מאקרו גלובלי: ירידה מתונה מהצפוי במספר המועסקים בארה"ב והמשך אינדיקציות לשיפור בפעילות התעשייה הובילו לעלייה חדה בתשואות ל-10 שנים, להתחזקות הדולר מול המטבעות המובילים להמשך מגמת העליות בשוקי המניות.
הלחץ להמשך עליית התשואות עשוי להימשך בטווח הקצר אך עוצמת העלייה מוגבלת לנוכח חולשת הצרכן.
מאקרו ישראל: כוחות מנוגדים פועלים על הצריכה הפרטית. השיפור החד באמון הצרכן תומך בעלייה בצריכה בחודשים הקרובים אך השחיקה המתמשכת בכוח הקנייה מעלה סימן שאלה לגבי יציבותו של שיפור זה.
סביבת האינפלציה: הצפי למדדים גבוהים בחודשים יולי-אוגוסט וחשש שהגברת ההתערבות בשוק המט"ח (למרות שהפעילות מעוקרת) תוביל להאצה באינפלציה, גרמו לעלייה נוספת בציפיות לאינפלציה מעל לגבול העליון של היעד.
מדיניות מוניטארית: מדו"ח האינפלציה עולה כי הבנק צופה אינפלציה מתונה של 1.6% בשנה הקרובה והעלאת ריבית במהלך הרבעון השני. למרות שהבנק היה מעדיף להמתין לפחות עד לרבעון האחרון לפני העלאת הריבית - העלייה בציפיות לאינפלציה והשיפור באמון הצרכן הגבירו את הסבירות להעלאת ריבית כבר בחודשים הקרובים.
מסקנות:
עליית התשואות בארה"ב תוביל לעליית תשואות באג"ח הממשלתיות לט"א. יחד עם זאת, השיפור בשוקי המניות בעולם משקף ירידה בפרמיית הסיכון הנדרשת, ולכן תומך בהמשך ירידת המרווח שבין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים.
הגברת ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח תוך הכנסת מרכיב של אי ודאות היא נכונה ומהווה חלק מאסטרטגיית יציאה מתוכנית הרכישות הקבועה. למעשה, הגברת הרכישות מחד וספיגתן מאידך מאפשרת לבנק להעלות את הריבית במידת הצורך.
בנק ישראל מעוניין להמתין עם העלאות הריבית, אך אם רמתן הגבוהה של הציפיות לאינפלציה תישמר לאחר פרסום המדד הקרוב תבוצע העלאת ריבית כבר בסוף החודש. הריבית הריאלית השלילית (סביב -3.5%) אינה תואמת את מצב המשק ולכן צפויה לעלות בחודשים הקרובים. גם אם תועלה ריבית הבנק
בחודשים הקרובים העלייה תהיה מוגבלת בעוצמתה לנוכח הכוחות הממתנים מכיוון שוק העבודה.
"אנו מצפים לירידה מהותית בסביבת האינפלציה ובציפיות ברבעון האחרון של השנה. הצפי לעליית בריבית הריאלית מרמתה הנוכחית וההסתברות הגוברת להעלאת ריבית יובילו לירידה בציפיות לאינפלציה ולהמשך השתטחות העקומים", מוסר רפי גוזלן מלידר שוקי הון.
מט"ח
רכישת מט"ח במידת הצורך - הכנסת משתנה של אי ודאות במסגרת אסטרטגיית יציאה.
בנק ישראל הודיע על שינוי במדיניות ההתערבות בשוק המט"ח. בנוסף לרכישות היומיות בהיקף ממוצע של 100 מיליון דולר ליום, הבנק הודיע כי יתערב כאשר יזהה תנודות חריפות שאינן תואמות את ההתפתחויות הכלכליות. ההודעה באה בתגובה לייסוף החד מאז הודעת הריבית האחרונה שבה הודיע הבנק על הפסקת רכישות האג"ח. הודעה זו נתפסה כצעד מקדים לפני הפסקת רכישות המט"ח והעלאת הריבית, כוחות הפועלים להתחזקות השקל.
בלידר שוקי הון העריכו בסקירתם בשבוע שעבר (מתאריך ה- 2.8.09 ) כי בניגוד לדעה הרווחת בשוק, הבנק לא יפסיק כל כך מהר את רכישות המט"ח עד שיסתמן שיפור בר קיימא בפעילות היצוא. למרות זאת, הופתעו מהעלייה בהיקף ההתערבות בשוק המט"ח עליה הוכרז ביום ב' האחרון אך האנליסטים חושבים שמדובר במהלך מתבקש מצד הבנק.
התערבות שקופה בשוק המט"ח מהווה קרקע נוחה לפעילות ספקולטיבית ולכן הכנסת משתנה אי ודאות הינה במקומה והיא מהווה לדעת כלכלני לידר חלק מאסטרטגיית יציאה מתוכנית הרכישות הקבועה. בפעמים הקודמות בהן הודיע הבנק על התערבות בשוק המט"ח, הן לווו בפיחות מהיר (במונחי סל) ולאחר זמן קצר בייסוף.
הכנסת משתנה אי הודאות לגבי עיתוי והיקף ההתערבות לתמונה ישנה להערכת האנליסטים את התבנית הזו וימנע ייסוף משמעותי חזרה. זה המקום לשוב ולהזכיר כי הבנק אינו מכוון לשער הדולר אלא לשע"ח האפקטיבי והתגובה החריגה מצידו מגיעה כאשר ההתפתחויות במסחר אינן תואמות את ההתפתחויות הכלכליות.
כלומר, בזמנים רגילים הבנק לא היה נלחם בכוחות הכלכליים הבסיסיים הפועלים להתחזקות השקל אך בזמן המיתון והפגיעה החריפה בפעילות היצוא הוא מנסה למתן אותם, ובוודאי שלהדוף פעילות ספקולטיבית המנסה להאיץ אותם.
בחינת ההשפעה של רכישות הבנק על שער החליפין מעלה כי שער הסל גבוה כיום בכ-13% מאשר ביולי שעבר, המועד בו העלה הבנק את היקף הרכישות ל-100 מיליון דולר בממוצע ליום. נראה כי התוכנית החדשה תוביל להמשך פיחות (במונחי סל) כאשר הבנק יפסיק להערכת כלכלני לידר שוקי הון את ההתערבות הקבועה במהלך הרבעון האחרון של השנה, וזאת כאשר נתוני היצוא יצביעו על שיפור
בהשפעת התאוששות פעילות התעשייה בעולם.
שוק האג"ח - הגברת רכישות המט"ח והצפי להעלאת הריבית תומכים בירידה בציפיות לאינפלציה ובהשתטחות העקומים.
לידר שוקי הון: גם אם בנק ישראל יעלה הריבית מדובר בהעלאה מוגבלת, עד לחזרת ציפיות האינפלציה לגבולות היעד
TheMarker
9.8.2009 / 12:49