רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים, מדבר על המשבר הפיננסי ועל מערכת הבנקאות בישראל - חוסנה, חולשותיה והפיקוח עליה.
כיצד השפיע המשבר הפיננסי האחרון על הפיקוח על הבנקים בישראל? מה נעשה או מתוכנן להתבצע לאחר שעבר ה"הלם" הראשון? איך מבטיחים שגם המשבר העולמי הבא לא יפגע בנו ושלא נייצר משברים מקומיים?
המשבר הפיננסי פגע במערכות פיננסיות ובנקאיות בעולם וגרם אצלנו לחשש מפגיעה במערכת הבנקאית בארץ.
הפיקוח על הבנקים עקב מקרוב ובאופן שוטף אחר התנהלות הבנקים בישראל והגביר את הפיקוח על פעולות שרמת הסיכון הגלומה בהן גדלה. בין היתר הגברנו את הפיקוח על הפעילות בחו"ל, קבענו דרישות גילוי מפורטות, דרשנו מהתאגידים הבנקאיים לבחון מחדש יעדים ואסטרטגיות מתוך ראייה שמרנית ועוד.
במקומות מסוימים אף התערבנו במידת הצורך. כך למשל, לאחר זיהוי סיכון מוגבר בהחזקות באג"ח מגובות נכסים, דרשתי מבנק הפועלים להכפיל את ההון המוקצה בגין החזקותיו אלו לצורך חישוב יחס ההון לרכיבי סיכון. התערבות זו הובילה את הבנק לממש את תיק ההחזקות בניירות ערך אלו ובדיעבד הותיר מהלך זה את הבנק עם חשיפה נמוכה יותר למשבר.
המשבר לא גרם ל"הלם" בפיקוח ובמערכת הבנקאית. המשכנו ואנו ממשיכים להטמיע את המלצות ועדת באזל (הוראת באזל 2) במערכת הבנקאית ובפיקוח על הבנקים בהתאם לתוכנית העבודה שקבעתי עם כניסתי לתפקיד. במקביל הדגשנו עוד טרם המשבר, ואנו ממשיכים להדגיש, את חשיבות חיזוק הלימות ההון במערכת בהתאם ליעד של 12% לפחות עד סוף 2009.
כחלק מלקחי המשבר העולמי והטמעת באזל 2 מתמקד הפיקוח על הבנקים בנושאים של ממשל תאגידי, תוך מתן דגש לעבודת הדירקטוריון, ושל ניהול סיכונים נאות.
ברור שכל היערכות מצידנו, טובה ככל שתהיה, לא תוכל למנוע באופן מוחלט היווצרות משבר. יחד עם זאת תפקיד הרגולציה הפיננסית הוא בהכנת המערכת הבנקאית להתמודד טוב יותר עם משברים, וזאת אנו עושים, בין אם באמצעות הדרישה להגדלת כרית ההון כנגד הפסדים בלתי צפויים ובין אם באימוץ סטנדרטים מתקדמים לניהול סיכונים.
המערכת הבנקאית בישראל נפגעה פחות במשבר הנוכחי בהשוואה למערכת הבנקאית בארה"ב ובאירופה. האם ניתן לומר שהמערכת בישראל בטוחה יותר למשקיעים? האם זה עניין של ניהול שמרני יותר?
המערכת הבנקאית בישראל יציבה ואיתנה ואכן הפגינה עמידות טובה יותר לזעזועי המשבר בהשוואה למערכות בנקאות אחרות. איתנות זו ניתנת לייחוס לגורמים רבים ובין היתר לשמרנותה של המערכת הבנקאית בישראל בפעולותיה ולשמרנותו של שוק ההון הישראלי, שהחדשנות בו לא הגיעה לרמות הקיימות באירופה ובארה"ב. כך למשל השימוש במכשירי איגוח והשימוש במכשירים פיננסיים מורכבים לא נפוץ בישראל, בין היתר כי טרם בשלו ההסדרים החוקיים המלווים פעילות במכשירים אלו.
את מצבה הטוב של מערכת הבנקאות הישראלית ניתן להסביר גם בהתפתחויות החיוביות במשק הישראלי בשנים קודמות. המערכת הבנקאית נמצאה ערב המשבר עם יחסי הלימות הון ורווחיות טובים, כמו כן ההסתמכות על קווי אשראי מחו"ל וההישענות על פעילות בחו"ל היו נמוכות יחסית. הסבר נוסף הוא, כמובן, הרגולציה ההדוקה שהמערכת הבנקאית נתונה לה. לפיקוח על הבנקים לדורותיו מגיעה הערכה על פעולותיו להפחתת הסיכונים הפוטנציאליים להם חשופה המערכת הבנקאית. בכך אני מכוון להוראות בנושאים כמו החשיפות הגדולות ללווה ולקבוצת לווים, ריכוזיות ענפית ועוד.
אין ספק שהעמידות שהפגינה מערכת הבנקאות הישראלית מהווה מרכיב חשוב בשיקולי ההשקעה העומדים בפני משקיעים, הן מהארץ והן מחו"ל. נוסף על כך חשוב לציין כי באמצעות קידום התהליך של הטמעת מתודולוגיות פיקוח בינלאומיות במערכת הבנקאית, מקדם הפיקוח על הבנקים את קבלת ההכרה מהקהילה הבינלאומית במדינת ישראל כאחת מהמדינות המפותחות (oecd). הכרה זו גם היא צפויה לשדרג את ישראל ולהגביר את זרם ההשקעות אליה.
כיצד היית מגדיר את הרמה המקצועית של המערכת הבנקאית בישראל? מה נקודות החוזק והחולשה שלה?
אין ספק שמערכת הבנקאות בישראל היא מערכת בעלת רמה מקצועית גבוהה, גם ביחס לקיים בעולם. מערכת הבנקאות בישראל מתאפיינת ביציבות ובאיתנות וזוכה לאמון רחב של הציבור. בזאת יתרונה ולכך הפיקוח על הבנקים חותר בפעולותיו.
מאפיינים עיקריים של מערכת הבנקאות הישראלית יכולים להתפרש גם כנקודות חוזק וגם כנקודות חולשה. כך למשל, מרכזיותה של מערכת הבנקאות בכלכלה הישראלית היתה גורם מכריע בשמירה על חוסנו של המשק הישראלי מפני השלכות המשבר הפיננסי. מאידך עובדה זו מלווה תדיר בביקורת ציבורית. נושא אחר הוא שמרנותה של מערכת הבנקאות הישראלית. שמרנות זו תרמה גם היא לעמידתה במשבר וגם היא לוותה בביקורת בהתייחס להשלכותיה על פיתוח שוק ההון.
מאפיין אחר הוא רמת הריכוזיות הגבוהה של המערכת הבנקאית ורמת התחרות בה הנחשבת נמוכה יחסית. בנושא זה יש מקום לשיפור, אם כי חשוב לציין שמודלים אחרים בעולם מקיימים מערכת בנקאית ריכוזית אך תחרותית, וזאת בהתקיים לצידה שוק חוץ בנקאי מפותח ותחרותי, הנתון, כמובן, לפיקוח מתאים.
מה שיעור החשיפה של הבנקים בישראל לשווקים המוגדרים כיום על ידי המערכת הבנקאית בישראל כמסוכנים? ומה קרה לשלוחות של הבנקים הישראלים בחו"ל?
למונח "שווקים מסוכנים" אין הגדרה פשוטה. בעבר נחשבה השקעה בליהמן ברדרס כבטוחה וראינו לאן הדברים התגלגלו. ההגדרה משתנה כל הזמן, בהתאם לתנאי השוק: גם מדינות שהן מדינות oecd נזקקו לסיוע של imf, כך שההשקעות בהן כבר לא כל כך בטוחות. ניתן לומר שעל המערכת הבנקאית מוטלות מגבלות שמפחיתות את רמת הסיכון לה היא חשופה, וזאת נוסף על השמרנות בפעילותה שמפחיתה הגדרתית את הסיכון. מבחינת מדדי מינוף המקובלים בהשוואות בינלאומיות, נראה כי המערכת הבנקאית בישראל - ככל שתקפיד על המידתיות בנטילת הסיכונים - נמצאת במקום טוב.
בהקשר זה חשוב לציין שרמת הגילוי בדוחות הכספיים של התאגידים הבנקאיים עומדת בסטנדרטים בינלאומיים ברמה הגבוהה ביותר, כך שבפני המשקיע פרוש מידע רב ואמין בבואו לבחון את האלטרנטיבות העומדות בפניו.
בהתייחס לשלוחות בחו"ל אציין כי רמת הסיכון בשלוחות בחו"ל מהאספקט של ניהול ושליטה גבוהה הגדרתית מסיכון בפעילות בישראל, וזאת בעיקר כשמדובר בשווקים מתעוררים. ולכן, אם בעבר ההשקעה בשווקים מתעוררים קודמה בבנקים לאור תרומתה לשיפור התשואה להון, הרי שברמת הסיכונים הגבוהה יותר הקיימת היום, אנו בוחנים בקפידה בקשות לאישורים לפעילות בשווקים אלו. יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מכך שהשקעות בחו"ל גם מפזרות את מוקדי הסיכון של הבנק. בארה"ב ובאירופה מתמודדות השלוחות הבנקאיות מזה שנים עם תחרות גדולה, עובדה שמשליכה ישירות על רמת רווחיותן. התפתחות המשבר והגברת הפיקוח יחייבו את השלוחות להתמודד עם אתגרים בנושאים של ניהול סיכונים, הלבנת הון ונושאים נוספים.
לאן אתה רואה את המערכת הבנקאית מתפתחת בעתיד?
בפני המערכת הבנקאית עומדים אתגרים לא פשוטים. אין ספק שהמערכת הבנקאית צפויה לעבור שינויים בעיקר נוכח ההתפתחויות בשוקי העולם וברגולציה הפיננסית. המערכת הבנקאית צריכה להתמודד עם דרישות רגולטוריות בנושא מעבר לבאזל 2, חובות פגומים, ניהול סיכונים, ממשל תאגידי, מעבר ל- ifrs, דרישות גילוי ואחרות.
במקביל צפויה המערכת הבנקאית להתמודד עם שינויים בתמהיל והרכב מקורות הרווח: לא עוד שיעורי תשואה חריגים מהשקעות במכשירים מורכבים, אלא דגש רב יותר על חזרה לבנקאות מסורתית, שמרנית, המציגה שיעורי תשואה נמוכים יותר. תהליך זה צריך וייעשה תוך מציאת האיזון הנכון להפחתת הסיכון ללא פגיעה משמעותית בצמיחה הכלכלית, בחדשנות וביצירתיות ובמקביל לפיתוחו של שוק הון מתקדם.
תהליך זה יביא בין היתר לשיפור ברמת השירות לאזרח ובשמירה על הוגנות ביחסי בנק-לקוח.
רוני חזקיהו: הבנקים יתמודדו עם שינוי תמהיל: לא עוד שיעורי תשואה חריגים מהשקעות במכשירים מורכבים
שרון שפורר
9.8.2009 / 13:36