיקדון הדולרי שההורים מיהרו להעביר להם התכווץ ב-20%. בינתיים הדולר עלה מעט, אך ההפסד שלהם עדיין מגיע לכ-10% נכון להיום. "אם רק הייתי לוקח את הכסף ומשקיע אותו באג"ח", אומר מוטי, "היינו שומרים לפחות על ערך הכסף". בינתיים הם מתנחמים בכך שלפחות הריבית על המשכנתאות נמוכה בינתיים. דירה הם עדיין לא מצאו.



סוחר המט"ח



אחרי יומיים הספקולנטים הבינו שבנק ישראל רציני



"לספקולנטים נדרשו יומיים להשתכנע שבנק ישראל רציני במלחמתו בהם, ורק אתמול נרשמה ירידה משמעותית בהיקפי העסקות", אומר דרור זק"ש, מנהל חדר העסקות של הבנק הבינלאומי. "ביום הראשון היה ספק כמה הנגיד רציני בכוונתו, וראינו שהספקולנטים המשיכו ללכת נגדו ולמכור דולרים. רק לאחר מכן חילחלה אצלם התפישה שאולי הוא רציני בהחלטות שלו.



"ספקולנטים בוחנים כמה הם מוכנים לסכן, וככל שחוסר הבהירות עולה, עובר העניין שלהם לפעול בשוק. הם אומרים שהם מחכים לראות לאן הדולר הולך ולפי זה יחליטו איפה הם חותכים ויוצאים מהשוק", הוסיף זק"ש.



מנגד סבור שמואל ברגר, מומחה לשווקים פיננסיים, כי "ספקולנט נשאר ספקולנט". ברגר, המתמחה בניהול סיכונים ומייעץ לחברות, כולל מייצאות, אמר: "פישר הוריד את הכפפות והפתיע את הספקולנטים. השאלה המעניינת היא מה יהיה בהמשך, כי לספקולנט יש תאווה לשחק נגד הבנק המרכזי, ואמירה כזו או אחרת לא תרתיע אותו".



המלונאי



"אנחנו היחידים שמוכרים מוצר בדולרים - ומפסידים"



ענף התיירות פועל בעיקר על בסיס דולרי ומכיוון שהמחירונים מתפרסמים בחו"ל מראש, מרחב התמרון שלו מול שינויים קיצוניים בשער הדולר מוגבל. "בניגוד לכל המוצרים האחרים שנמכרים לתיירים בישראל, שירותי התיירות נמכרים במטבע חוץ", אומר רפי בארי, סמנכ"ל שיווק של רשת מלונות דן.



"השיטה בענף היא שאנחנו קובעים מחירים במטבע חוץ לתקופה ארוכה. כבר עכשיו יש לי מחירים מקסימליים עד סוף פברואר 2010, עליהם אני מחויב כבר יותר משנה. המחירים מפורסמים בחוברות הרשת ובאינטרנט ואני לא יכול לשנות את המחיר בהתאם לשינויים בשער הדולר. כיצואן אני בבעיה אמיתית. החברה שלי שקלית, המאזן שלי שקלי והירידה של הדולר כפי שקרה בתקופה האחרונה מורידה את רמת הרווחיות שלי. ההוצאות שלי מהתיירות הנכנסת ממשיכות להיות בשקלים והתקבול יותר נמוך. היות שיותר מ-70% מההכנסות הן מתיירות נכנסת וכל המחירים נקובים בדולרים, אנחנו במצב של חוסר ודאות גדול כתוצאה מהירידות והעליות של הדולר", אמר בארי.



היצואן



"ב-3.8 שקלים לדולר נרוויח פחות, אבל לא נפסיד"



"בשער נמוך של הדולר, התערבות הנגיד, אף שהיתה מבורכת, לא השפיעה השבוע", אומר אהוד גנני, מנכ"ל חברת רבינטקס, הפועלת בבית שאן ובדטרויט. החברה המעסיקה בישראל 140 עובדים ומייצרת, בין השאר, קסדות, אפודים ופלטות קרמיות למיגון אישי.



מכירותיה של רבינטקס בישראל מסתכמות בכ-50 מיליון דולר בשנה, 85% מהם ליצוא. בניגוד ליצואנים אחרים, חומר הגלם שרבינטקס רוכשת מיובא מחו"ל בדולרים, מה שמקטין את השפעת הדולר על רווחיותה. "סמנכ"ל הכספים שלי ואני הרבה יותר מרוצים כשהדולר גבוה. אני לא יודע כמה זמן יכול להחזיק המהלך של הנגיד, אבל הוא טוב לתעשייה וליצוא. דולר שנע סביב 3.4 שקלים זה אסון. סביב 4 שקלים המצב הרבה יותר טוב. גם ב-3.8 שקלים לא נפסיד, רק נרוויח פחות. אנחנו לא סומכים על הנגיד, אלא רק על עצמנו. נקטנו צעדים דרסטיים לקיצוץ בהוצאות בחודשים שעברו, כולל ניצול ימי חופשה והקטנת כוח אדם בקרב עובדים יקרים ומעבר מסולר לגז. כשהחרב על הצוואר - החושים מתחדדים", אומר גנני.



היבואן



"המחיר לצרכן לא יורד כי השער תנודתי"



בניגוד ליצואנים, היבואנים נהנים משער הדולר הנמוך. השבוע פורסם כי יבוא מוצרי הצריכה קפץ בחודש האחרון. האם השינוי הוא עוד סימן ליציאה מהמשבר או תולדה של דולר נמוך שהיבואנים ניצלו?



"כשהמשבר הכלכלי העולמי פרץ נוצרו עודפי מלאי והיבוא ירד מאוד. בחודש יולי היתה עלייה ביבוא כי נגמר המלאי. ייתכן שהיבואנים שיחררו כמויות יותר גדולות של סחורה בגלל הדולר הנמוך, אבל גם הם מוגבלים ביכולת האחסון שלהם מחוץ למכס", מסביר רפי פרידמן, יו"ר חטיבת מוצרי חשמל ואלקטרוניקה באיגוד לשכות המסחר ומנכ"ל חברת ברימאג, שהיקף מכירותיה ב-2008 היה כ-550 מיליון שקל.



למה הצרכנים לא מרגישים ירידה במחירים בעקבות שער הדולר הנמוך? "השער מאוד תנודתי ואף אחד לא יודע אם מחר הדולר לא יהיה יותר נמוך.



"אנחנו לא יכולים להוזיל מיד מחירים, כי היבוא מתפרס על פני כמה חודשים. אם אני תופס הזדמנות וקונה בדולר נמוך, שיפרתי במשהו את הממוצע, לא יותר. בנוסף, חלק לא מבוטל מהיבוא מתבצע ביורו, שלא ירד", אמר פרידמן.



הנוסע



"הלקוחות מבקשים לחייב באותו רגע, כשהשער נמוך"



מי שמנסה להרוויח מהדולר הנמוך הם רוכשי כרטיסי הטיסה וחבילות הנופש בחו"ל. "במהלך כל יום ראשון ניסיתי להשיג את סוכן הנסיעות שלי כדי לשלם לו על כרטיסי הטיסה לניו יורק שהזמנתי ממנו", סיפרה השבוע רונה מתל אביב, "אבל הוא לא חזר אלי. הצלחתי לדבר אתו רק ביום שלישי, אחרי ששער הדולר עלה. למזלי, הוא היה הוגן והסכים לחייב אותי בשער היותר נמוך".



רונה כמובן לא לבד - הצרכן הישראלי מסתגל מהר לשינויים: "עד יום שני, כשהדולר היה בירידה, היה לנו שיא של ביקוש לחייב את העסקה באותו רגע", סיפרה שרון סיאני, סוכנת נסיעות באשת טורס בתל אביב. "עד שהדולר התחיל שוב לעלות, חייבתי יותר לקוחות מהרגיל בגלל השער הנמוך. למרות העלייה הקלה בשער הדולר בימים האחרונים, אנשים עדיין מתייחסים לכל שער מתחת ל-4 שקלים לדולר כשער נמוך, ומעדיפים לשלם על הנופש שלהם כבר עכשיו. כשהוא יעבור את הרף הזה אני מניחה שהם יפסיקו לחייב בכזו מהירות. בנוסף, שמתי לב שאנשים שטסים בחודש הקרוב מבקשים לשלם כבר עכשיו, אבל אלה שהזמינו נופש לאוקטובר-נובמבר מחכים עם התשלום", היא הוסיפה.